אבני נזר/אבן העזר/ריג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן ריג | {{מרכז|'''סימן ריג'''}} | ||
שנית להרב הנ"ל בענין הנ"ל. | שנית להרב הנ"ל בענין הנ"ל. | ||
==א== | |||
א) הדין הפנוי מחוייב לחלוץ ואם אינו רוצה לחלוץ הוא עבריין ורשע ואם הפנוי רוצה לחלוץ ואעפי"כ חלץ גדול הנשוי יש חשש חליצה פסולה אפילו בדיעבד, אך אם אף לאחר שהודיעו לו שהוא עבריין ורשע אם לא יחלוץ, הוא עומד במרדו שלא לחלוץ, אז מתירין לגדול חדר"ג וחולץ הגדול: | א) הדין הפנוי מחוייב לחלוץ ואם אינו רוצה לחלוץ הוא עבריין ורשע ואם הפנוי רוצה לחלוץ ואעפי"כ חלץ גדול הנשוי יש חשש חליצה פסולה אפילו בדיעבד, אך אם אף לאחר שהודיעו לו שהוא עבריין ורשע אם לא יחלוץ, הוא עומד במרדו שלא לחלוץ, אז מתירין לגדול חדר"ג וחולץ הגדול: | ||
==ב== | |||
ב) ולמען יהי' מעט חידוש במכתבי אכתוב לו דמה שמתירין לו חדר"ג נ"ל שאין הפירוש שיוכל לייבמה בפועל, רק לענין החליצה שחשובה חליצה כשירה כאילו לא הי' חדר"ג, ועיין דברי ראב"ד עירובין בהנהו דאינו יכול ליטלן משום שבות דלרבי דס"ל לא גזרו על השבות בין השמשות העירוב כשר וכתב הראב"ד הובא בריטב"א ל"ב ד"ה והא דקאמר רבי] שלא התיר רבי לעשות מעשה בשבות דרבנן בה"ש אלא שלגבי עירוב הקל לדונו כאילו יכול לעשות כן כדי שלא לפסול עירובו, והסכים עמו ריטב"א, ה"נ בזה שדנין לענין חזור דחליצה פסולה [וכ"ש חליצה פסולה מחמת חר"ג] דרבנן כאילו הי' יכול לייבמה. אבל אם יכול לייבם בפועל הביא תו"א סימן אלף שני דיעות ולא הכריע: | ב) ולמען יהי' מעט חידוש במכתבי אכתוב לו דמה שמתירין לו חדר"ג נ"ל שאין הפירוש שיוכל לייבמה בפועל, רק לענין החליצה שחשובה חליצה כשירה כאילו לא הי' חדר"ג, ועיין דברי ראב"ד עירובין בהנהו דאינו יכול ליטלן משום שבות דלרבי דס"ל לא גזרו על השבות בין השמשות העירוב כשר וכתב הראב"ד הובא בריטב"א ל"ב ד"ה והא דקאמר רבי] שלא התיר רבי לעשות מעשה בשבות דרבנן בה"ש אלא שלגבי עירוב הקל לדונו כאילו יכול לעשות כן כדי שלא לפסול עירובו, והסכים עמו ריטב"א, ה"נ בזה שדנין לענין חזור דחליצה פסולה [וכ"ש חליצה פסולה מחמת חר"ג] דרבנן כאילו הי' יכול לייבמה. אבל אם יכול לייבם בפועל הביא תו"א סימן אלף שני דיעות ולא הכריע: | ||
דברי הנ"ל. | {{יישור לשמאל|דברי '''הנ"ל'''.}} | ||
<noinclude>{{ | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:07, 20 באוקטובר 2024
|
< הקודם · הבא > |
שנית להרב הנ"ל בענין הנ"ל.
א[עריכה]
א) הדין הפנוי מחוייב לחלוץ ואם אינו רוצה לחלוץ הוא עבריין ורשע ואם הפנוי רוצה לחלוץ ואעפי"כ חלץ גדול הנשוי יש חשש חליצה פסולה אפילו בדיעבד, אך אם אף לאחר שהודיעו לו שהוא עבריין ורשע אם לא יחלוץ, הוא עומד במרדו שלא לחלוץ, אז מתירין לגדול חדר"ג וחולץ הגדול:
ב[עריכה]
ב) ולמען יהי' מעט חידוש במכתבי אכתוב לו דמה שמתירין לו חדר"ג נ"ל שאין הפירוש שיוכל לייבמה בפועל, רק לענין החליצה שחשובה חליצה כשירה כאילו לא הי' חדר"ג, ועיין דברי ראב"ד עירובין בהנהו דאינו יכול ליטלן משום שבות דלרבי דס"ל לא גזרו על השבות בין השמשות העירוב כשר וכתב הראב"ד הובא בריטב"א ל"ב ד"ה והא דקאמר רבי] שלא התיר רבי לעשות מעשה בשבות דרבנן בה"ש אלא שלגבי עירוב הקל לדונו כאילו יכול לעשות כן כדי שלא לפסול עירובו, והסכים עמו ריטב"א, ה"נ בזה שדנין לענין חזור דחליצה פסולה [וכ"ש חליצה פסולה מחמת חר"ג] דרבנן כאילו הי' יכול לייבמה. אבל אם יכול לייבם בפועל הביא תו"א סימן אלף שני דיעות ולא הכריע: