ערך/בל תשחית

בהפקר

האם יש איסור בל תשחית בדברים שהם הפקר: במשנה מדות א ו כתוב שהיו שורפים כסותו של בן לוי שהיה ישן על משמרתו. ושאל שם הרא"ש למה אין בזה איסור בל תשחית. ותירץ דהפקר בי"ד הפקר. ובשו"ת יהודא יעלה (יו"ד קס"ד) כתב מהרי"א שבאמת בהפקר אין איסור בל תשחית. אמנם בשו"ע הרב (הל' שמירת הגוף והנפש אות י"ד) ס"ל שודאי שיש איסור ב"ת בהפקר, כי אם על בממון גוי שנלחם בו יש איסור של כריתת עצים משום ב"ת, כ"ש בהפקר. וכן בשו"ת נודע ביהודה (תנינא יו"ד סי' י') כתב שאסור להשחית דבר שאפשר ליהנות מזה ואולי אפי' הפקר אסור.

ובקשר לדברי הרא"ש הנ"ל כתב בשו"ת דבר אברהם (ח"א בהשמטות סי' ט"ז אות כ"ד) להקשות על הרא"ש מה שאלתו ומה תירוצו עיי"ש בדבריו, והגאון ר' אשר ויס שליט"א כתב שמש"כ הרא"ש הפקר בי"ד הפקר היינו שיש לבי"ד זכות להחליט מה עושים עם הממון ואף לעניין איסור השחתה יש להם את זכות זו. ודוק. וע"ע בדבר אברהם שם.

וע"ע שו"ת הר צבי אורח חיים ב סימן קב באורך.

במקצת אילן

שו"ת הר צבי או"ח ח"ב סי' ק"א דן אם מותר לקצוץ מקצת מאילן שעושה פירות, לצורך מצוה. ומביא שהמשנה למלך (איסורי מזבח ז' ג') כתב בשם הבאר שבע (על המשנה בתמיד פרק ב') להקשות איך היה מותר להביא למערכה מורביות של תאנה, ומיישב שלצורך מצוה כ"כ גדולה היה מותר. והמל"מ מקשה עליו דתיפו"ל מצד שלא היו כורתים כל העץ. וא"כ מ"מ מצאנו חבר להפנים יפות, הוא ניהו הבאר שבע, אמנם את השאלה שאל המל"מ ג"כ.

ובשו"ת בית יצחק (ובשו"ת הר צבי הנ"ל ציין לו ג"כ ליו"ד ח"א סי' קמ"ד, ואולי זה קמ"ב ב') כתב ג"כ כההפלאה (בפנים יפות) שיש בל תשחית במקצת אילן, וכתבו בטעם הדבר משום דמה לי מקצתו מה לי כולו, ובבית יצחק דימה זאת לחצי שיעור, וא"כ זה יהיה תלוי האם יש איסור חצי שיעור באיסורים שאינם איסורי אכילה, עיי"ש בהר צבי, (ומביאים חכ"צ סי' פ"ו, אבל האמת היא שהוא רק הסתפק בזה, הן אמת שבפנ"י ביצה ח' כתב כך, ומכל מקום ידועה ההוכחה מרש"י שבת ע"ד שיש ח"ש במלאכות שבת), אך בשו"ת הר צבי הנ"ל כתב דשרי משום דכיון שהיניקה מתפשטת לשאר הענפים אין בזה איסור.

פנים יפות שופטים כ' י"ט, שו"ת מהר"י באסן סו"ס ק"א, שו"ת דובב מישרים ב' מ"ב,