אבני נזר/אבן העזר/ר: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן ר | {{מרכז|'''סימן ר'''}} | ||
ב"ה יום ב' נח תרס"ו לפ"ק פה | ב"ה יום ב' נח תרס"ו לפ"ק פה סאכטשאב יע"א. | ||
תשובה | להרב דשדה חדש בארץ רוסיא. | ||
שאלה באיש אחד מפלך בעסראביע שהלך לעה"א להמלחמה ונתן גט פטורין לאשתו על תנאי באם שלא יבא עד כ"א תשרי דשנת תרס"ו אזי יהי' חל הגט למפרע מזמן שנתן לה, ועתה נשאר חי רק שאנשי יאפאהן לקחו אותו בשבי' ואי אפשר לו לבוא לזמן הנ"ל והוא כהן, ע"כ כתב אגרת מכתב לאשתו שתבוא להרב לבטל הגט ולקרוע אותו, והשאלה אם יש להתירה לבעלה הכהן ודעת השואל להתירה מטעם כי שבי' הוא אונס דשכיח ולא שכיח. ובכל מקום אונס כזה יש בו טענת אונס, רק דבגיטין אין אונס בגיטין והוא משום אפקעינהו, וא"כ מדאורייתא מותרת לכהן, רק יש איסור דרבנן ובאיסור דרבנן יש לסמוך על דעת הבעל העיטור דמועיל ביטול אף על גט על תנאי עם מעכשיו כל זמן שלא נתקיים התנאי: | |||
{{מרכז|'''תשובה'''}} | |||
==א== | |||
א) גט זה כשר בלי פקפוק ואין שום צד היתר לבעלה הכהן, האחד דשבי' זו שנשבה ליאפאנים היא שכיח ושכיח, שכך נשבו כמה וכמה אלפים בידם, וכן להיפוך מחיל היאפאנים לרוסיא וכך דרך המלחמה, ולא {{עוגן|מג.}}{{עוגן|מג־א}}אמרו דשבי' קצת לא שכיח אלא בהולך בדרך, אבל בנכנס למלחמה שכיח גמור ואף בממון אין בזה טענת אונס וא"צ בזה לאפקעינהו: | א) גט זה כשר בלי פקפוק ואין שום צד היתר לבעלה הכהן, האחד דשבי' זו שנשבה ליאפאנים היא שכיח ושכיח, שכך נשבו כמה וכמה אלפים בידם, וכן להיפוך מחיל היאפאנים לרוסיא וכך דרך המלחמה, ולא {{עוגן|מג.}}{{עוגן|מג־א}}אמרו דשבי' קצת לא שכיח אלא בהולך בדרך, אבל בנכנס למלחמה שכיח גמור ואף בממון אין בזה טענת אונס וא"צ בזה לאפקעינהו: | ||
==ב== | |||
ב) ועוד דאפי' הי' קצת לא שכיח והגט בטל משום אפקעינהו, מ"מ הדבר ברור שאסורה לכהונה ולקרובים כמ"ש בשטמ"ק פ"ק דכתובות בשם רמב"ן, וראי' מדברי רש"י שבת (קמ"ה:) בעד מפי עד דכשר לעדות אשה ופירש"י דאקילו בה רבנן משום עיגונא וכל דמקדש כו' ואפקעינהו כו' ולמה נוטלת כתובתה כיון דבטלי קידושין למפרע, וצ"ל דמ"מ מדרבנן היא כשאר אשה שמת בעלה, ולא אמרו אפקעינהו אלא שלא יהי' כעוקר דבר מן התורה: | ב) ועוד דאפי' הי' קצת לא שכיח והגט בטל משום אפקעינהו, מ"מ הדבר ברור שאסורה לכהונה ולקרובים כמ"ש בשטמ"ק פ"ק דכתובות בשם רמב"ן, וראי' מדברי רש"י שבת (קמ"ה:) בעד מפי עד דכשר לעדות אשה ופירש"י דאקילו בה רבנן משום עיגונא וכל דמקדש כו' ואפקעינהו כו' ולמה נוטלת כתובתה כיון דבטלי קידושין למפרע, וצ"ל דמ"מ מדרבנן היא כשאר אשה שמת בעלה, ולא אמרו אפקעינהו אלא שלא יהי' כעוקר דבר מן התורה: | ||
==ג== | |||
ג) ונראה לי עוד דחכמים עשאו לזו כשאר מגורשת רק לענין שלא יחשב עקירת דבר מה"ת אמרו שאפקעינהו כו' זולת זה דינו כשאר מגורשת, וראי' לזה הא דשלהי גיטין (פח:) אמר ר"נ אמר שמואל גט מעושה בישראל כדין כשר, בישראל שלא כדין או בנכרים כדין פסול ופוסל לכהונה משום דמיחלף, אטו בישראל כדין, בנכרים שלא כדין אפי' ריח הגט אין בו, ופירש"י דאין לגזור בזה אטו ישראל כדין דהוה גזירה לגזירה, והרי גט מעושה דכשר בבבל הוא משום דשליחותייהו עבדינן, וכתב הרמב"ן והרשב"א דהוא משום אפקעינהו, ואם איתא דאין פסולה לכהונה אלא מדרבנן גם בישראל שלא כדין כו' לא נגזור אטו ישראל כדין כיון דבישראל כדין גופי' אינו אלא דרבנן והוי גזירה לגזירה ושמואל בבבל הוה: | ג) ונראה לי עוד דחכמים עשאו לזו כשאר מגורשת רק לענין שלא יחשב עקירת דבר מה"ת אמרו שאפקעינהו כו' זולת זה דינו כשאר מגורשת, וראי' לזה הא דשלהי גיטין (פח:) אמר ר"נ אמר שמואל גט מעושה בישראל כדין כשר, בישראל שלא כדין או בנכרים כדין פסול ופוסל לכהונה משום דמיחלף, אטו בישראל כדין, בנכרים שלא כדין אפי' ריח הגט אין בו, ופירש"י דאין לגזור בזה אטו ישראל כדין דהוה גזירה לגזירה, והרי גט מעושה דכשר בבבל הוא משום דשליחותייהו עבדינן, וכתב הרמב"ן והרשב"א דהוא משום אפקעינהו, ואם איתא דאין פסולה לכהונה אלא מדרבנן גם בישראל שלא כדין כו' לא נגזור אטו ישראל כדין כיון דבישראל כדין גופי' אינו אלא דרבנן והוי גזירה לגזירה ושמואל בבבל הוה: | ||
==ד== | |||
ד) ועוד דאם איתא דאינה נפסלת לכהונה ולקרובים אלא מדרבנן א"כ תופסין בה קידושי קרובים והי' להם להפוסקים לבאר זה, הן בגט מעושה הן באונס בגיטין הן בביטול הגט שלא בפני השליח, הן בנותן גט בתוך ד' אמותיו דכתבו הרמב"ן והרשב"א שהוא משום אפקעינהו, אלא ודאי דעשאוהו לכל הדברים כשאר גיטין: | ד) ועוד דאם איתא דאינה נפסלת לכהונה ולקרובים אלא מדרבנן א"כ תופסין בה קידושי קרובים והי' להם להפוסקים לבאר זה, הן בגט מעושה הן באונס בגיטין הן בביטול הגט שלא בפני השליח, הן בנותן גט בתוך ד' אמותיו דכתבו הרמב"ן והרשב"א שהוא משום אפקעינהו, אלא ודאי דעשאוהו לכל הדברים כשאר גיטין: | ||
==ה== | |||
ה) ועוד נ"ל ראי' לזה מהא דיבמות (ט"ז.) שהקשו בתוס' למ"ד קידושין תופסין ביבמה לשוק יבמה שנתקדשה תפקע זיקתה כמו קידש יבם את אחותה, ותירצו בתוס' משום דאשת איש אפשר לתקן ע"י גט, וקשה הא בקידש יבם אחותה אפשר לתקן מה"ת ע"י שיתן גט בתוך ד' אמותיו או ישלח לה גט ויבטל שלא בפני שליח ויוכל לייבמה מה"ת, אלא ודאי מדרבנן עשאוה כגרושה גמורה מה"ת ואין תופסין קידושי אחותה, וא"ת כיון דמה"ת חלין הקידושין איך יכולים חכמים לבטל, לא קשיא דאפקעינהו רבנן לקידושי מיני', וה"נ אף אם יגרשנה בהפקעת קידושין יהי' דינה כגרושה גמורה מן התורה ומפקיע זיקת אחותה וא"ת כיון דמה"ת לא פקעה זיקה איך תהי' מותרת לעלמא, לא קשיא דאפקעינהו רבנן לקידושי המת, וע"כ קושיא מעיקרא ליתא, דאפשר ביבום מה"ת ע"י שיגרש אחותה בהפקעת קידושין, דא"כ יהי' נפקע קידושי המת ולא יהי' יבום כלל: | ה) ועוד נ"ל ראי' לזה מהא דיבמות (ט"ז.) שהקשו בתוס' למ"ד קידושין תופסין ביבמה לשוק יבמה שנתקדשה תפקע זיקתה כמו קידש יבם את אחותה, ותירצו בתוס' משום דאשת איש אפשר לתקן ע"י גט, וקשה הא בקידש יבם אחותה אפשר לתקן מה"ת ע"י שיתן גט בתוך ד' אמותיו או ישלח לה גט ויבטל שלא בפני שליח ויוכל לייבמה מה"ת, אלא ודאי מדרבנן עשאוה כגרושה גמורה מה"ת ואין תופסין קידושי אחותה, וא"ת כיון דמה"ת חלין הקידושין איך יכולים חכמים לבטל, לא קשיא דאפקעינהו רבנן לקידושי מיני', וה"נ אף אם יגרשנה בהפקעת קידושין יהי' דינה כגרושה גמורה מן התורה ומפקיע זיקת אחותה וא"ת כיון דמה"ת לא פקעה זיקה איך תהי' מותרת לעלמא, לא קשיא דאפקעינהו רבנן לקידושי המת, וע"כ קושיא מעיקרא ליתא, דאפשר ביבום מה"ת ע"י שיגרש אחותה בהפקעת קידושין, דא"כ יהי' נפקע קידושי המת ולא יהי' יבום כלל: | ||
ו) אך בפרק השולח שהקשו בתוס' א"כ יכולים ממזרים ליטהר, בזה אין ליישב דמדרבנן עשאוה כשאר מגורשת שהוולד קודם גירושין ממזר, דזה אינו דעל כרחין לא עשו כן לענין ממזרות, דעל כרחין יאסר זה בממזרת שאינה מעריות שע"י קידושין שנוכל לומר אפקעינהו] דאין יכולין לעקור דבר מן התורה בקום ועשה, ועל כן הניחו חכמים לענין ממזרות על דין תורה: | ==ו== | ||
ו) אך בפרק השולח שהקשו בתוס' א"כ יכולים ממזרים ליטהר, בזה אין ליישב דמדרבנן עשאוה כשאר מגורשת שהוולד קודם גירושין ממזר, דזה אינו דעל כרחין לא עשו כן לענין ממזרות, דעל כרחין יאסר זה בממזרת [שאינה מעריות שע"י קידושין שנוכל לומר אפקעינהו] דאין יכולין לעקור דבר מן התורה בקום ועשה, ועל כן הניחו חכמים לענין ממזרות על דין תורה: | |||
==ז== | |||
ז) נשוב לנדון דידן, דכיון דעשאוה כמגורשת מה"ת אין לסמוך בזה על דעת בעל העיטור. ועוד דהא דבעל העיטור אינו אלא בתנאי דבידו, שהרי הרמב"ן הקשה לעצמו על שיטתו דהבעל והאשה ביחד יכולים לבטל התנאי שאפי' יתקיים יהי' כאילו לא נתקיים מהא דנתן לה גט מהיום אם מתי ושוב נתייחדה עמו באפילה אם חוששין לה משום קידושין, ולמה לא ניחוש לביטול הגט, ותירץ הרמב"ן דיש חילוק בין דבר שבידו שלא לקיים יוכל לבטל שאפילו יתקיים יהי' כאילו לא נתקיים, משא"כ באם מתי דאינו בידו, והובא במגיד משנה פ"ט מהלכות גירושין הלכה ח' בסוף הדיבור, וכן כתב הר"ן בפרק מי שאחזו. ותירוץ זה צ"ל גם לבעל העיטור, דלדידי' יגדל עוד הקושיא מנתייחדה. עמו באפילה כיון דסבירא לי' דהבעל עצמו יכול לבטל, וצריך לחלק כחילוק הרמב"ן, וא"כ בנ"ד שהתנה אם לא באתי מן המלחמה, שאין בידו לשוב, אינו יכול לבטל ולומר שאפי' לא יבא יהי' כאילו בא, ועוד דהכא אין כאן ביטול הגט כלל. שמה שכתב לאשתו שתבא להרב ולבטל הגט ולצוה לקרוע, לכל היותר אינו אלא גילוי דעת וקיי"ל גילוי דעחא בגיטא לאו מילתא: | ז) נשוב לנדון דידן, דכיון דעשאוה כמגורשת מה"ת אין לסמוך בזה על דעת בעל העיטור. ועוד דהא דבעל העיטור אינו אלא בתנאי דבידו, שהרי הרמב"ן הקשה לעצמו על שיטתו דהבעל והאשה ביחד יכולים לבטל התנאי שאפי' יתקיים יהי' כאילו לא נתקיים מהא דנתן לה גט מהיום אם מתי ושוב נתייחדה עמו באפילה אם חוששין לה משום קידושין, ולמה לא ניחוש לביטול הגט, ותירץ הרמב"ן דיש חילוק בין דבר שבידו שלא לקיים יוכל לבטל שאפילו יתקיים יהי' כאילו לא נתקיים, משא"כ באם מתי דאינו בידו, והובא במגיד משנה פ"ט מהלכות גירושין הלכה ח' בסוף הדיבור, וכן כתב הר"ן בפרק מי שאחזו. ותירוץ זה צ"ל גם לבעל העיטור, דלדידי' יגדל עוד הקושיא מנתייחדה. עמו באפילה כיון דסבירא לי' דהבעל עצמו יכול לבטל, וצריך לחלק כחילוק הרמב"ן, וא"כ בנ"ד שהתנה אם לא באתי מן המלחמה, שאין בידו לשוב, אינו יכול לבטל ולומר שאפי' לא יבא יהי' כאילו בא, ועוד דהכא אין כאן ביטול הגט כלל. שמה שכתב לאשתו שתבא להרב ולבטל הגט ולצוה לקרוע, לכל היותר אינו אלא גילוי דעת וקיי"ל גילוי דעחא בגיטא לאו מילתא: | ||
==ח== | |||
ח) סוף דבר אשה זו מגורשת גמורה כשאר מגורשת ובעלה כהן הבא עלי' במלקות ומותרת להנשא לכל דתצביין: | ח) סוף דבר אשה זו מגורשת גמורה כשאר מגורשת ובעלה כהן הבא עלי' במלקות ומותרת להנשא לכל דתצביין: | ||
הק' אברהם. | {{יישור לשמאל|הק' '''אברהם'''.}} | ||
<noinclude>{{ | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:04, 20 באוקטובר 2024
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום ב' נח תרס"ו לפ"ק פה סאכטשאב יע"א.
להרב דשדה חדש בארץ רוסיא.
שאלה באיש אחד מפלך בעסראביע שהלך לעה"א להמלחמה ונתן גט פטורין לאשתו על תנאי באם שלא יבא עד כ"א תשרי דשנת תרס"ו אזי יהי' חל הגט למפרע מזמן שנתן לה, ועתה נשאר חי רק שאנשי יאפאהן לקחו אותו בשבי' ואי אפשר לו לבוא לזמן הנ"ל והוא כהן, ע"כ כתב אגרת מכתב לאשתו שתבוא להרב לבטל הגט ולקרוע אותו, והשאלה אם יש להתירה לבעלה הכהן ודעת השואל להתירה מטעם כי שבי' הוא אונס דשכיח ולא שכיח. ובכל מקום אונס כזה יש בו טענת אונס, רק דבגיטין אין אונס בגיטין והוא משום אפקעינהו, וא"כ מדאורייתא מותרת לכהן, רק יש איסור דרבנן ובאיסור דרבנן יש לסמוך על דעת הבעל העיטור דמועיל ביטול אף על גט על תנאי עם מעכשיו כל זמן שלא נתקיים התנאי:
א[עריכה]
א) גט זה כשר בלי פקפוק ואין שום צד היתר לבעלה הכהן, האחד דשבי' זו שנשבה ליאפאנים היא שכיח ושכיח, שכך נשבו כמה וכמה אלפים בידם, וכן להיפוך מחיל היאפאנים לרוסיא וכך דרך המלחמה, ולא אמרו דשבי' קצת לא שכיח אלא בהולך בדרך, אבל בנכנס למלחמה שכיח גמור ואף בממון אין בזה טענת אונס וא"צ בזה לאפקעינהו:
ב[עריכה]
ב) ועוד דאפי' הי' קצת לא שכיח והגט בטל משום אפקעינהו, מ"מ הדבר ברור שאסורה לכהונה ולקרובים כמ"ש בשטמ"ק פ"ק דכתובות בשם רמב"ן, וראי' מדברי רש"י שבת (קמ"ה:) בעד מפי עד דכשר לעדות אשה ופירש"י דאקילו בה רבנן משום עיגונא וכל דמקדש כו' ואפקעינהו כו' ולמה נוטלת כתובתה כיון דבטלי קידושין למפרע, וצ"ל דמ"מ מדרבנן היא כשאר אשה שמת בעלה, ולא אמרו אפקעינהו אלא שלא יהי' כעוקר דבר מן התורה:
ג[עריכה]
ג) ונראה לי עוד דחכמים עשאו לזו כשאר מגורשת רק לענין שלא יחשב עקירת דבר מה"ת אמרו שאפקעינהו כו' זולת זה דינו כשאר מגורשת, וראי' לזה הא דשלהי גיטין (פח:) אמר ר"נ אמר שמואל גט מעושה בישראל כדין כשר, בישראל שלא כדין או בנכרים כדין פסול ופוסל לכהונה משום דמיחלף, אטו בישראל כדין, בנכרים שלא כדין אפי' ריח הגט אין בו, ופירש"י דאין לגזור בזה אטו ישראל כדין דהוה גזירה לגזירה, והרי גט מעושה דכשר בבבל הוא משום דשליחותייהו עבדינן, וכתב הרמב"ן והרשב"א דהוא משום אפקעינהו, ואם איתא דאין פסולה לכהונה אלא מדרבנן גם בישראל שלא כדין כו' לא נגזור אטו ישראל כדין כיון דבישראל כדין גופי' אינו אלא דרבנן והוי גזירה לגזירה ושמואל בבבל הוה:
ד[עריכה]
ד) ועוד דאם איתא דאינה נפסלת לכהונה ולקרובים אלא מדרבנן א"כ תופסין בה קידושי קרובים והי' להם להפוסקים לבאר זה, הן בגט מעושה הן באונס בגיטין הן בביטול הגט שלא בפני השליח, הן בנותן גט בתוך ד' אמותיו דכתבו הרמב"ן והרשב"א שהוא משום אפקעינהו, אלא ודאי דעשאוהו לכל הדברים כשאר גיטין:
ה[עריכה]
ה) ועוד נ"ל ראי' לזה מהא דיבמות (ט"ז.) שהקשו בתוס' למ"ד קידושין תופסין ביבמה לשוק יבמה שנתקדשה תפקע זיקתה כמו קידש יבם את אחותה, ותירצו בתוס' משום דאשת איש אפשר לתקן ע"י גט, וקשה הא בקידש יבם אחותה אפשר לתקן מה"ת ע"י שיתן גט בתוך ד' אמותיו או ישלח לה גט ויבטל שלא בפני שליח ויוכל לייבמה מה"ת, אלא ודאי מדרבנן עשאוה כגרושה גמורה מה"ת ואין תופסין קידושי אחותה, וא"ת כיון דמה"ת חלין הקידושין איך יכולים חכמים לבטל, לא קשיא דאפקעינהו רבנן לקידושי מיני', וה"נ אף אם יגרשנה בהפקעת קידושין יהי' דינה כגרושה גמורה מן התורה ומפקיע זיקת אחותה וא"ת כיון דמה"ת לא פקעה זיקה איך תהי' מותרת לעלמא, לא קשיא דאפקעינהו רבנן לקידושי המת, וע"כ קושיא מעיקרא ליתא, דאפשר ביבום מה"ת ע"י שיגרש אחותה בהפקעת קידושין, דא"כ יהי' נפקע קידושי המת ולא יהי' יבום כלל:
ו[עריכה]
ו) אך בפרק השולח שהקשו בתוס' א"כ יכולים ממזרים ליטהר, בזה אין ליישב דמדרבנן עשאוה כשאר מגורשת שהוולד קודם גירושין ממזר, דזה אינו דעל כרחין לא עשו כן לענין ממזרות, דעל כרחין יאסר זה בממזרת [שאינה מעריות שע"י קידושין שנוכל לומר אפקעינהו] דאין יכולין לעקור דבר מן התורה בקום ועשה, ועל כן הניחו חכמים לענין ממזרות על דין תורה:
ז[עריכה]
ז) נשוב לנדון דידן, דכיון דעשאוה כמגורשת מה"ת אין לסמוך בזה על דעת בעל העיטור. ועוד דהא דבעל העיטור אינו אלא בתנאי דבידו, שהרי הרמב"ן הקשה לעצמו על שיטתו דהבעל והאשה ביחד יכולים לבטל התנאי שאפי' יתקיים יהי' כאילו לא נתקיים מהא דנתן לה גט מהיום אם מתי ושוב נתייחדה עמו באפילה אם חוששין לה משום קידושין, ולמה לא ניחוש לביטול הגט, ותירץ הרמב"ן דיש חילוק בין דבר שבידו שלא לקיים יוכל לבטל שאפילו יתקיים יהי' כאילו לא נתקיים, משא"כ באם מתי דאינו בידו, והובא במגיד משנה פ"ט מהלכות גירושין הלכה ח' בסוף הדיבור, וכן כתב הר"ן בפרק מי שאחזו. ותירוץ זה צ"ל גם לבעל העיטור, דלדידי' יגדל עוד הקושיא מנתייחדה. עמו באפילה כיון דסבירא לי' דהבעל עצמו יכול לבטל, וצריך לחלק כחילוק הרמב"ן, וא"כ בנ"ד שהתנה אם לא באתי מן המלחמה, שאין בידו לשוב, אינו יכול לבטל ולומר שאפי' לא יבא יהי' כאילו בא, ועוד דהכא אין כאן ביטול הגט כלל. שמה שכתב לאשתו שתבא להרב ולבטל הגט ולצוה לקרוע, לכל היותר אינו אלא גילוי דעת וקיי"ל גילוי דעחא בגיטא לאו מילתא:
ח[עריכה]
ח) סוף דבר אשה זו מגורשת גמורה כשאר מגורשת ובעלה כהן הבא עלי' במלקות ומותרת להנשא לכל דתצביין: