שיחה:רש"י/שבת/לו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
:::::::כשהסיר לא על האש כגון בקומה שנייה במאכל יבש ששמו בתוך השבת, הוא נועד גם להחזיק וגם לשמור על החום ולמרות זאת מותר וסגי במה שהוא גם להחזיק את האוכל. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 10:46, 27 באפריל 2020 (UTC) | :::::::כשהסיר לא על האש כגון בקומה שנייה במאכל יבש ששמו בתוך השבת, הוא נועד גם להחזיק וגם לשמור על החום ולמרות זאת מותר וסגי במה שהוא גם להחזיק את האוכל. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 10:46, 27 באפריל 2020 (UTC) | ||
::::::::שומע, טענה יפה. אלא אם כן נאמר שעד כמה שהדבר לא מוסיף הבל זה גורם שנגדיר את הסיר ככיסוי בעלמא ולא כהטמנה. בשונה ממה שאמרתי עד כה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 10:50, 27 באפריל 2020 (UTC) | ::::::::שומע, טענה יפה. אלא אם כן נאמר שעד כמה שהדבר לא מוסיף הבל זה גורם שנגדיר את הסיר ככיסוי בעלמא ולא כהטמנה. בשונה ממה שאמרתי עד כה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 10:50, 27 באפריל 2020 (UTC) | ||
:::::::::תודה רבה. רק להשלים העניין שמעתי מהגרי רפפורט שצריך לדעת כשעוטפים שניצלים בקומה שנייה א"א לגמור את כל הגליל או לשים כמה שכבות, ואמר שא"א לתת בזה שיעור מדוייק אך יש כמות שודאי אסור, כי בשבת עצמה אסור להטמין גם בדבר שאינו מוסיף הבל ואם אורז יותר מדאי כבר לא שייך את הסברא של מחזיק. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 11:01, 27 באפריל 2020 (UTC) | |||
== ד"ה אבל לא תבשיל == | == ד"ה אבל לא תבשיל == | ||
רש"י מבאר ב' טעמים בדעת בית שמאי לאסור שהייה בחמין, או משום דניחא ליה בישוליה ואתי לאחתויי או משום דנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל. והנה יש לדון אם מחלוקת ב"ש וב"ה הוא דווקא בגפת ובעצים בגרופה וקטומה או שכן יחלקו אף בקש ובגבבא, כי אפשר שבקש ובגבבא לא שייך מציאות של חתייה ולכן אין מקום לאסור רק בגפת ובעצים שאף שגרף או קטם מכל מקום עדיין יש אפשרות של חתייה (ועיין להלן [[בבלי/שבת/לז/א|לז.]] בדין קטמה והובערה). ואם ננקוט שאכן אין חתייה שייכת כללת בקש ובגבבא, אם כן יהיה נפקא מינה בין שני הטעמים ברש"י, שלטעם הראשון שאתי לאחתויי הוא סברא רק בגפת ובעצים ואילו הסברא השניה שנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל לכאורה זה שייך שפיר אף בקש ובגבבא, ויל"ע בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:05, 16 באפריל 2020 (UTC) | רש"י מבאר ב' טעמים בדעת בית שמאי לאסור שהייה בחמין, או משום דניחא ליה בישוליה ואתי לאחתויי או משום דנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל. והנה יש לדון אם מחלוקת ב"ש וב"ה הוא דווקא בגפת ובעצים בגרופה וקטומה או שכן יחלקו אף בקש ובגבבא, כי אפשר שבקש ובגבבא לא שייך מציאות של חתייה ולכן אין מקום לאסור רק בגפת ובעצים שאף שגרף או קטם מכל מקום עדיין יש אפשרות של חתייה (ועיין להלן [[בבלי/שבת/לז/א|לז.]] בדין קטמה והובערה). ואם ננקוט שאכן אין חתייה שייכת כללת בקש ובגבבא, אם כן יהיה נפקא מינה בין שני הטעמים ברש"י, שלטעם הראשון שאתי לאחתויי הוא סברא רק בגפת ובעצים ואילו הסברא השניה שנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל לכאורה זה שייך שפיר אף בקש ובגבבא, ויל"ע בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:05, 16 באפריל 2020 (UTC) | ||