הנהגות ישרות/עניני תורה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הנהגות ישרות עניני תורה

עניני תורה

מז) אמר ללמוד וחזרת משניות סגולה להתמדה ולחזור ג' פרקים בכל יום ולהבין הפשט עד שירגיל עצמו ללמוד ח"י פרקים בכל יום ויום:

מח) אמר הגאון ז"ל שכל הש"ס ומשנה מרומזים בתורה שבכתב ורבי סידר המשנה כנגד תורה שבכתב וכל הגמרא מרומז במשנה והראה בחוש בפירוש 'ואת מזבחתיהם תתצו' ומפסוק 'ונתצתם את מזבחתם':

מט) אמר רבינו טוב ללמוד זוה"ק עם פירוש שערי אורה כדי להבין הכנוים שבזוה"ק ובלי הפירוש על שערי אורה שהוא מבלבל ומשיאו לדבר אחר. וגם טוב ללמוד קיצור פרדס רימונים. טוב ללמוד מדרש עין יעקב. וספרי מוסר מבטלין הלימוד. אבל בעלי בתים העוסקים במשא ומתן, ספרי מוסר מאד טוב להם ללמוד תמיד:

נ) שמעתי מרבינו שהגר"א ז"ל אמר שהזוהר איננו מחולק בשום אופן עם הגמרא רק שאין יודעים הפירוש בגמרא או בזוה"ק לבד דין א' אינו ע"פ זוה"ק וזהו להתרחק ד' אמות מסביב המתפלל ובגמרא לא הוזכר רק לפניו. אמר לו רבינו הלא בענין הנותן מטתו בין צפון לדרום מחולקים הם. השיב שאינם מחולקים רק הפירוש בזוה"ק הוא באופן אחר. ואמר לו הפירוש בזוה"ק. ומיום שמעו רבינו הפירוש בזוה"ק אמר הדברים ברורים בלי פקפוק כלל וכלל:

נא) אמר הגאון ז"ל לרבינו שלא מלא לבו לשנות גירסא בזוה"ק אלא אם כן שהיה מתרץ כמה מקומות בזוה"ק:

נב) אמר שהגאון ז"ל הבטיח את רבינו שיכול ללמוד את הנמשל בקבלה כי כל הנאמר בספרי הקבלה אינו רק דרך משל:

נג) תנ"ך טוב ללמוד עם הפירוש רש"י ז"ל:

נד) אמר רבינו שבא לפני הגאון בווילנא כבן י"ט שנה בתוקף חריפתו וזך שכלו וגודל התמדתו עם רב זכרונו ואמר לפניו חזרתי סדר מועד י"ט פעמים ועדיין אינן מבוררין לי והשיב הגאון ז"ל בתמיה בי"ט פעמים אתה רוצה שיהיו מבוררין בפיך וא"ל אלא מאי? בכמה? בק"א פעמים? שחק הגר"א ז"ל ואמר אין לזה שיעור רק כל ימים בעמוד והחזר קאי:

נה) צוה לר' ישראל מדעניבורג לחזור סדר מועד ג' דפין בכל יום ב"פ הגמרא ושמונה פעמים הרא"ש ואח"כ פנים השו"ע עד שיהיה בקי בו בעל פה וא"צ ללמוד התוס' בעיון ולא הטור והאחרונים וצוה לחזור הרא"ש פעם העשירי כפעם הראשון ואח"כ יקל לחזור פנים השו"ע בביאורי הגר"א ז"ל:

נו) שאלתי אם אלמוד סדר נשים או לחזור סדר מועד ואמר דייך שתהיה בקי בסדר מועד ותהיה מלך על סדר אחד כדאיתא בזוה"ק מאן דזכה ירית הלכתא חדא ירית עלמא חדא וירית דוקא כירושה שאין לה הפסק שיהיה בקי לקרות תורתו הלכתא מאן והיינו מש"כ בזוה"ק מאן דירית כו' ואמר ששייך על כל דין וכל הלכה:

נז) שמעתי מרבינו שהעולם אומרים שלימוד פוסקים בלא גמרא הוא כדגים בלי פלפלין ואני אומר כפלפלין בלי דגים:

נח) שאלתי ענין השוכח דבר אחד ממשנתו השיב זה נאמר בדורות הראשונים שלמדו עד שהיו בקיאים בעל־פה ואז אם נשכח דבר אחד מתחייב בנפשו אבל עלינו לא נאמר:

נט) אמר מה נקרא חדושי תורה כל מה שלמד יותר ונתבררו הדברים אצלו יותר כי כל זמן שלומד וממשמש בהן יותר וחוזר בהן נתברר אצלו טעמים ופירושים וזה נקרא אצלו חידושים:

ס) כלל גדול אמר אם יצליח בלימוד קצת באיזה מקום ויתחדש ענין ליסע למקום אחר או באופן אחר. שלא למהר הדבר כל כך כנאמר והוא כחתף יארוב רק ידחה הדבר הזה מה עד שיתקיים בדעתו הדבר הזה:

סא) וצווני ללמוד רחוק מביתי באופן שלא יהיה לי ביטול מביתי:

סב) אמרתי לפניו הסכמתי חזקה לישב כאן אבל אני יראה מהיצר הרע השיב צריך לבקש רחמים מהקב"ה כי בלעדו אין עוזר והסכמה. ובהסכמה חזקה כל שכן שמזיק ואמרו חז"ל מחשבה מועלת בקדשי שמים וכש"כ דיבורים:

סג) אמר כלל גדול ליקח עצה מהתורה כשאלמוד בחשק שאדמה בעצמי שלמדתי כעת לשמה (האיך הוא לשמה מבואר בנפש החיים שער ד') ואפנה דעתי לענין המבוקש לעשות או לא לעשות וכדומה. וכמו שיגמור בדעתו אז כן יעשה:

סד) אמר רבינו יש בני אדם שיכולים לדבר ולהרהר בדברי תורה אבל זו מלאכה גדולה ועצומה ואין כל אחד יכול לעשות כן:

סה) בעת לימוד טוב לחסום פיו ואין בזה משום יוהרא:

סו) כוחות הנפש אינו שב ונתקן אלא על ידי תלמוד תורה:

סז) אמר מי שנזהר ללמוד בלילה ג' שעות לשמה מוחלין לו על כל עונותיו. וסיפר מעשה לזה:

סח) אמר מורי לאחד ממשפחתו. שתשמור אלו ג' דברים א' ללמוד הגמרא ופלפולה ב' ויהיה בעיניך העבודה הגדולה לפני הקב"ה דינא דגמרא ג' שלא תדבר על רבינו הגר"א ז"ל:

סט) אמר על הגאון שאגת אריה ז"ל שהוא מרבה אחר הפלפול. והשאגת־אריה אמר על הגאון שהוא מרבה בפשטות וכן אמר מורי שדרך האר"י ז"ל לפרש חריפות בזוה"ק פשוט ודברים פשוטים:

ע) שמעתי ממורי שבני עניים עושים פעולה יותר גדולה בוולאזין מבני עשירים מפני שאבותיהם לא הוציאו עליהם הרבה שכר לימוד במלמדים טובים ונשאר הפעולה אצלם בכח ובפה בהתמדה מוציאים מכח אל הפועל כל מה שהיה בכוחם, ובזה הוקש לשאר אופנים ואולי לזה כוונו חז"ל הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה:

עא) שאלתי אם מותר להנות משל אחרים בעת שאלמוד כשאהיה עני באותה שעה. השיב מקופה של צדקה שבכאן בודאי מותר שאדעתא דהכי נותנים הכל. אבל מגבאי אסור. ובעה"ב שיש לו ונותן ורוצה להנות ת"ח מנכסיו מותר. ואם נותן לו בתורת עני אסור לקבל:

עב) מותר לקבל פרס מאחר מלימודו שילמוד אחר כך שליש או רביע או מחצה. ואם רוצה ליתן לו חלק ג' שעות מלימודו צריך ללמוד לכל הפחות ששה שעות:

עג) שאלתי עוד על קבלת פרס מלימוד לחלק. ואף שנראה שלומד על מנת לקבל פרס. השיב אם עינו צרה ליתן לאחר חלק א"כ מראה בזה שרוצה לקבל כל השכר לעצמו ולמעט רצון הבורא כדי לעשות רצונו. אבל צריך שיהיה רצונו רק שיעשה רצון הבורא מיניה ומיניה יתקלס עילאה. וכי אם יקבל פרס יוכל ללמוד כל היום בעבור זה אם כן יעשה רצון הבורא יום שלם ואם לא יקבל פרס ויצטרך לעסוק במשא ומתן חצי היום וחצי היום ילמוד לא יעשה רצון הבורא כ"א חצי היום:

עד) כלל גדול אמר רבינו לקבוע בביתו עת לביטול או לדרך ארץ בכל יום ארבע שעות אחר חצות היום לילך לעסקיו:

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף