רא"ש/בבא בתרא/ב/א

רא"ש בבא בתרא ב א

פסקי הרא"ש - בבא בתרא · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים ולא נברכת הכובסין אא"כ הרחיק מכותלי של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד. מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסלעים מכותלו של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים. מרחיקין את הרחים שלשה טפחים מן השכב שהן ארבעה מן הרכב ואת התנור שלשה מן הכליא שהן ארבע מן השפה:

גמ' פתח בבור וסיים בכותל ליתני אא"כ הרחיק מבורו ג' טפחים. אמר אביי ואיתימא רב יהודה מכותל בורו שנינו ונמצא מרחיק מחלל הבור ששה טפחים והא קמ"ל דכותל בור ג' טפחים ונפקא מינה למקח וממכר כדתניא האומר לחבירו בור וכותליה אני מוכר לך צריך שיהא הכותל שלשה טפחים. ומתני' איירי בין בשדה שעשויה לבורות בין בשדה שאינה עשויה לבורות בשדה העשויה לבורות קמ"ל אליבא דרבא שהראשון הוצרך להרחיק שלשה טפחים והשני מרחיק מכותלו שלשה טפחים ובשדה שאין עשויה לבורות והראשון סמך למיצר קמ"ל דכותל בור שלשה טפחים והשני מרחיק מכותלו שלשה טפחים נמצא כונס לתוך שלו ששה טפחים דכיון דסמך הראשון ברשות מוטל על השני לעשות כל ההרחקה. וא"ת הא דפריך גמ' תנן לא יחפור אדם בור סמוך לבורו כו' בשלמא לאביי ניחא ולפי מאי דסלקא דעתך דמחלל בורו קאמר לאביי נמי תקשה כיון שהראשון סמך ברשות א"כ השני צריך להרחיק ששה טפחים מחלל בורו. ותירץ ה"ר משה מאיבר"א דלפי מאי דסלקא דעתך דמחלל בורו שנינו הוה סלקא דעתך נמי דשיעור הרחקת שתי בורות שלשה טפחים זה טפח ומחצה וזה טפח ומחצה אבל בתר דשנינן דמכותל בורו שנינו ולמדנו דשיעור הרחקת שתי בורות ששה טפחים מעתה אם סמך הראשון למיצר צריך השני להרחיק ששה טפחים. איתמר הבא לסמוך בצד המיצר אביי אמר סומך ורבא אמר אינו סומך בשדה שאין עשויה לבורות דברי הכל סומך והשני אם בא לחפור בור ירחיק ששה טפחים. כי פליגי בשדה העשויה לבורות אביי אמר סומך ואפילו לרבנן דאמרי מרחיקין האילן מן הבור עשרים וחמש אמה התם בעידנא דקנטע איתיה לבור אבל הכא בעידנא דקחפר ליתנהו לבור. רבא אמר אין סומך ואפי' לרבי יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו התם בעידנא דקא נטע ליתנהו לשרשיו דקא מזקי ליה. אבל הכא מצי א"ל כל מרא ומרא דקמחית מרפית לארעאי וקי"ל כרבא ואע"ג דקי"ל כר' יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו. הא קי"ל דמודה רבי יוסי בגירי דיליה והא גירי דיליה הוא. ת"ש מרחיקין את הגפת ואת המלח וכו' טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל סומך. תימה מאי פריך הכא ודאי מותר לסמוך כשאין שם כותל שאין מזיק לו כלום עתה וכשירצה זה לעשות כותל יסיר את הגפת. ותירצו התוס' דהנך מקלקלין נמי את הקרקע וכשירצה זה לעשות הכותל כבר הקרקע מקולקלת אי נמי יש טורח בסילוקם ויש לחוש שמא יתעצל מלסלקם כשיבנה הכותל. וה"ר יונה ז"ל תירץ דחייש שמא יחזיק בסמיכת דברים הללו שלש שנים ויטעון חזקה והיינו נמי טעמא דרבא דאמר אין סומך בשדה העשויה לבורות ולא אמרי' יסמוך עתה וכשיבא חבירו לחפור בורו סמוך לו יסלק בורו וירחיק שלשה דחיישי' שמא אחר שלש שנים יטעון חזקה ויאמר שברשות סמך ואין לומר משום דכל מרא ומרא כו' דהאי טעמא לא צריך לרבא אלא לר' יוסי אבל לרבנן בלא האי טעמא מרחיק ומתוך זה דקדק דאין אדם רשאי לפתוח חלון לחורבתו של חבירו לפי שיכול לומר לו שמא תחזיק עלי וכשאמלך לבנות חורבתי נמצא חלונך פתוחה לחצירי ותחזיק בהיזק ראיה וגם תזקיקני להרחיק ארבע אמות מכנגד חלונך. ואין דבריו נראין לי דאם איתא דמותר לסמוך גפת כשאין שם כותל ובור סמוך למיצר לא יוכל לטעון חזקה לעולם כיון דאין מזיק לו עתה ואין יכול למחות דכל מקום שאין יכול למחות אין חזקה כדמוכח לקמן בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף נט.) דתנן הזיז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות פחות מטפח אין לו חזקה ואין יכול למחות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
· סימן הבא >