ערך/אדם חשוב

בחליפין

הר"ן (קידושין ג.) מביא דעת הר"ח שאף בחליפין חשובה נתינה לאדם חשוב כקבלה, ומשום כך יכול לקנות אף מטלטלין שאינם נקנים בכסף.

הקצות החושן (סי' קצ סק"ג) מבאר שהר"ח אזיל לשיטתו שאין צריך בחליפין כלי דווקא אלא כל דבר שאינו מתכלה מועיל ככלי, וכיון שקבלת אדם חשוב הרי היא דבר שאינו מתכלה לפיכך מועילה היא בחליפין. אמנם לדידן שצריך דווקא כלי לא תועיל קבלת אדם חשוב.

עוד כתב הקצות החושן (שם סק"ד) שאף הר"ח לא אמר כן אלא באדם חשוב אך שאר כל אדם אף שהנאת קבלתו נחשבת הנאה מכל מקום חשובה הנאה זו דבר המתכלה שאינה מועילה בחליפין לכולי עלמא.

במתנה על מנת להחזיר

הב"ח (חו"מ סי' קצ סק"ג) כתב על פי דברי הר"ן (קידושין ג.) שקבלת מתנה על מנת להחזיר על ידי אדם חשוב אינה מועילה כיון שאין לו הנאה בקבלה זו. אך דעת הקצות החושן (שם) שמתנה על מנת להחזיר חשובה מתנה גמור עם תנאי להחזירה ולכן מועילה באדם חשוב, והר"ן איירי בקנין חליפין שהוא קני על מנת להקנות ואינו מתנה גמורה.

קבלה מאדם שאינו חשוב

דעת לוי (בבא מציעא מז.) שחליפין נעשים בכליו של מקנה ומהני מחמת הנאת קבלת המתנה ומבואר שקבלת כל אדם חשובה הנאה. אך כתב הר"ן (קידושין ז.) שהנאה זו שוה פחות משוה פרוטה, ולכן בקידושין צריך דווקא שתיתן המעות לאדם חשוב כדי שתתקדש בהנאה זו, כמבואר בגמרא קידושין (שם).

ובשולחן ערוך (או"ח סימן רנג ס"ה) פסק שאם נתנו לו כלים במתנה מברך הטוב והמטיב [והוא מדברי הרא"ש (ברכות פ"ט סימן טז)], וטעם הדבר כי בנתינה לעני יש טובה לנותן שקיים מצות צדקה ובנתינה לעשיר יש טובה לנותן ששמח שקיבל ממנו, ועי"ש במגן אברהם שהקשה מהגמרא בקידושין (ז.) שמבואר שם שדווקא באדם חשוב יש הנאה בקבלתו, ויישב הקצות החושן (סימן קצ סק"ד) על פי דברי הר"ן הנ"ל (קידושין ז.) שבאמת בכל אדם יש הנאה אך אין ההנאה שוה פרוטה, וסגי בהכי לברכה אך לא לקידושין שאין אשה מתקדשת בפחות משו"פ.

נמצא שקבלת אדם שאינו חשוב לא שוה פרוטה, ולפיכך אינה מועילה לקידושין אך מועילה היא לענין ברכת הטוב והמטיב בקבלת כלים במתנה, ומועילה היא לענין חליפין.