שו"ת חתם סופר/ו/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (רווחים מיותרים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''מחיי' | '''מחיי'''' חיים יתן שלום וחיים ושנה טובה ומבורכת לידידי הרב המופלא מה' ישראל נ"י יושב בשבת תתכמוני בק"ק פ"ק יע"א: | ||
'''נפשו | '''נפשו''' היפה בשאלתו ע"ד אשה שבכרה והולידה בכור נגהי ליום י"ד אלול ויהי' יום ל"א ביום א' דסוכות שהוא יום ה' ומפני שאין פודין בי"ט יאוחר דבר עד יום א' חה"מ סוכות ושיהוי מצוה ג' ימים לא ניחא ליה למעלתו, ע"כ רוצה שאחוה דעתי לסמוך על הב"ח והש"ך י"ד סי' ש"ה לפדות עי"ט הואיל והוא אחר כ"ט י"ב תשצ"ג ומעלתו הוסיף דלרוחא דמלתא יתן לכהן המעות סמוך לליל י"ט ויתנה עם הכהן שלא יהי' פדוי עד יום ל"א ממש דסמוך ללילה כל כך לא שייך יתאכלו המעות אלו דבריו: | ||
'''הנה | '''הנה''' דברי הב"ח והש"ך, מהלכות מקופחות הן מראיות ברורות דמייתי מג"א סי' של"ט סק"ח, ובפרט הראי' מפ"ק דמגילה ה' ע"א ימים אתה מונה לחדשים ואי אתה מונה שעות לחדשים היא ראי' שאין עלי' תשובה. וכן הסכים בתשו' חכם צבי סי' קי"ד ופירש כן שם דברי מהר"א ממיץ. וכן הסכים בספר סדרי טהרה בסי' קפ"ט ססקי"ב דמייתי לי' בסוף דבריו ומשמע שהסכי' כן וכן כ' בתשו' פרח מט"א ח"ב סי' פ"א הגם שדבריו שם אינם מחוורים כלל מ"מ לדינא הדין אמת שאין מונין שעות לחדשים ואין זמן פדיון עד יום ל"א (עיין ת"ס חלק או"ח סימן פ"א): | ||
'''ומעתה | '''ומעתה''' כיון שכן ממילא אין לפדותו ביום למ"ד בתנאי כנ"ל מטעם שכ' הב"ח בעצמו שאין לעשות כן מפני הברכה שא"א לברך לא בעי"ט דלא שייך וצונו שלא נצטוה עדיין ולא בי"ט כיון דלא מידי עביד אז וכמ"ש תה"ד כל זה. ומ"ש מהרש"ל בתשו' סי' ז' דאין חשש לברך קודם זמנו כמו בנר חנוכה בע"ש קודם לילה דאומר וציוונו אע"ג דלא הגיע זמנו כבר הרגיש בזה תה"ד בעצמו סי' רס"ט וכ' דהתם א"א בענין אחר משא"כ הכא ולפע"ד לא הי' צריך לדחוק בזה כלל דבשלמא נר חנוכה א"א לשמנה ימים בלי שבת וא"כ חשמונאי' שתקנו הדלקת חנוכה מעיקרא הכי תיקנו להיות זמן הדלקתו קודם לילה ושייך וציונו שהרי המתקנים כך ציוו מעיקרא - משא"כ בפדיון הבן לא נתקן מעולם לפדות קודם זמנו ויש לדקדק דהו"ל למחשבי' במתני' פ"ק דמגלה באלו אמרו מאחרין ולא מקדימין משום דלא מטא זמן חיובי' וליחשב נמי פדיון הבן בשבת, וי"ל תני ושייר דהרי שייר נמי מה דאתמר עלה בירושלמי שם סעודת ר"ח וסעודת פורים מאחרין ולא מקדימי' ועמ"ש מג"א סי' תי"ט וק"ל. מעתה נ"ל להלכה ולמעשה לאחר הפדיון עד יום א' ב' דחה"מ סוכות הבע"ל ותל"מ פ"ב יום א' דסליחות תקעא"ל משה"ק סופר מפפ"ד: | ||
גרסה אחרונה מ־14:17, 9 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת חתם סופר 
ו ז
|
< הקודם · הבא > |
מחיי' חיים יתן שלום וחיים ושנה טובה ומבורכת לידידי הרב המופלא מה' ישראל נ"י יושב בשבת תתכמוני בק"ק פ"ק יע"א:
נפשו היפה בשאלתו ע"ד אשה שבכרה והולידה בכור נגהי ליום י"ד אלול ויהי' יום ל"א ביום א' דסוכות שהוא יום ה' ומפני שאין פודין בי"ט יאוחר דבר עד יום א' חה"מ סוכות ושיהוי מצוה ג' ימים לא ניחא ליה למעלתו, ע"כ רוצה שאחוה דעתי לסמוך על הב"ח והש"ך י"ד סי' ש"ה לפדות עי"ט הואיל והוא אחר כ"ט י"ב תשצ"ג ומעלתו הוסיף דלרוחא דמלתא יתן לכהן המעות סמוך לליל י"ט ויתנה עם הכהן שלא יהי' פדוי עד יום ל"א ממש דסמוך ללילה כל כך לא שייך יתאכלו המעות אלו דבריו:
הנה דברי הב"ח והש"ך, מהלכות מקופחות הן מראיות ברורות דמייתי מג"א סי' של"ט סק"ח, ובפרט הראי' מפ"ק דמגילה ה' ע"א ימים אתה מונה לחדשים ואי אתה מונה שעות לחדשים היא ראי' שאין עלי' תשובה. וכן הסכים בתשו' חכם צבי סי' קי"ד ופירש כן שם דברי מהר"א ממיץ. וכן הסכים בספר סדרי טהרה בסי' קפ"ט ססקי"ב דמייתי לי' בסוף דבריו ומשמע שהסכי' כן וכן כ' בתשו' פרח מט"א ח"ב סי' פ"א הגם שדבריו שם אינם מחוורים כלל מ"מ לדינא הדין אמת שאין מונין שעות לחדשים ואין זמן פדיון עד יום ל"א (עיין ת"ס חלק או"ח סימן פ"א):
ומעתה כיון שכן ממילא אין לפדותו ביום למ"ד בתנאי כנ"ל מטעם שכ' הב"ח בעצמו שאין לעשות כן מפני הברכה שא"א לברך לא בעי"ט דלא שייך וצונו שלא נצטוה עדיין ולא בי"ט כיון דלא מידי עביד אז וכמ"ש תה"ד כל זה. ומ"ש מהרש"ל בתשו' סי' ז' דאין חשש לברך קודם זמנו כמו בנר חנוכה בע"ש קודם לילה דאומר וציוונו אע"ג דלא הגיע זמנו כבר הרגיש בזה תה"ד בעצמו סי' רס"ט וכ' דהתם א"א בענין אחר משא"כ הכא ולפע"ד לא הי' צריך לדחוק בזה כלל דבשלמא נר חנוכה א"א לשמנה ימים בלי שבת וא"כ חשמונאי' שתקנו הדלקת חנוכה מעיקרא הכי תיקנו להיות זמן הדלקתו קודם לילה ושייך וציונו שהרי המתקנים כך ציוו מעיקרא - משא"כ בפדיון הבן לא נתקן מעולם לפדות קודם זמנו ויש לדקדק דהו"ל למחשבי' במתני' פ"ק דמגלה באלו אמרו מאחרין ולא מקדימין משום דלא מטא זמן חיובי' וליחשב נמי פדיון הבן בשבת, וי"ל תני ושייר דהרי שייר נמי מה דאתמר עלה בירושלמי שם סעודת ר"ח וסעודת פורים מאחרין ולא מקדימי' ועמ"ש מג"א סי' תי"ט וק"ל. מעתה נ"ל להלכה ולמעשה לאחר הפדיון עד יום א' ב' דחה"מ סוכות הבע"ל ותל"מ פ"ב יום א' דסליחות תקעא"ל משה"ק סופר מפפ"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |