אבני נזר/אבן העזר/ריד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן ריד | {{מרכז|'''סימן ריד'''}} | ||
ב"ה אור ליום ב' בשבת וחנוכה תרנ"ה לפ"ק | ב"ה אור ליום ב' בשבת וחנוכה תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב. | ||
שוכ"ט לכבוד הרב החריף השנון מו"ה '''נתן נטע הכהן''' נ"י אבד"ק '''קאלבּיעל'''. | |||
==א== | |||
א) על דברי רש"י יבמות (כ"ט) שפירש לדחות בצרה שלא תאסרנה לזו משום אחות זקוקה, ותמוה, דהיינו לישנא דרב אשי שם, אכתוב קצת ישוב עפמ"ש הר"ן רפ"ט דגיטין קידושין שאין אוסרין לאו קידושין הם, והנה לרב אין קידושין תופסין ביבמה לשוק, ושמואל אמר בעניותינו צריכה גט מספק, ועל כן קשיא לי' לרש"י אי אין קידושין תופסין איך יועיל מאמר מה"ת כשאין יבם אחר כמו במשנתינו הא אין אוסרין, שאין איסור א"א חל על איסור יבמה לשוק וגם אינו מועיל שלא יתפסו בה קידושין לאחרים דבלאו הכי אין קידושין תופסין, והא בגיטין (פ"ה.) במשייר חוץ מעבד וגוי שאין תופסין להם קידושין לא הוי שיור, וה"ה דלא חשיב שאוסרין למי שבלא"ה אין תופסין להם קידושין: | |||
==ב== | |||
ב) אך שם מבעיא לי' חוץ מבעל אחותה מהו דאפשר דלא דמי לעבד וגוי דגירות לא שכיחא מיתה שכיחא, וה"נ הא שכיח שימות אחיו בעל אחות זקוקתו וע"כ יחלוץ לה ותהי' מותרת לשוק, והרי שכיח החליצה ע"י מיתה, על כן חשוב שאוסר, ועיין חי' הר"ן ב"מ (נ"ז:) ד"ה בונין בחול ואח"כ מקדישין במ"ש דאי אמרת אין מחללין למיעקר קיימא. וה"נ אי אמרת לא מהני מאמר שכיחא חליצה, וכדי שלא יקשה שגם עכשיו כשתפול אחותה לפניו ותיאסר זו עליו ע"כ יחלוץ ויגרש ולא הועיל המאמר, על כן פירש"י שדוחה בצרה שלא תאסור זו עליו ושפיר הועיל המאמר, ואף דחוץ מבעל אחותה ספק, הלא הא דאין קידושין תופסין ביבמה לשוק ג"כ ספק, ואין לפשוט דקידושין תופסין דשמא כאותו צד דחוץ מבעל אחותה הוי שיור, ואין לפשוט דהוי שיור דשמא אין קידושין תופסין: | ב) אך שם מבעיא לי' חוץ מבעל אחותה מהו דאפשר דלא דמי לעבד וגוי דגירות לא שכיחא מיתה שכיחא, וה"נ הא שכיח שימות אחיו בעל אחות זקוקתו וע"כ יחלוץ לה ותהי' מותרת לשוק, והרי שכיח החליצה ע"י מיתה, על כן חשוב שאוסר, ועיין חי' הר"ן ב"מ (נ"ז:) ד"ה בונין בחול ואח"כ מקדישין במ"ש דאי אמרת אין מחללין למיעקר קיימא. וה"נ אי אמרת לא מהני מאמר שכיחא חליצה, וכדי שלא יקשה שגם עכשיו כשתפול אחותה לפניו ותיאסר זו עליו ע"כ יחלוץ ויגרש ולא הועיל המאמר, על כן פירש"י שדוחה בצרה שלא תאסור זו עליו ושפיר הועיל המאמר, ואף דחוץ מבעל אחותה ספק, הלא הא דאין קידושין תופסין ביבמה לשוק ג"כ ספק, ואין לפשוט דקידושין תופסין דשמא כאותו צד דחוץ מבעל אחותה הוי שיור, ואין לפשוט דהוי שיור דשמא אין קידושין תופסין: | ||
==ג== | |||
ג) ובפשיטות י"ל דק"ל לרש"י למה תקרא צרה, הא לא להם בעל אחד, וצ"ל משום שנופלת לפניו ליבום והרי שתיהן זקוקות נקראת צרה ואף דלפי האמת המאמר דוחה אחותה ואינה צרה, מ"מ בלא המאמר היתה צרה הועיל המאמר לדחות בצרה, שבלא המאמר היתה צרה, ועל זה הוקשה לרש"י דעל כורחין לב"ש דאמר במתניתין דריש פירקין יקיימו ס"ל אין זיקה, דאי יש זיקה למה תהי' השני' מותרת הא כל יבמה שאין אני, קורא בה וכו' ועיין תוס' (כ"ד:) בד"ה אבל, ואין לומר טעמא דב"ש משום יש ברירה, דלזה האח שייבמה היתה אשתו ולא לאח השני ועיין נדרים (ע"ד) דהא ב"ש במתני' הובאה ביצה (יוד) לית להו ברירה עיי"ש, ועל כורחין ס"ל אין זיקה ואין השני' אשתו כלל ולמה תקרא צרה לב"ש, וצ"ל דשם צרה משום שמעיקה האחרת, וה"נ מעיקה את בעלת המאמר שאוסרתה על בעלה, וא"כ על כורחין הפירוש לדחות בצרה שלא תהי' צרה כנ"ל שלא תאסור אותה אך דזה על ידי שאחותה תצא לשוק בלא חליצה, ולרב אשי בעיא חליצה: | ג) ובפשיטות י"ל דק"ל לרש"י למה תקרא צרה, הא לא להם בעל אחד, וצ"ל משום שנופלת לפניו ליבום והרי שתיהן זקוקות נקראת צרה ואף דלפי האמת המאמר דוחה אחותה ואינה צרה, מ"מ בלא המאמר היתה צרה הועיל המאמר לדחות בצרה, שבלא המאמר היתה צרה, ועל זה הוקשה לרש"י דעל כורחין לב"ש דאמר במתניתין דריש פירקין יקיימו ס"ל אין זיקה, דאי יש זיקה למה תהי' השני' מותרת הא כל יבמה שאין אני, קורא בה וכו' ועיין תוס' (כ"ד:) בד"ה אבל, ואין לומר טעמא דב"ש משום יש ברירה, דלזה האח שייבמה היתה אשתו ולא לאח השני ועיין נדרים (ע"ד) דהא ב"ש במתני' הובאה ביצה (יוד) לית להו ברירה עיי"ש, ועל כורחין ס"ל אין זיקה ואין השני' אשתו כלל ולמה תקרא צרה לב"ש, וצ"ל דשם צרה משום שמעיקה האחרת, וה"נ מעיקה את בעלת המאמר שאוסרתה על בעלה, וא"כ על כורחין הפירוש לדחות בצרה שלא תהי' צרה כנ"ל שלא תאסור אותה אך דזה על ידי שאחותה תצא לשוק בלא חליצה, ולרב אשי בעיא חליצה: | ||
הק' אברהם. | {{יישור לשמאל|הק' '''אברהם'''.}} | ||
<noinclude>{{ | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:07, 20 באוקטובר 2024
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אור ליום ב' בשבת וחנוכה תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב.
שוכ"ט לכבוד הרב החריף השנון מו"ה נתן נטע הכהן נ"י אבד"ק קאלבּיעל.
א[עריכה]
א) על דברי רש"י יבמות (כ"ט) שפירש לדחות בצרה שלא תאסרנה לזו משום אחות זקוקה, ותמוה, דהיינו לישנא דרב אשי שם, אכתוב קצת ישוב עפמ"ש הר"ן רפ"ט דגיטין קידושין שאין אוסרין לאו קידושין הם, והנה לרב אין קידושין תופסין ביבמה לשוק, ושמואל אמר בעניותינו צריכה גט מספק, ועל כן קשיא לי' לרש"י אי אין קידושין תופסין איך יועיל מאמר מה"ת כשאין יבם אחר כמו במשנתינו הא אין אוסרין, שאין איסור א"א חל על איסור יבמה לשוק וגם אינו מועיל שלא יתפסו בה קידושין לאחרים דבלאו הכי אין קידושין תופסין, והא בגיטין (פ"ה.) במשייר חוץ מעבד וגוי שאין תופסין להם קידושין לא הוי שיור, וה"ה דלא חשיב שאוסרין למי שבלא"ה אין תופסין להם קידושין:
ב[עריכה]
ב) אך שם מבעיא לי' חוץ מבעל אחותה מהו דאפשר דלא דמי לעבד וגוי דגירות לא שכיחא מיתה שכיחא, וה"נ הא שכיח שימות אחיו בעל אחות זקוקתו וע"כ יחלוץ לה ותהי' מותרת לשוק, והרי שכיח החליצה ע"י מיתה, על כן חשוב שאוסר, ועיין חי' הר"ן ב"מ (נ"ז:) ד"ה בונין בחול ואח"כ מקדישין במ"ש דאי אמרת אין מחללין למיעקר קיימא. וה"נ אי אמרת לא מהני מאמר שכיחא חליצה, וכדי שלא יקשה שגם עכשיו כשתפול אחותה לפניו ותיאסר זו עליו ע"כ יחלוץ ויגרש ולא הועיל המאמר, על כן פירש"י שדוחה בצרה שלא תאסור זו עליו ושפיר הועיל המאמר, ואף דחוץ מבעל אחותה ספק, הלא הא דאין קידושין תופסין ביבמה לשוק ג"כ ספק, ואין לפשוט דקידושין תופסין דשמא כאותו צד דחוץ מבעל אחותה הוי שיור, ואין לפשוט דהוי שיור דשמא אין קידושין תופסין:
ג[עריכה]
ג) ובפשיטות י"ל דק"ל לרש"י למה תקרא צרה, הא לא להם בעל אחד, וצ"ל משום שנופלת לפניו ליבום והרי שתיהן זקוקות נקראת צרה ואף דלפי האמת המאמר דוחה אחותה ואינה צרה, מ"מ בלא המאמר היתה צרה הועיל המאמר לדחות בצרה, שבלא המאמר היתה צרה, ועל זה הוקשה לרש"י דעל כורחין לב"ש דאמר במתניתין דריש פירקין יקיימו ס"ל אין זיקה, דאי יש זיקה למה תהי' השני' מותרת הא כל יבמה שאין אני, קורא בה וכו' ועיין תוס' (כ"ד:) בד"ה אבל, ואין לומר טעמא דב"ש משום יש ברירה, דלזה האח שייבמה היתה אשתו ולא לאח השני ועיין נדרים (ע"ד) דהא ב"ש במתני' הובאה ביצה (יוד) לית להו ברירה עיי"ש, ועל כורחין ס"ל אין זיקה ואין השני' אשתו כלל ולמה תקרא צרה לב"ש, וצ"ל דשם צרה משום שמעיקה האחרת, וה"נ מעיקה את בעלת המאמר שאוסרתה על בעלה, וא"כ על כורחין הפירוש לדחות בצרה שלא תהי' צרה כנ"ל שלא תאסור אותה אך דזה על ידי שאחותה תצא לשוק בלא חליצה, ולרב אשי בעיא חליצה: