אהבת שלום/פרשת נח: הבדלים בין גרסאות בדף
מבין ומאזין (שיחה | תרומות) (עריכה) |
מבין ומאזין (שיחה | תרומות) (עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. ופירש"י ז"ל למדך שעיקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים. להבין כפל הלשון נח נח, גם להבין הסמיכות לפסוק ונח מצא חן בעיני ה' המסתיים בפרשה שלפניו. הענין הוא כך דהנה הצדיק נק' נח כמבואר בזה"ק (נח:) ע"ש שהוא נייחא לעילא נייחא לתתא נייחא למקום נייחא לבריות, וכמו כן המצות ומעש"ט שהצדיק עושה נק' ג"כ נח ע"ד המבואר אצלינו במ"א כשמתפלל אדם תפלת שחרית שתיקן אברהם אבינו ע"ה נקרא ג"כ שחרית ונק' ג"כ אברהם ובמנחה נק' ג"כ יצחק ובערבית נק' ג"כ יעקב ובמוסף נק' ג"כ יוסף והכלל כי קונה שם טוב לעצמו כשם התפלה שמתפלל, נמצא כשהצדיק נק' נח המצות והמעש"ט שלו נק' ג"כ נח. וזהו פי' הפסוק אלה תולדות נח נח פי' תולדות של הצדיק הנקרא נח המה מצות ומע"ט הנק' ג"כ נח. והעיקר הוא לעשות המצות בתמימות ואז זוכה לכל הנ"ל וגם זוכה להמשיך תמימות לדורותיו, וזה תמים היה בדורותיו וד"ל. והנה שבת קודש נק' ג"כ נח כדאיתא בזוה"ק (ת"ז ת' כ"א) וששת ימי המעשה המה נקראים תולדות נח כי המה מקבלין חיות מהשבת קודש הנק' נח כנודע. וזה פי' הסמיכות ונ"ח מצא חן בעיני ה' פי' ו' נ"ח ו' רומז לששת ימי המעשה נח רומז לשבת והיינו כשהאדם מכין עצמו מו' ימי המעשה על ש"ק הנקרא נח אזי בשבת קודש מוצא נשיאות חן, כי ח"ן הוא שם הקדוש הוי"ה במילוי כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"ה בגימ' ח"ן ושם זה משמש בשבת קודש כי שבת הוא בחי' שמיעה בחי' אזן ואז"ן בגימ ח"ן, ואל"ה רומז לו' הקצוות ו' ימי המעשה שכל אחל כלול מכולן ו' פעמים ו' בגימ אל"ה, וזהו ואלה תולדות נח פי' שו' ימי המעשה הרמוזין בתיבת אל"ה המה תולדות שבת קודש הנקרא נח וד"ל. וזהו כוונת חז"ל (שבת י:) מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה כי כל מתנה היא מצד נשיאות חן ע"ד אמרם ז"ל (ב"ב סה.) נותן מתנה בעין יפה נותן וזהו מצד שהמקבל יש לו חן בעיני הנותן וכן להיפך וכל העולמות מקבלין זה מזה מצד נשיאות חן, ועיקר החן הוא מצד התמימות ובזה נושא חן למקום חן לבריות חן לעילא חן לתתא וכמבואר בזה"ק הנ"ל וד"ל. | אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. ופירש"י ז"ל למדך שעיקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים. להבין כפל הלשון נח נח, גם להבין הסמיכות לפסוק ונח מצא חן בעיני ה' המסתיים בפרשה שלפניו. הענין הוא כך דהנה הצדיק נק' נח כמבואר בזה"ק (נח:) ע"ש שהוא נייחא לעילא נייחא לתתא נייחא למקום נייחא לבריות, וכמו כן המצות ומעש"ט שהצדיק עושה נק' ג"כ נח ע"ד המבואר אצלינו במ"א כשמתפלל אדם תפלת שחרית שתיקן אברהם אבינו ע"ה נקרא ג"כ שחרית ונק' ג"כ אברהם ובמנחה נק' ג"כ יצחק ובערבית נק' ג"כ יעקב ובמוסף נק' ג"כ יוסף והכלל כי קונה שם טוב לעצמו כשם התפלה שמתפלל, נמצא כשהצדיק נק' נח המצות והמעש"ט שלו נק' ג"כ נח. וזהו פי' הפסוק אלה תולדות נח נח פי' תולדות של הצדיק הנקרא נח המה מצות ומע"ט הנק' ג"כ נח. והעיקר הוא לעשות המצות בתמימות ואז זוכה לכל הנ"ל וגם זוכה להמשיך תמימות לדורותיו, וזה תמים היה בדורותיו וד"ל. והנה שבת קודש נק' ג"כ נח כדאיתא בזוה"ק (ת"ז ת' כ"א) וששת ימי המעשה המה נקראים תולדות נח כי המה מקבלין חיות מהשבת קודש הנק' נח כנודע. וזה פי' הסמיכות ונ"ח מצא חן בעיני ה' פי' ו' נ"ח ו' רומז לששת ימי המעשה נח רומז לשבת והיינו כשהאדם מכין עצמו מו' ימי המעשה על ש"ק הנקרא נח אזי בשבת קודש מוצא נשיאות חן, כי ח"ן הוא שם הקדוש הוי"ה במילוי כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"ה בגימ' ח"ן ושם זה משמש בשבת קודש כי שבת הוא בחי' שמיעה בחי' אזן ואז"ן בגימ ח"ן, ואל"ה רומז לו' הקצוות ו' ימי המעשה שכל אחל כלול מכולן ו' פעמים ו' בגימ אל"ה, וזהו ואלה תולדות נח פי' שו' ימי המעשה הרמוזין בתיבת אל"ה המה תולדות שבת קודש הנקרא נח וד"ל. וזהו כוונת חז"ל (שבת י:) מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה כי כל מתנה היא מצד נשיאות חן ע"ד אמרם ז"ל (ב"ב סה.) נותן מתנה בעין יפה נותן וזהו מצד שהמקבל יש לו חן בעיני הנותן וכן להיפך וכל העולמות מקבלין זה מזה מצד נשיאות חן, ועיקר החן הוא מצד התמימות ובזה נושא חן למקום חן לבריות חן לעילא חן לתתא וכמבואר בזה"ק הנ"ל וד"ל. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:פרשת נח]] | [[קטגוריה:פרשת נח]] | ||
גרסה מ־19:29, 13 באוקטובר 2022
|
< הקודם · הבא > |
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. ופירש"י ז"ל למדך שעיקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים. להבין כפל הלשון נח נח, גם להבין הסמיכות לפסוק ונח מצא חן בעיני ה' המסתיים בפרשה שלפניו. הענין הוא כך דהנה הצדיק נק' נח כמבואר בזה"ק (נח:) ע"ש שהוא נייחא לעילא נייחא לתתא נייחא למקום נייחא לבריות, וכמו כן המצות ומעש"ט שהצדיק עושה נק' ג"כ נח ע"ד המבואר אצלינו במ"א כשמתפלל אדם תפלת שחרית שתיקן אברהם אבינו ע"ה נקרא ג"כ שחרית ונק' ג"כ אברהם ובמנחה נק' ג"כ יצחק ובערבית נק' ג"כ יעקב ובמוסף נק' ג"כ יוסף והכלל כי קונה שם טוב לעצמו כשם התפלה שמתפלל, נמצא כשהצדיק נק' נח המצות והמעש"ט שלו נק' ג"כ נח. וזהו פי' הפסוק אלה תולדות נח נח פי' תולדות של הצדיק הנקרא נח המה מצות ומע"ט הנק' ג"כ נח. והעיקר הוא לעשות המצות בתמימות ואז זוכה לכל הנ"ל וגם זוכה להמשיך תמימות לדורותיו, וזה תמים היה בדורותיו וד"ל. והנה שבת קודש נק' ג"כ נח כדאיתא בזוה"ק (ת"ז ת' כ"א) וששת ימי המעשה המה נקראים תולדות נח כי המה מקבלין חיות מהשבת קודש הנק' נח כנודע. וזה פי' הסמיכות ונ"ח מצא חן בעיני ה' פי' ו' נ"ח ו' רומז לששת ימי המעשה נח רומז לשבת והיינו כשהאדם מכין עצמו מו' ימי המעשה על ש"ק הנקרא נח אזי בשבת קודש מוצא נשיאות חן, כי ח"ן הוא שם הקדוש הוי"ה במילוי כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"ה בגימ' ח"ן ושם זה משמש בשבת קודש כי שבת הוא בחי' שמיעה בחי' אזן ואז"ן בגימ ח"ן, ואל"ה רומז לו' הקצוות ו' ימי המעשה שכל אחל כלול מכולן ו' פעמים ו' בגימ אל"ה, וזהו ואלה תולדות נח פי' שו' ימי המעשה הרמוזין בתיבת אל"ה המה תולדות שבת קודש הנקרא נח וד"ל. וזהו כוונת חז"ל (שבת י:) מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה כי כל מתנה היא מצד נשיאות חן ע"ד אמרם ז"ל (ב"ב סה.) נותן מתנה בעין יפה נותן וזהו מצד שהמקבל יש לו חן בעיני הנותן וכן להיפך וכל העולמות מקבלין זה מזה מצד נשיאות חן, ועיקר החן הוא מצד התמימות ובזה נושא חן למקום חן לבריות חן לעילא חן לתתא וכמבואר בזה"ק הנ"ל וד"ל.