שיחה:רש"י/שבת/לו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרב דב קצבורג (שיחה | תרומות) (חולק על בן עזאי אשמח לקבל הערות על העריכה) |
(קושיא עצומה לענ"ד) |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
:::::::::תודה רבה. רק להשלים העניין שמעתי מהגרי רפפורט שצריך לדעת כשעוטפים שניצלים בקומה שנייה א"א לגמור את כל הגליל או לשים כמה שכבות, ואמר שא"א לתת בזה שיעור מדוייק אך יש כמות שודאי אסור, כי בשבת עצמה אסור להטמין גם בדבר שאינו מוסיף הבל ואם אורז יותר מדאי כבר לא שייך את הסברא של מחזיק. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 11:01, 27 באפריל 2020 (UTC) | :::::::::תודה רבה. רק להשלים העניין שמעתי מהגרי רפפורט שצריך לדעת כשעוטפים שניצלים בקומה שנייה א"א לגמור את כל הגליל או לשים כמה שכבות, ואמר שא"א לתת בזה שיעור מדוייק אך יש כמות שודאי אסור, כי בשבת עצמה אסור להטמין גם בדבר שאינו מוסיף הבל ואם אורז יותר מדאי כבר לא שייך את הסברא של מחזיק. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 11:01, 27 באפריל 2020 (UTC) | ||
=== ד"ה ב"ש === | === קושיא עצומה לענ"ד === | ||
הנה בין לדעת הראשונים גופייהו, ובין לדעת הראשונים בדעת רש"י חמורה הטמנה משהייה [לשיטתם בדעת רש"י בעניין אחד: שבהטמנה גזרו בכל מוסיף הבל אטו רמץ משא"כ בשהייה (לעומת המאירי שלומד בדעת רש"י שאף בזה שווים הטמנה ושהייה) ולשיטתם גופייהו בב' עניינים: בהנ"ל, וכן שבהטמנה לא מהני גרוק"ט משא"כ בשהייה מהני. | |||
וא"כ קשה לי טובא מה מקשים הראשונים על רש"י מהא דמוקמינן מתני' כחנניה 'ואי בהטמנה לא התיר חנניה להשהות בהטמנה בכירה שאינה גרופה ואינה קטומה ואפילו כמאכל ב"ד משום דה"ל הטמנה בגחלים ממש דמוסיפין הבל ואסורין ואפי' מבעוד יום, עכ"ל ה[[רשב"א/שבת/לו/ב|רשב"א]]. | |||
וילה"ק טובא מאי קושיא והלא אף הם מודים דחמורה הטמנה משהייה וא"כ מי אמר שאם מתני' איירי בחזרה ובשהייה שרי כחנניה זה אומר שדין הטמנה השנוי אף הוא במשנה שווה לדין הטמנה, אדרבה כיון שהוא יותר חמור לכו"ע (למעט דעת המאירי ברש"י) י"ל שהוא שווה לדין חזרה ושניהם יותר חמורים משהייה - כלו' כל חד מהם חמור משהייה מטעם אחר חזרה משום שהיא בשבת ואף שהיא אותו מעשה, והטמנה- אף שהיא בער"ש חמורה היא באיכות המעשה, וצלע"ג. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 08:39, 7 במאי 2020 (UTC) | |||
== ד"ה ב"ש == | |||
יש להקשות לטעם הב' ברש"י בדעת ב"ש דהטעם משום דמיחזי כמבשל, וצ"ב דאיך מתיישב עם כל הנך דינים המבוארחם ב[[בבלי/שבת/יח/ב|דף יח:]] דבמקום דלא שייך חשש שמא יחתה יהיה מותר וכמו בקדירה חייתא, וכן לגבי טוח בטיט דפסק הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רנד|סינן רנ"ד]]}} דאין בזה חיסרון, ולכאורה היה צריך להיות מפורש דלב"ש הדין יהיה אחרת, ובזה אין לומר דכל שאין חשש חיתוי שוב ליכא איסור שהייה ואע"פ שגדר שהייה כמבשל, דזה ל"ש בדעת ב"ש אי טעמם משום דחשו למיחזי כמבשל והיינו גם במקום דלא שייך חשש חיתוי. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 01:57, 4 במאי 2020 (UTC) | יש להקשות לטעם הב' ברש"י בדעת ב"ש דהטעם משום דמיחזי כמבשל, וצ"ב דאיך מתיישב עם כל הנך דינים המבוארחם ב[[בבלי/שבת/יח/ב|דף יח:]] דבמקום דלא שייך חשש שמא יחתה יהיה מותר וכמו בקדירה חייתא, וכן לגבי טוח בטיט דפסק הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רנד|סינן רנ"ד]]}} דאין בזה חיסרון, ולכאורה היה צריך להיות מפורש דלב"ש הדין יהיה אחרת, ובזה אין לומר דכל שאין חשש חיתוי שוב ליכא איסור שהייה ואע"פ שגדר שהייה כמבשל, דזה ל"ש בדעת ב"ש אי טעמם משום דחשו למיחזי כמבשל והיינו גם במקום דלא שייך חשש חיתוי. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 01:57, 4 במאי 2020 (UTC) | ||