רש"י/שמות/ל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(ניווט) |
מ (←top: תבנית ממ) |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
({{עוגן|י|י}}) '''וכפר אהרן.''' מתן דמים: | ({{עוגן|י|י}}) '''וכפר אהרן.''' מתן דמים: | ||
'''אחת בשנה.''' ביום הכפורים הוא שנאמר באחרי מות | '''אחת בשנה.''' ביום הכפורים הוא שנאמר באחרי מות {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/טז#יח|ויקרא טז יח]]}} ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו: | ||
'''חטאת הכפרים.''' הם פר ושעיר של יום הכפורים המכפרים על טומאת מקדש וקדשיו: | '''חטאת הכפרים.''' הם פר ושעיר של יום הכפורים המכפרים על טומאת מקדש וקדשיו: | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
({{עוגן|יג|יג}}) '''זה יתנו.''' הראה לו כמין מטבע של אש, ומשקלה מחצית השקל, ואומר לו כזה יתנו: | ({{עוגן|יג|יג}}) '''זה יתנו.''' הראה לו כמין מטבע של אש, ומשקלה מחצית השקל, ואומר לו כזה יתנו: | ||
'''העבר על הפקדים.''' דרך המונין מעבירין את הנמנין זה אחר זה וכן | '''העבר על הפקדים.''' דרך המונין מעבירין את הנמנין זה אחר זה וכן {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כז#לב|ויקרא כז לב]]}} כל אשר יעבור תחת השבט, וכן {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/לג#יג|ירמיה לג יג]]}} תעבורנה הצאן על ידי מונה: | ||
'''מחצית השקל בשקל הקודש.''' במשקל השקל שקצבתי לך לשקול בו שקלי הקדש, כגון שקלים האמורין | '''מחצית השקל בשקל הקודש.''' במשקל השקל שקצבתי לך לשקול בו שקלי הקדש, כגון שקלים האמורין {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כז|ויקרא כז]]}} בפרשת ערכין ושדה אחוזה: | ||
'''עשרים גרה השקל.''' עכשיו פירש לך כמה הוא: | '''עשרים גרה השקל.''' עכשיו פירש לך כמה הוא: | ||
'''גרה.''' לשון מעה וכן בשמואל | '''גרה.''' לשון מעה וכן בשמואל {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#לו|שמואל א ב לו]]}} יבא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם: | ||
'''עשרים גרה השקל.''' שהשקל השלם ארבעה זוזים והזוז מתחלתו חמש מעות, אלא באו והוסיפו עליו שתות והעלוהו לשש מעה כסף, ומחצית השקל הזה שאמרתי לך יתנו תרומה לה': | '''עשרים גרה השקל.''' שהשקל השלם ארבעה זוזים והזוז מתחלתו חמש מעות, אלא באו והוסיפו עליו שתות והעלוהו לשש מעה כסף, ומחצית השקל הזה שאמרתי לך יתנו תרומה לה': | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
({{עוגן|יד|יד}}) '''מבן עשרים שנה ומעלה.''' למדך כאן שאין פחות מבן עשרים יוצא לצבא ונמנה בכלל אנשים: | ({{עוגן|יד|יד}}) '''מבן עשרים שנה ומעלה.''' למדך כאן שאין פחות מבן עשרים יוצא לצבא ונמנה בכלל אנשים: | ||
({{עוגן|טו|טו}}) '''לכפר על נפשתיכם.''' שלא תנגפו על ידי מנין. דבר אחר לכפר על נפשותיכם לפי שרמז להם כאן שלש תרומות שנכתב כאן תרומת ה' שלוש פעמים אחת תרומת אדנים שמנאן כשהתחילו בנדבת המשכן שנתנו כל אחד ואחד מחצית השקל ועלה למאת ככר שנאמר | ({{עוגן|טו|טו}}) '''לכפר על נפשתיכם.''' שלא תנגפו על ידי מנין. דבר אחר לכפר על נפשותיכם לפי שרמז להם כאן שלש תרומות שנכתב כאן תרומת ה' שלוש פעמים אחת תרומת אדנים שמנאן כשהתחילו בנדבת המשכן שנתנו כל אחד ואחד מחצית השקל ועלה למאת ככר שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לח#כה|שמות לח כה]]}} וכסף פקודי העדה מאת ככר ומהם נעשו האדנים שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לח#כז|שמות לח כז]]}} ויהי מאת ככר הכסף וגו'. והשנית אף היא על ידי מנין שמנאן משהוקם המשכן הוא המנין האמור בתחלת חומש הפקודים {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/א#א|במדבר א א]]}} באחד לחדש השני בשנה השנית, ונתנו כל אחד מחצית השקל והן לקנות מהן קרבנות צבור של כל שנה ושנה והושוו בהם עניים ועשירים ועל אותה תרומה נאמר לכפר על נפשותיכם שהקרבנות לכפרה הם באים. והשלישית היא תרומת המשכן כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לה#כד|שמות לה כד]]}} כל מרים תרומת כסף ונחשת, ולא היתה יד כלם שוה בה אלא איש [איש] מה שנדבו לבו: | ||
({{עוגן|טז|טז}}) '''ונתת אתו על עבדת אהל מועד.''' למדת שנצטוה למנותם בתחלת נדבת המשכן אחר מעשה העגל מפני שנכנס בהם מגפה כמו שנאמר | ({{עוגן|טז|טז}}) '''ונתת אתו על עבדת אהל מועד.''' למדת שנצטוה למנותם בתחלת נדבת המשכן אחר מעשה העגל מפני שנכנס בהם מגפה כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לב#לה|שמות לב לה]]}} ויגוף ה' את העם, משל לצאן החביבה על בעליה שנפל בה דבר ומשפסק אמר לו לרועה בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם להודיע שהיא חביבה עליו. ואי אפשר לומר שהמנין הזה הוא האמור בחומש הפקודים שהרי נאמר בו {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/א#א|במדבר א א]]}} באחד לחדש השני והמשכן הוקם באחד לחדש הראשון שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/מ#ב|שמות מ ב]]}} ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים וגו' ומהמנין הזה נעשו האדנים משקלים שלו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לח#כז|שמות לח כז]]}} ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו', הא למדת שתים היו אחת בתחלת נדבתן אחר יום הכפורים בשנה ראשונה ואחת בשנה שנייה באייר משהוקם המשכן. ואם תאמר וכי אפשר שבשניהם היו ישראל שוים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמישים שהרי בכסף פקודי העדה נאמר כן ובחומש הפקודים אף בו נאמר כן {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/א#מו|במדבר א מו]]}} ויהיו כל הפקודים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים והלא בשתי שנים היו ואי אפשר שלא היו בשעת מנין הראשון בני תשע עשרה שנה שלא נמנו ובשנייה נעשו בני עשרים, תשובה לדבר אצל שנות האנשים בשנה אחת נמנו אבל למניין יציאת מצרים היו שתי שנים לפי שליציאת מצרים מונין מניסן כמו ששנינו במסכת ראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ב/ב|ב:]]}} ונבנה המשכן בראשונה והוקם בשנייה שנתחדשה שנה באחד בניסן אבל שנות האנשים מנוין למניין שנות עולם המתחילין מתשרי נמצאו שני המנינים בשנה אחת המנין הראשון היה בתשרי לאחר יום הכפורים שנתרצה המקום לישראל לסלוח להם ונצטוו על המשכן והשני באחד באייר: | ||
'''על עבדת אהל מועד.''' הן האדנים שנעשו בו: | '''על עבדת אהל מועד.''' הן האדנים שנעשו בו: | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
'''לרחצה.''' מוסב על הכיור: | '''לרחצה.''' מוסב על הכיור: | ||
'''ובין המזבח.''' מזבח העולה שכתוב בו שהוא לפני פתח אהל מועד והיה הכיור משוך קמעא ועומד כנגד אויר שבין המזבח והמשכן ואינו מפסיק כלל בינתים משום שנאמר | '''ובין המזבח.''' מזבח העולה שכתוב בו שהוא לפני פתח אהל מועד והיה הכיור משוך קמעא ועומד כנגד אויר שבין המזבח והמשכן ואינו מפסיק כלל בינתים משום שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/מ#כט|שמות מ כט]]}} ואת מזבח העולה שם פתח משכן אהל מועד, כלומר מזבח לפני אהל מועד ואין כיור לפני אהל מועד, הא כיצד, משוך קימעא כלפי הדרום כך שנויה בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/נט/א|נט.]]}}: | ||
({{עוגן|יט|יט}}) '''את ידיהם ואת רגליהם.''' בבת אחת היה מקדש ידיו ורגליו, וכך שנינו בזבחים | ({{עוגן|יט|יט}}) '''את ידיהם ואת רגליהם.''' בבת אחת היה מקדש ידיו ורגליו, וכך שנינו בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/יט/ב|יט:]]}} כיצד קדוש ידים ורגלים מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית וידו השמאלית על גבי רגלו השמאלית ומקדש: | ||
({{עוגן|כ|כ}}) '''בבאם אל אהל מועד.''' להקטיר שחרית ובין הערבים קטרת, או להזות מדם פר כהן המשיח ושעירי עבודה זרה: | ({{עוגן|כ|כ}}) '''בבאם אל אהל מועד.''' להקטיר שחרית ובין הערבים קטרת, או להזות מדם פר כהן המשיח ושעירי עבודה זרה: | ||
| שורה 89: | שורה 89: | ||
'''וקנמן בשם.''' לפי שהקנמון קליפת עץ הוא, יש שהוא טוב ויש בו ריח טוב וטעם ויש שאינו אלא כעץ, לכך הוצרך לומר קנמן בשם מן הטוב: | '''וקנמן בשם.''' לפי שהקנמון קליפת עץ הוא, יש שהוא טוב ויש בו ריח טוב וטעם ויש שאינו אלא כעץ, לכך הוצרך לומר קנמן בשם מן הטוב: | ||
'''מחציתו חמשים ומאתים.''' מחצית הבאתו תהא חמשים ומאתים נמצא כולו חמש מאות כמו שעור מר דרור, אם כן למה נאמר בו חצאין, גזירת הכתוב היא להביאו לחצאין להרבות בו שתי הכרעות, שאין שוקלין עין בעין, וכך שנויה בכריתות | '''מחציתו חמשים ומאתים.''' מחצית הבאתו תהא חמשים ומאתים נמצא כולו חמש מאות כמו שעור מר דרור, אם כן למה נאמר בו חצאין, גזירת הכתוב היא להביאו לחצאין להרבות בו שתי הכרעות, שאין שוקלין עין בעין, וכך שנויה בכריתות {{ממ|[[בבלי/כריתות/ה/א|ה.]]}}: | ||
'''וקנה בשם.''' קנה של בשם, לפי שיש קנים שאינן של בשם הוצרך לומר בשם: | '''וקנה בשם.''' קנה של בשם, לפי שיש קנים שאינן של בשם הוצרך לומר בשם: | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
'''הין.''' שנים עשר לוגין, ונחלקו בו חכמי ישראל: רבי מאיר אומר בו שלקו את העיקרין, אמר לו רבי יהודה והלא לסוך את העיקרין אינו ספק אלא שְרָאוּם במים שלא יבלעו את השמן ואחר כך הציף עליהם השמן עד שקלט הריח וקפחו לשמן מעל העיקרין: | '''הין.''' שנים עשר לוגין, ונחלקו בו חכמי ישראל: רבי מאיר אומר בו שלקו את העיקרין, אמר לו רבי יהודה והלא לסוך את העיקרין אינו ספק אלא שְרָאוּם במים שלא יבלעו את השמן ואחר כך הציף עליהם השמן עד שקלט הריח וקפחו לשמן מעל העיקרין: | ||
({{עוגן|כה|כה}}) '''רקח מרקחת.''' רקח שם דבר הוא והטעם מוכיח שהוא למעלה והרי הוא כמו | ({{עוגן|כה|כה}}) '''רקח מרקחת.''' רקח שם דבר הוא והטעם מוכיח שהוא למעלה והרי הוא כמו {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ח#ב|שיר השירים ח ב]]}} רֶקח {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לג#ה|שמות לג ה]]}} רֶגע, ואינו כמו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נא#טו|ישעיה נא טו]]}} רֹגַע הים וכמו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מב#ה|ישעיה מב ה]]}} רֹקַע הארץ, שהטעם למטה, וכל דבר המעורב בחבירו עד שזה קופח מזה או ריח או טעם קרוי מרקחת: | ||
'''רקח מרקחת.''' רקח העשוי על ידי אומנות ותערובות: | '''רקח מרקחת.''' רקח העשוי על ידי אומנות ותערובות: | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
({{עוגן|כו|כו}}) '''ומשחת בו.''' כל המשיחות כמין כי חוץ משל מלכים שהן כמין נזר: | ({{עוגן|כו|כו}}) '''ומשחת בו.''' כל המשיחות כמין כי חוץ משל מלכים שהן כמין נזר: | ||
({{עוגן|כט|כט}}) '''וקדשת אתם.''' משיחה זו מְקַדַּשְׁתָּם להיות קדש קדשים ומה היא קדושתם, כל הנגע וגו'. כל הראוי לכלי שרת משנכנס לתוכו קדוש קדושת הגוף ליפסל ביוצא ובלינה ובטבול יום ואינו נפדה לצאת לחולין אבל דבר שאינו ראוי להם אין מקדשין. ושנויה היא משנה שלימה אצל מזבח מתוך שנאמר | ({{עוגן|כט|כט}}) '''וקדשת אתם.''' משיחה זו מְקַדַּשְׁתָּם להיות קדש קדשים ומה היא קדושתם, כל הנגע וגו'. כל הראוי לכלי שרת משנכנס לתוכו קדוש קדושת הגוף ליפסל ביוצא ובלינה ובטבול יום ואינו נפדה לצאת לחולין אבל דבר שאינו ראוי להם אין מקדשין. ושנויה היא משנה שלימה אצל מזבח מתוך שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כט#לז|לעיל כט לז]]}} כל הנוגע במזבח יקדש, שומע אני בין ראוי בין שאינו ראוי תלמוד לומר (שם) כבשים מה כבשים ראויים אף כל ראוי. כל משיחת משכן וכהנים ומלכים מתורגם לשון רבוי לפי שאין צורך משיחתן אלא לגדולה כי כן יסד המלך שזה חנוך גדולתן ושאר משיחות כגון {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כט#ב|לעיל כט ב]]}} רקיקין משוחין, {{ממ|[[תנ"ך/עמוס/ו#ו|עמוס ו ו]]}} ראשית שמנים ימשחו, לשון ארמית בהן כלשון עברית: | ||
({{עוגן|לא|לא}}) '''לדרתיכם.''' מכאן למדו רבותינו לומר שכולו קיים לעתיד לבא: | ({{עוגן|לא|לא}}) '''לדרתיכם.''' מכאן למדו רבותינו לומר שכולו קיים לעתיד לבא: | ||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
'''זה.''' בגימטריא תריסר לוגין הוו: | '''זה.''' בגימטריא תריסר לוגין הוו: | ||
({{עוגן|לב|לב}}) '''לא ייסך.''' בשני יודי"ן לשון לא יפעל כמו | ({{עוגן|לב|לב}}) '''לא ייסך.''' בשני יודי"ן לשון לא יפעל כמו {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ה#טז|דברים ה טז]]}} למען ייטב לך: | ||
'''על בשר אדם לא ייסך.''' מן השמן הזה עצמו: | '''על בשר אדם לא ייסך.''' מן השמן הזה עצמו: | ||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
'''ובמתכנתו לא תעשו כמהו.''' בסכום סמניו לא תעשו אחר כמוהו במשקל סמנין הללו לפי מדת הין שמן אבל אם פחת או רבה סממנין לפי מדת הין שמן מותר, ואף העשוי במתכנתו של זה אין הסך ממנו חייב אלא הרוקחו: | '''ובמתכנתו לא תעשו כמהו.''' בסכום סמניו לא תעשו אחר כמוהו במשקל סמנין הללו לפי מדת הין שמן אבל אם פחת או רבה סממנין לפי מדת הין שמן מותר, ואף העשוי במתכנתו של זה אין הסך ממנו חייב אלא הרוקחו: | ||
'''ובמתכנתו.''' לשון חשבון כמו | '''ובמתכנתו.''' לשון חשבון כמו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ה#ח|שמות ה ח]]}} מתכנת הלבנים וכן במתכנתה של קטורת: | ||
({{עוגן|לג|לג}}) '''ואשר יתן ממנו.''' מאותו של משה | ({{עוגן|לג|לג}}) '''ואשר יתן ממנו.''' מאותו של משה {{ממ|[[בבלי/כריתות/ה/ב|כריתות ה:]]}}: | ||
'''על זר.''' שאינו צורך כהונה ומלכות: | '''על זר.''' שאינו צורך כהונה ומלכות: | ||
| שורה 135: | שורה 135: | ||
'''ולבנה זכה.''' מכאן למדו רבותינו אחד עשר סמנין נאמרו לו למשה בסיני מעוט סמים שנים נטף ושחלת וחלבנה שלשה הרי חמישה סמים לרבות עוד כמו אלו הרי עשרה ולבונה הרי אחד עשר ואלו הן הצרי והצפורן החלבנה והלבונה מר וקציעה שבולת נרד וכרכם הרי שמונה, שהשבלת ונרד אחד שהנרד דומה לשבלת, הקושט והקלופה וקנמון הרי אחד עשר, בורית כרשינה אינו נקטר אלא בו שפין את הצפורן לְלַבְּנָהּ שתהא נאה: | '''ולבנה זכה.''' מכאן למדו רבותינו אחד עשר סמנין נאמרו לו למשה בסיני מעוט סמים שנים נטף ושחלת וחלבנה שלשה הרי חמישה סמים לרבות עוד כמו אלו הרי עשרה ולבונה הרי אחד עשר ואלו הן הצרי והצפורן החלבנה והלבונה מר וקציעה שבולת נרד וכרכם הרי שמונה, שהשבלת ונרד אחד שהנרד דומה לשבלת, הקושט והקלופה וקנמון הרי אחד עשר, בורית כרשינה אינו נקטר אלא בו שפין את הצפורן לְלַבְּנָהּ שתהא נאה: | ||
'''בד בבד יהיה.''' אלו הארבעה הנזכרים כאן יהיו שוין משקל במשקל, כמשקלו של זה כך משקלו של זה וכן שנינו | '''בד בבד יהיה.''' אלו הארבעה הנזכרים כאן יהיו שוין משקל במשקל, כמשקלו של זה כך משקלו של זה וכן שנינו {{ממ|[[בבלי/כריתות/ו/א|כריתות ו.]]}} הצרי והצפורן החלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה, ולשון בד נראה בעיני שהוא לשון יחיד אחד באחד יהיו זה כמו זה: | ||
({{עוגן|לה|לה}}) '''ממלח.''' כתרגומו מעורב שיערב שחיקתן יפה יפה זה עם זה ואומר אני שדומה לו | ({{עוגן|לה|לה}}) '''ממלח.''' כתרגומו מעורב שיערב שחיקתן יפה יפה זה עם זה ואומר אני שדומה לו {{ממ|[[תנ"ך/יונה/א/ה|יונה א ה]]}} וייראו המלחים, {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כז/כז|יחזקאל כז כז]]}} מלחיך וחובליך, על שם שמהפכין את המים במשוטות כשמנהיגים את הספינה, כאדם המהפך בכף ביצים טרופות לערבן עם המים, וכל דבר שהאדם רוצה לערב יפה יפה מהפכו באצבע או בבזך: | ||
'''ממלח טהור קדש.''' ממולח יהיה וטהור יהיה וקדש יהיה: | '''ממלח טהור קדש.''' ממולח יהיה וטהור יהיה וקדש יהיה: | ||