מכילתא דרבי ישמעאל/מסכתא דבחודש/פרשה א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דבחודש פרשה א

מסכתא דבחודש פרשה א

פסוק א

"בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים". מגיד שמונים חדשים ליציאת מצרים, אין לי אלא חדשים, שנים מנין, ת"ל בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים; אין לי אלא באותו הפרק, בפרק אחר מנין, ת"ל (במדבר לג) בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים. כל אלו עד שלא נכנסו לארץ, משנכנסו לארץ מנין, ת"ל (מל"א ו) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים. כל אלו עד שלא נבנה הבית, משנבנה הבית מנין [שמונין לבניינו,] ת"ל (דה"ב ח) ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית ה'. לא רצו למנות לבנינו, ימנו לחורבנו, שנאמר (יחזקאל מ) אחר אשר הוכתה העיר. לא רצו למנות לעצמם, ימנו לאחרים, שנאמר (דניאל ב) בשנת שתים למלכות נבוכד נצר חלם נבוכד נצר חלומות; ואומר (חגי א) בששי בשנת שתים לדריוש המלך; ואומר (שה"ש א) אם לא תדעי לך היפה בנשים; ואומר (דברים כח) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך ועבדת את אויביך. כבר היה רבן יוחנן בן זכאי עולה למעון יהודה; ראה ריבה אחת מלקטת שעורים מתחת גללי הסוס, אמר להם רבן יוחנן בן זכאי, ראיתם ריבה זו מה היא, אמרו לו, עברית, סוס זה של מי הוא, אמרו לו, של פרש ערבי אחד. אמר להם רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו, כל ימי הייתי מצטער על הפסוק הזה, והייתי קורא אותו ולא הייתי יודע מה הוא. אם לא תדעי לך היפה בנשים. לא רציתם להשתעבד לשמים, הרי אתם משועבדים לפגומי גוים ערביים; לא רציתם לשקול לשמים בקע לגולגולת, הרי אתם שוקלים חמשה עשר שקלים במלכות אויביכם; לא רציתם לתקן הדרכים והרחובות לעולי רגלים, הרי אתם מתקנין את הבורגסין ואת הבורגנין לעולי לכרכי מלכים. וכן הוא אומר, תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך באהבה, ועבדת את אויביך בשנאה; תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשובע, ועבדת את אויביך ברעב ובצמא; [תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך מלובש, ועבדת את אויביך בעירום; תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך מרוב כל, ועבדת את אויביך בחוסר כל;] מהו בחוסר כל, שניטלה דעת מהם. – ד"א ובחוסר כל, שיהו חסרים מתלמוד תורה. ביום הזה באו מדבר סיני. ראש חדש היה, לכך נאמר בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים.

פסוק ב

ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני. והלא כבר נאמר בפרשת מסעות (במדבר ל״ג:ט״ו) ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני, ומה ת"ל ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני? הקיש נסיעתן מרפידים לביאתם למדבר סיני, מה ביאתם למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתם מרפידים בתשובה. – דבר אחר הקיש ביאתם מדבר סיני לנסיעתם מרפידים, מה נסיעתם מרפידים מכעיסין למקום ולשעה קלה עשו תשובה ונתקבלו, אף ביאתם מדבר סיני היו מכעיסין למקום ולשעה קלה עשו תשובה ונתקבלו. אמר רבי אלעזר ב"ר יוסי הגלילי, הרי הוא אומר (תהלים פא) בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך, משעה שהייתי עונך ומגין עליך ומרעים עליך את כל העולם, מאותה שעה היה גלוי לפני מה שאתה עתיד לעשות במי מריבה. אבא שאול אומר: הרי הוא אומר, אענך בסתר רעם, אתה קורא בסתר ואני אענך בגלוי ומרעים עליך את כל העולם. רבי יהודה בן לקיש אומר: הרי הוא אומר, (שמות ב) וירא אלהים את בני ישראל ראה בהם שעשו תשובה והם לא ראו זה את זה; וידע אלהים, ידע בהם שעשו תשובה והם לא ידעו זה בזה. ר' אלעזר ב"ר יוסי אומר משום אבא יוסי בן דורמסקית, הרי הוא אומר (שמות ב׳:כ״ה) וירא אלהים את בני ישראל, שהם עתידין להכעיס. וידע אלהים, שהם עתידין לנאץ. וכל כך למה, מכח התשובה בה הקשה. כיוצא בו דרש רבי אלעזר בן יוסי, הרי הוא אומר (ישעיה סג) בכל צרתם לו צר, (שם) ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו, וכי לא היה גלוי לפניו שעתידין לשקר, ת"ל אך, גלוי היה לפניו שהן עתידין לשקר. ומה ת"ל ויהי להם למושיע, אלא לא הושיען כבני אדם שהם עתידין להכעיס, אלא כבני אדם שאינם עתידין לבגוד בו עולמית. וכן הוא אומר (תהלים עח) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו, ואף על פי כן והוא רחום יכפר עון; ואומר (ישעיה ו) השמן לב העם הזה וגו', ושב אננקי לתשובה לעשות שלה ורפא לו. ויחנו במדבר. נתנה תורה דימוס פרהסייא במקום הפקר, שאלו נתנה בארץ ישראל, היו אומרים לאומות העולם אין להם חלק בה, לפיכך נתנה במדבר דימוס פרהסייא במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבא ויקבל. יכול נתנה בלילה, ת"ל (שמות י״ט:ט״ז) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר; יכול נתנה בשתיקה, ת"ל ויהי קולות וברקים; יכול לא היו שומעין את הקולות, ת"ל (שמות כ׳:ט״ו) וכל העם רואים את הקולות. ואומר (תהלים כט) קול ה' בהדר אמר בלעם הרשע לכל העומדים עליו (שם) ה' עוז לעמו יתן, ופתחו כולם ואמרו ה' יברך את עמו ישראל בשלום. ר' יוסי אומר: הרי הוא אומר, (ישעיה מה) לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך וגו'. כשנתתיה אני בתחלה, לא נתתיה בסתר, ולא במקום ארץ חושך ולא במקום אפלה; ולא אמרתי לזרע יעקב, לאלו אני נותנה; אלא תוהו בקשוני, לא נתתיה פנגוס; וכן הוא אומר (ישעיה מה) אני ה' דובר צדק מגיד מישרים, כבר עד שלא נתתי לכם המצות הקדמתי לכם מתן שכרן, שנאמר (שמות טז) והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה, וכתיב (ויקרא כה) וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית וכו'. יכול אלו בלבד, ת"ל (תהלים קה) ויתן להם ארצות גוים מפני מה? (שם) בעבור ישמר חקיו ותורותיו ינצורו. היה ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: הרי הוא אומר, (שם קמז) מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי, וכי מה עשו הגוים דווים האלו, שלא רצה ליתן להם את התורה, משפטים בל ידעום, שלא רצו לקבל שנאמר (חבקוק ג) אלוה מתימן יבא וגו' ונוגה כאור תהיה וגו' לפניך ילך דבר וגו' עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים וגו'. ויחן שם ישראל. כל מקום שהוא אומר ויסעו ויחנו, נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אבל כאן השוו כולם לב אחד, לכך נאמ' ויחן שם ישראל נגד ההר. (שם), מגיד שאמר להם זמן הרבה אתם עושים שם, וכן מצינו שהיו שנים עשר חדש פחות עשרת ימים. – נגד ההר. לצד מזרחו של הר; כל מקום שאתה מוצא נגד, פנים למזרח.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.