אבני נזר/אבן העזר/צד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==ב== | ==ב== | ||
ב) ולהבין דבריהם אלו נראה, דהנה קשה להטעם דעבידא לאגלויי שתפסו הפוסקים לעיקר, הא כתבו התוס' והר"ן בסוגיא דערכאות בהא דנאמנים בשטר משום דלא מרע נפשייהו דמה"ת לא מהני דאפי' משה ואהרן לא מהימני, וה"נ נהי דבעביד לאגלויי לא משקר לא מהני, ואין לחלק דדווקא לא מרע נפשייהו חשוב תורת עדות ולא מהני, אבל עבידא לאגלויי חשוב חזקה, הא ליתא דודאי ערכאות דלא מרעי נפשייהו לא משום צדקתם רק ג"כ שיראים שלא יוחזקו שקרנים והוי כמו מילתא דעבידא לאגלויי, ועוד ראי' ברורה מהא דפרק שבועת העדות (ל"ב) דעד מיתה שהשביעוהו ואינו רוצה להעיד חייב קרבן שבועה, ואי אמרת דמשום חזקה בעלמא נאמן איך חייב קרבן שבועה, הא מבואר בירושלמי וכתבו הר"ן, דאם אמר הנתבע לע"א הרי את מקובל עלי כשנים אעפי"כ אינו חייב קרבן שבועה דלא קרינא ב' והוא עד. ועל כרחין מדחייב עד מיתה קרבן שבועה ש"מ דעד גמור הוא, וכיון דתפסו הפוסקים טעמא דעבידא לאגלויי ש"מ דעבידא לאגלויי עדות הוא: | ב) ולהבין דבריהם אלו נראה, דהנה קשה להטעם דעבידא לאגלויי שתפסו הפוסקים לעיקר, הא כתבו התוס' והר"ן בסוגיא דערכאות בהא דנאמנים בשטר משום דלא מרע נפשייהו דמה"ת לא מהני דאפי' משה ואהרן לא מהימני, וה"נ נהי דבעביד לאגלויי לא משקר לא מהני, ואין לחלק דדווקא לא מרע נפשייהו חשוב תורת עדות ולא מהני, אבל עבידא לאגלויי חשוב חזקה, הא ליתא דודאי ערכאות דלא מרעי נפשייהו לא משום צדקתם רק ג"כ שיראים שלא יוחזקו שקרנים והוי כמו מילתא דעבידא לאגלויי, ועוד ראי' ברורה מהא דפרק שבועת העדות (ל"ב:) דעד מיתה שהשביעוהו ואינו רוצה להעיד חייב קרבן שבועה, ואי אמרת דמשום חזקה בעלמא נאמן איך חייב קרבן שבועה, הא מבואר בירושלמי וכתבו הר"ן, דאם אמר הנתבע לע"א הרי את מקובל עלי כשנים אעפי"כ אינו חייב קרבן שבועה דלא קרינא ב' והוא עד. ועל כרחין מדחייב עד מיתה קרבן שבועה ש"מ דעד גמור הוא, וכיון דתפסו הפוסקים טעמא דעבידא לאגלויי ש"מ דעבידא לאגלויי עדות הוא: | ||
==ג== | ==ג== | ||
ג) ואין לדחות ראי' זו דמשום תרווייהו נאמן משום חזקה דעבידא לאגלויי ומשום עדות, דמ"מ לא הי' חייב קרבן שבועה דהא בהאמין עליו ע"א כשנים ג"כ נאמן משום עד ג"כ דהא בקיבל עליו קרוב או פסול לא מהני קבלתו בתרתי לריעותא ומ"מ פטור, וטעמא דמילתא דהא אפי' בקיבל עליו שני קרובים מהני קבלתו אף דאין להם נאמנות כלל מה"ת ש"מ דנאמנים רק משום קבלתו, רק בעד כשר מועיל כשרותו שלא יחשב תרתי לריעותא וכ"ש הכא דאינו נאמן כלל משום כשרות דאפי' קו"פ נאמנים משום עבידא לאגלויי] ואיך מועיל הא גזה"כ היא, וכ"ש דקשה קרוב ואשה איך נאמנים: | ג) [ואין לדחות ראי' זו דמשום תרווייהו נאמן משום חזקה דעבידא לאגלויי ומשום עדות, דמ"מ לא הי' חייב קרבן שבועה דהא בהאמין עליו ע"א כשנים ג"כ נאמן משום עד ג"כ דהא בקיבל עליו קרוב או פסול לא מהני קבלתו בתרתי לריעותא ומ"מ פטור, וטעמא דמילתא דהא אפי' בקיבל עליו שני קרובים מהני קבלתו אף דאין להם נאמנות כלל מה"ת ש"מ דנאמנים רק משום קבלתו, רק בעד כשר מועיל כשרותו שלא יחשב תרתי לריעותא וכ"ש הכא דאינו נאמן כלל משום כשרות דאפי' קו"פ נאמנים משום עבידא לאגלויי] ואיך מועיל הא גזה"כ היא, וכ"ש דקשה קרוב ואשה איך נאמנים: | ||
==ד== | ==ד== | ||
גרסה אחרונה מ־15:15, 1 בנובמבר 2024
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
א) שם (פ"ח.) אלא אמר ר' זירא מתוך חומר כו' הקשו בתוס' לקמן (דף צ"ג:) דבעי טעמא דע"א אי משום עבידא לאגלויי ובשמעתין פשיטא לי' לר"ז משום חומר כו' ותירצו דאפי' להצד דעבידי לאגלויי מ"מ דיוקא זוטא בעי:
ב[עריכה]
ב) ולהבין דבריהם אלו נראה, דהנה קשה להטעם דעבידא לאגלויי שתפסו הפוסקים לעיקר, הא כתבו התוס' והר"ן בסוגיא דערכאות בהא דנאמנים בשטר משום דלא מרע נפשייהו דמה"ת לא מהני דאפי' משה ואהרן לא מהימני, וה"נ נהי דבעביד לאגלויי לא משקר לא מהני, ואין לחלק דדווקא לא מרע נפשייהו חשוב תורת עדות ולא מהני, אבל עבידא לאגלויי חשוב חזקה, הא ליתא דודאי ערכאות דלא מרעי נפשייהו לא משום צדקתם רק ג"כ שיראים שלא יוחזקו שקרנים והוי כמו מילתא דעבידא לאגלויי, ועוד ראי' ברורה מהא דפרק שבועת העדות (ל"ב:) דעד מיתה שהשביעוהו ואינו רוצה להעיד חייב קרבן שבועה, ואי אמרת דמשום חזקה בעלמא נאמן איך חייב קרבן שבועה, הא מבואר בירושלמי וכתבו הר"ן, דאם אמר הנתבע לע"א הרי את מקובל עלי כשנים אעפי"כ אינו חייב קרבן שבועה דלא קרינא ב' והוא עד. ועל כרחין מדחייב עד מיתה קרבן שבועה ש"מ דעד גמור הוא, וכיון דתפסו הפוסקים טעמא דעבידא לאגלויי ש"מ דעבידא לאגלויי עדות הוא:
ג[עריכה]
ג) [ואין לדחות ראי' זו דמשום תרווייהו נאמן משום חזקה דעבידא לאגלויי ומשום עדות, דמ"מ לא הי' חייב קרבן שבועה דהא בהאמין עליו ע"א כשנים ג"כ נאמן משום עד ג"כ דהא בקיבל עליו קרוב או פסול לא מהני קבלתו בתרתי לריעותא ומ"מ פטור, וטעמא דמילתא דהא אפי' בקיבל עליו שני קרובים מהני קבלתו אף דאין להם נאמנות כלל מה"ת ש"מ דנאמנים רק משום קבלתו, רק בעד כשר מועיל כשרותו שלא יחשב תרתי לריעותא וכ"ש הכא דאינו נאמן כלל משום כשרות דאפי' קו"פ נאמנים משום עבידא לאגלויי] ואיך מועיל הא גזה"כ היא, וכ"ש דקשה קרוב ואשה איך נאמנים:
ד[עריכה]
ד) ע"כ נ"ל עפ"י מה שהעליתי לעיל דטעמא דדבר שבערוה שאינו נאמן להוציא מבעל האשה, ואם מת ואין כאן בעל האשה אינו מוציא כלל רק דאינו נאמן שמא חי ואינו נאמן להוציא, וכמו שאין האחים נכנסין לנחלה עפ"י ע"א, וכיון דעבידא לאגלויי לא משקר ומת הוא ואינו מוציא כלל שוב לא הוי דבר שבערוה ואף קרוב נאמן. ודומה לחתם בשטר עד שלא נעשה חתנו ואח"כ נעשה חתנו דלא חיישינן שמא חתם אח"כ ומשום דקרובים לא חיישינן למשקר ונמצא שחתם בעוד הי' רחוק, וה"נ נמצא שאין מוציאין כלל כיון שאין כאן בעל האשה והעדות לגבי בעל הממון כדברי הנמק"י פרק חזקת הבתים הנ"ל, אלא דאכתי קשה נהי דלא הוי דבר שבערוה מ"מ בעינן שני עדים כשרים משום דאתחזק איסורא דא"א ואפי' משה ואהרן לא מהימני כמבואר ברמ"א סי' קכ"ז, דשני אחים באיסורין אינם אלא כע"א והוא מתשו' הרשב"א סי' תקמ"ד, ואף דקרובים אינם חשודים לשקר מ"מ לא מהני מגזה"כ, ע"כ צריך דיוקא זוטא שמרע לחזקת אשת איש ושוב מהני טעמא דעבידא לאגלויי שלא יחשב דבר שבערוה וכנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |