שו"ת תשב"ץ/א/מה: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (בוט החלפות: ניסוי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''שאלה מה: ''' | '''שאלה מה: ''' | ||
עוד שאלת יהודים שהיו שרוים במחנה ישמעאלי' שקרוי דוא"ר אם מותר לטלטל ביום שבת בכל הדוא"ר: | עוד שאלת יהודים שהיו שרוים במחנה ישמעאלי' שקרוי דוא"ר אם מותר לטלטל ביום שבת בכל הדוא"ר: | ||
'''תשובה: ''' נ"ל שאותן מחנות יש להם דין חצרות לפי שהן מוקפות סביב סביב ואין בגובה עשרה טפחים פרוץ מרוב' על העומד ולא פרצה יתרה על עשר וכל כיוצא בזה חשיב שפיר מוקף כדאיתא בפ"ק דערובין {{ממ| | '''תשובה: ''' נ"ל שאותן מחנות יש להם דין חצרות לפי שהן מוקפות סביב סביב ואין בגובה עשרה טפחים פרוץ מרוב' על העומד ולא פרצה יתרה על עשר וכל כיוצא בזה חשיב שפיר מוקף כדאיתא בפ"ק דערובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/טו/ב|טו:]]}} וכיון שכן אם ישראל אחד דר שם ה"ז מותר לטלטל בכל אותו דוא"ר דקי"ל כרבי אליעזר בן יעקב דאמר בפרק הדר {{ממ|[[בבלי/עירובין/סב/א|עירובין סב.]]}} דחד ישראל דלא שכיחי דדייר בהדי עכו"ם משום דחשיד אשפיכות דמים לא גזור רבנן דמדינא דירת עכו"ם לא שמה דירה ובשנים גזרו רבנן ואמרו הדר עם הנכרי בחצר הרי זה אסור וגזרו כן כדי שלא ילמד ממעשיו וכיצד יעשו אם הם שנים או יותר ישכרו הדוא"ר בדבר מועט ואפילו בפחות משו"פ מבעל הדו"אר כדאמרינן התם {{ממ|שם}} הוו יודעין ששוכרין מן העכו"ם ואפילו בפחות משו"פ ואחר שישכרו ממנו יערבו הישראלים בפת ואם הם אוכלין על שלחן אחד אין לערב אע"פ ששניהם [דרים] בב' מקומו' דקי"ל מקום פתא גרים. והוי יודע שכל זה הוא כשהיהודים הם שוכרין החדרים לעצמן ואין לעכו"ם תפיסת יד כלל באותו חדר אבל אה הישראלי הוא נכנס בחדר הישמעאלי ודר עמו הי' אפשר להקל בלי שכירות בלי ערוב שאין כאן דירה מיוחדת לישראל והרי הם כאורחין שנכנסו בחצרו של עכו"ם שמטלטלין בכל החצר שהיא רשות היחיד אבל טוב הוא לשכור כל הדוא"ר מבעל הדוא"ר ולערב בפת כמ"ש ובזה הן מותרים לטלטל בכל המחנה ההוא. ועוד נראה כי כל הדוא"ר לפי שיש בו הרבה אהלים רחוקים זה מזה שדינו כדין מבוי לא כדין חצר וכל שאין הישראלים דרים בחדר אחד עה הישמעאלים אינן אוסרין זה על זה כמו שני ישראלים שדרים בב' חצרות אעפ"י שהם במבוי אחד ואין הישראלים אוסרין זע"ז אלא כשדרים בחדר אחד ואוכל כל אחד לבדו אבל אם שניהם אוכלים בשלחן אחד אינם אוסרין זע"ז וכ"כ הר"מ הכהן ז"ל בהגהותיו פ"ב מהלכות ערובין ולא חייבו חכמים לישראל הדר עם הנכרי אלא כשהוא דר עמו בחצר אבל אם הוא דר במבוי אין כאן חיוב כלום: | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־20:45, 21 במאי 2023
שו"ת תשב"ץ 
א מה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה מה:
עוד שאלת יהודים שהיו שרוים במחנה ישמעאלי' שקרוי דוא"ר אם מותר לטלטל ביום שבת בכל הדוא"ר:
תשובה: נ"ל שאותן מחנות יש להם דין חצרות לפי שהן מוקפות סביב סביב ואין בגובה עשרה טפחים פרוץ מרוב' על העומד ולא פרצה יתרה על עשר וכל כיוצא בזה חשיב שפיר מוקף כדאיתא בפ"ק דערובין (טו:) וכיון שכן אם ישראל אחד דר שם ה"ז מותר לטלטל בכל אותו דוא"ר דקי"ל כרבי אליעזר בן יעקב דאמר בפרק הדר (עירובין סב.) דחד ישראל דלא שכיחי דדייר בהדי עכו"ם משום דחשיד אשפיכות דמים לא גזור רבנן דמדינא דירת עכו"ם לא שמה דירה ובשנים גזרו רבנן ואמרו הדר עם הנכרי בחצר הרי זה אסור וגזרו כן כדי שלא ילמד ממעשיו וכיצד יעשו אם הם שנים או יותר ישכרו הדוא"ר בדבר מועט ואפילו בפחות משו"פ מבעל הדו"אר כדאמרינן התם (שם) הוו יודעין ששוכרין מן העכו"ם ואפילו בפחות משו"פ ואחר שישכרו ממנו יערבו הישראלים בפת ואם הם אוכלין על שלחן אחד אין לערב אע"פ ששניהם [דרים] בב' מקומו' דקי"ל מקום פתא גרים. והוי יודע שכל זה הוא כשהיהודים הם שוכרין החדרים לעצמן ואין לעכו"ם תפיסת יד כלל באותו חדר אבל אה הישראלי הוא נכנס בחדר הישמעאלי ודר עמו הי' אפשר להקל בלי שכירות בלי ערוב שאין כאן דירה מיוחדת לישראל והרי הם כאורחין שנכנסו בחצרו של עכו"ם שמטלטלין בכל החצר שהיא רשות היחיד אבל טוב הוא לשכור כל הדוא"ר מבעל הדוא"ר ולערב בפת כמ"ש ובזה הן מותרים לטלטל בכל המחנה ההוא. ועוד נראה כי כל הדוא"ר לפי שיש בו הרבה אהלים רחוקים זה מזה שדינו כדין מבוי לא כדין חצר וכל שאין הישראלים דרים בחדר אחד עה הישמעאלים אינן אוסרין זה על זה כמו שני ישראלים שדרים בב' חצרות אעפ"י שהם במבוי אחד ואין הישראלים אוסרין זע"ז אלא כשדרים בחדר אחד ואוכל כל אחד לבדו אבל אם שניהם אוכלים בשלחן אחד אינם אוסרין זע"ז וכ"כ הר"מ הכהן ז"ל בהגהותיו פ"ב מהלכות ערובין ולא חייבו חכמים לישראל הדר עם הנכרי אלא כשהוא דר עמו בחצר אבל אם הוא דר במבוי אין כאן חיוב כלום:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |