חכמת אדם/קסו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (נבדק טכנית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין אבל אסור בשמחה ואסור לישא אשה''' {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/שצא|סימן שצ"א]] [[שולחן ערוך/יורה דעה/שצב|שצ"ב]]}}}}}} | |||
{{אות סעיף|א}} דבר פשוט הוא דאבל אסור בשמחה שהרי השמחה הוא היפך האבל ולפיכך לא יקח האבל תינוק בחיקו כל ז' שמא יבא לידי שחוק {{ממ|של"א}}: | |||
{{אות סעיף|א}} | |||
{{אות סעיף|ב}} על כל המתים נכנס לבית המשתה לאחר ל' יום על אביו ואמו לאחר יב"ח ואף אם השנה מעוברת סגי ביב"ח ומיהו שמחת מריעות שעושים ריעים זה עם זה שאוכלים ושותים זע"ז היום וחוזרים ואוכלים עם זה למחר אם היה חייב לפרוע אותה מיד מותר לאחר ז' אבל אם אינו חייב לפרוע אסור עד לאחר ל' ועל אביו ואמו לאחר יב"ח וזה הכלל דתוך ל' לשאר קרובים שוה לאביו ואמו בתוך ל' אלא דלאחר ל' דהוא משום כבוד א"וא בזה יש לחלק ולכן בחבורת מצוה כגון שמשיא יתום ויתומה לשם שמים ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה מותר לאחר ל' אבל תוך ל' אפילו לשאר קרובים אסור לכל סעודת מצוה שיש בה שמחה ואע"פי שיש מקילין ואומרים דתוך ל' לקרובים דומה כלאחר ל' לא"וא מ"מ בסעודת יתום שיש שם כלי זמר מודים דאסור אבל סעודת מצוה דלית בה שמחה כגון פדיון הבן ומילה מותר לאכול שם אם הוא בביתו אפילו תוך ז' {{ממ|דהא אסור לצאת מפתח ביתו כדלקמן כלל קס"ז}} אלא די"א דסעודת מילה הוי סעודה שיש בה שמחה והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם תוך ל' לקרובים ובתוך יב"ח לאו"א אם הוא חוץ לביתו ובתוך הבית מקילין שאוכל בסעודת מילה וכ"ש בשאר סעודות שאין בהם שמחה אבל בסעודת נשואין יש להחמיר אפילו בתוך הבית {{ממ|רמ"א}} ואבל שהוא בעל ברית {{ממ|נ"ל דר"ל סנדק}} או מוהל ילבש בגדי שבת עד לאחר המילה ומותר לכנס למילה לאכול שם אם הוא לאחר ל' ואפילו לאביו ואמו ואע"פי שאין המילה בביתו ובסעודת פורים כ' הש"ך בסי' רמ"ו ס"ק כ"ז דמותר לאבל תוך י"ב לאכול שם וצ"ע לפי מנהגנו שכתב רמ"א דאין לאכול בשום סעודת מצוה. ובסעודה של דגים שעושין לאחר נשואין במדינות פולין גדול וקורין סעודת דגים אפילו לפי המנהג שלנו מותר לאכול שם כי מאחר שפסקו לומר שהשמחה במעונו אית ליה היכר שאין שמחה באותה סעודה ושרי {{ממ|אורח מישור וכן משמע בש"ך סק"ז דלא כט"ז בס"קה}} משא"כ בשאר סעודות שלעולם ל"א שהשמחה במעונו ליכא הכירא ומי שמת לו מת ובתוך ל' נולד לו בן אין עושין משתה ושמחה {{ממ|רוקח}} והש"ך כ' דכמדומה לו שלא נוהגין כן {{ממ|שם}}: | {{אות סעיף|ב}} על כל המתים נכנס לבית המשתה לאחר ל' יום על אביו ואמו לאחר יב"ח ואף אם השנה מעוברת סגי ביב"ח ומיהו שמחת מריעות שעושים ריעים זה עם זה שאוכלים ושותים זע"ז היום וחוזרים ואוכלים עם זה למחר אם היה חייב לפרוע אותה מיד מותר לאחר ז' אבל אם אינו חייב לפרוע אסור עד לאחר ל' ועל אביו ואמו לאחר יב"ח וזה הכלל דתוך ל' לשאר קרובים שוה לאביו ואמו בתוך ל' אלא דלאחר ל' דהוא משום כבוד א"וא בזה יש לחלק ולכן בחבורת מצוה כגון שמשיא יתום ויתומה לשם שמים ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה מותר לאחר ל' אבל תוך ל' אפילו לשאר קרובים אסור לכל סעודת מצוה שיש בה שמחה ואע"פי שיש מקילין ואומרים דתוך ל' לקרובים דומה כלאחר ל' לא"וא מ"מ בסעודת יתום שיש שם כלי זמר מודים דאסור אבל סעודת מצוה דלית בה שמחה כגון פדיון הבן ומילה מותר לאכול שם אם הוא בביתו אפילו תוך ז' {{ממ|דהא אסור לצאת מפתח ביתו כדלקמן כלל קס"ז}} אלא די"א דסעודת מילה הוי סעודה שיש בה שמחה והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם תוך ל' לקרובים ובתוך יב"ח לאו"א אם הוא חוץ לביתו ובתוך הבית מקילין שאוכל בסעודת מילה וכ"ש בשאר סעודות שאין בהם שמחה אבל בסעודת נשואין יש להחמיר אפילו בתוך הבית {{ממ|רמ"א}} ואבל שהוא בעל ברית {{ממ|נ"ל דר"ל סנדק}} או מוהל ילבש בגדי שבת עד לאחר המילה ומותר לכנס למילה לאכול שם אם הוא לאחר ל' ואפילו לאביו ואמו ואע"פי שאין המילה בביתו ובסעודת פורים כ' הש"ך בסי' רמ"ו ס"ק כ"ז דמותר לאבל תוך י"ב לאכול שם וצ"ע לפי מנהגנו שכתב רמ"א דאין לאכול בשום סעודת מצוה. ובסעודה של דגים שעושין לאחר נשואין במדינות פולין גדול וקורין סעודת דגים אפילו לפי המנהג שלנו מותר לאכול שם כי מאחר שפסקו לומר שהשמחה במעונו אית ליה היכר שאין שמחה באותה סעודה ושרי {{ממ|אורח מישור וכן משמע בש"ך סק"ז דלא כט"ז בס"קה}} משא"כ בשאר סעודות שלעולם ל"א שהשמחה במעונו ליכא הכירא ומי שמת לו מת ובתוך ל' נולד לו בן אין עושין משתה ושמחה {{ממ|רוקח}} והש"ך כ' דכמדומה לו שלא נוהגין כן {{ממ|שם}}: | ||