שדי חמד/כללים/ג/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים ד

ד גזרה לגזרה גזרינן בדבר המצוי ורגיל עיין להג' ח"ץ בסוף סי' ע"ה והרב פתח הדביר בתשו' שבס' צפיחת בדבש סי' כ"ח דף ט"ו ע"א הביא בשם חי' הריטב"א לשבת כ"י בדף כ"ג ע"ב שכ' דאף דרבא לא גזר גזרה לגזרה ושם גזר יום טוב אטו שבת ושבת גופיה גזרה היא אין הגזרות שוות כדכתיבנא לעיל ע"כ וביאר דבריו דר"ל דבמילתא דשכיח והחששא קרובה גם רבא מודה דגזרינן גזרה לגזרה עי"ש שכ"כ עפ"י דברי הריטב"א עצמו וייחס לזה דעת רבינו אלעזר שבאו"ה לרבינו יונה (כמש"ל באות ג') ועיין פרי מגדים באשל אברהם סי' רב"ן ס"ק כ"ו ובפתח הדביר ח"ג סי' רמ"ח דף כ"ט ע"ד יישב בזה דברי הרב מוהריב"ל מקושיית הרב משפט צדק עי"ש. והרב משנת ר' אליעזר בשו"ת א"ח סי' י"א הביא מ"ש מרן הב"י בסי' רנ"ב בשם הרי"ו דמשמע מדברי הרי"ף דס"ל כאביי (במאי דעסיק שם) דגזרינן גזרה לגזרה, וכ' ע"ז וז"ל והרשב"א בחי' אסברה לן דע"כ לא אמר רבא אלא בדבר שאינו קרוב לבא לפשוע ולעבור אבל היכא דהדבר קרוב הוא לבא לידי פשיעה מודה רבא דגזרינן גזרה לגזרה והיינו דהוצרכו בש"ס לומר דאדם עשוי למשמש וכו' דלרבא למאי איצטריך האי טעמא אלא וכו' לפי שהתפלין דרך מלבוש קרוב לבא לידי פשיעה והיה אסור אף לרבא אי לאו דמצוה למשמש עכ"ד הרשב"א ובשם הרב המאירי כתב דלרווחא דמלתא אמרו כן בש"ס כלומר שאף לדעת האומר שגוזרים גזרה לגזרה מותר עכ"ל. ולפי זה נראה דאינו פשוט לומר דבמידי דשכיח וקרוב לבא גזרינן גזרה לגזרה דהא לדעת הרי"ו והרב המאירי נראה דאין לחלק וצריך להתיישב היטב. וכתב שם במשנת ר' אליעזר לדעת רבינו יהונתן אמתני' דעירובין דף צ"ח ע"ב זיז שלפני החלון וכו' דכל שיש חשש לבא לידי פשיעה משום הפסד ממון גזרינן גזרה לגזרה עי"ש, ועיין מלא הרועים במערכה זו מ"ש בענין זה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף