אבני נזר/אבן העזר/קעד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן קעד | {{מרכז|'''סימן קעד'''}} | ||
דבר האשה ששמה אידל מעריסה ואבותי' שינו שמה לשם גוים אנדזא ולא נכתב בגט שם אנדזא כלל רק שם אידל לבד והיא חותמת עצמה אידל לבד וכן בכתובה וכן כשעושין לה מי שברך, והבעל אינו רוצה לגרשה שנית: | '''דבר''' האשה ששמה אידל מעריסה ואבותי' שינו שמה לשם גוים אנדזא ולא נכתב בגט שם אנדזא כלל רק שם אידל לבד והיא חותמת עצמה אידל לבד וכן בכתובה וכן כשעושין לה מי שברך, והבעל אינו רוצה לגרשה שנית: | ||
תשובה א) הנה הרב מקונצק שליט"א מתיר עפ"י דברי מהרי"ק שורש פ"ו במי ששם עריסה אלי' ונקרא בפי כל בלי ושם בלי נשתקע שאם בלי אינו שם הרגיל לקרוא בעת מילה כשר הואיל וידוע שיש לו שם אחר, ה"נ שם אנדזא שאין שם רגיל לקרות מעריסה, ואף שבמכתב מאלי' חולק, בספר ג"פ הסכים עמו ועוד דהוא עדיף הואיל וחותמת כך עכ"ד: | {{מרכז|'''תשובה'''}} | ||
==א== | |||
א) הנה הרב מקונצק שליט"א מתיר עפ"י דברי מהרי"ק שורש פ"ו במי ששם עריסה אלי' ונקרא בפי כל בלי ושם בלי נשתקע שאם בלי אינו שם הרגיל לקרוא בעת מילה כשר הואיל וידוע שיש לו שם אחר, ה"נ שם אנדזא שאין שם רגיל לקרות מעריסה, ואף שבמכתב מאלי' חולק, בספר ג"פ הסכים עמו ועוד דהוא עדיף הואיל וחותמת כך עכ"ד: | |||
==ב== | |||
ב) והנה ראיית מהרי"ק מהא דיוסף וקורין שמו יוחנן משמע דווקא כה"ג שהם שמות הנקראים בעת מילה, ולכאורה תמוה דהתם שכתב שם מקום הכתיבה לבד או שם מקום הנתינה לבד דמדינא כשר רק מתקנת ר"ג משום לעז וכשיודעים שהי' לו שם אחר ליכא לעז, משא"כ באלי' כיון שנשתקע אין זה שמו כלל ומה יועיל מה שיודעין שהי' לו שם אחר כיון דעתה איננו שמו, והא ודאי אין לומר דמשום זה לא חשוב נשתקע שהרי אין יודעין שהי' שמו אלי' ואכתי שם אלי' נשתקע: | ב) והנה ראיית מהרי"ק מהא דיוסף וקורין שמו יוחנן משמע דווקא כה"ג שהם שמות הנקראים בעת מילה, ולכאורה תמוה דהתם שכתב שם מקום הכתיבה לבד או שם מקום הנתינה לבד דמדינא כשר רק מתקנת ר"ג משום לעז וכשיודעים שהי' לו שם אחר ליכא לעז, משא"כ באלי' כיון שנשתקע אין זה שמו כלל ומה יועיל מה שיודעין שהי' לו שם אחר כיון דעתה איננו שמו, והא ודאי אין לומר דמשום זה לא חשוב נשתקע שהרי אין יודעין שהי' שמו אלי' ואכתי שם אלי' נשתקע: | ||
==ג== | |||
ג) אך מהרי"ק לטעמי' שם בתחילת דבריו דאפי' בלי שם בפני עצמו כותבין אלי' דמתקרי בלי, וס"ל שם שנשתקע חשוב שמו ואינו פסול רק משום לעז, וזה שיודעין שהי' לו שם אחר ליכא לעז, והנה לפי זה לדידן דקי"ל שם שנשתקע אין כותבין כלל בגט אין הלכה כמהרי"ק (נראה שכאן חסר דיבור שלם], ואפי' בכעין נ"ד ונדון חת" בשמה לביאה ונקראת יעני שכתב בחת"ס לכתוב לביאה מכונה יעני הואיל דעתה לקרותה בשם לביאה במי שברך וכדומה, ומ"מ פסק שאם כתב לביאה לבד פסול, י"ל דמ"מ כיון שעיקר שמה יעני הוי כגירש בשם הטפל לבד דקי"ל דפסול, ואף דמקדמין שם לביאה הואיל והיא שם העברי זה כשכותבין שניהם בפירוש מקדמין שם העברי אבל כשכותבין שם העברי לבד פסול הואיל ואינו עיקר שמו, ויפה פסק החת"ס, אבל בנ"ד שחותמת בשם אידל אף שאין יודעין רוב המכירים אותה מזה ואיכא לעז שוב כשר מכח סברת מהרי"ק דעיקר שמו הוא שם שחותם כמבואר בב"ש בשם אביגדור: | ג) אך מהרי"ק לטעמי' שם בתחילת דבריו דאפי' בלי שם בפני עצמו כותבין אלי' דמתקרי בלי, וס"ל שם שנשתקע חשוב שמו ואינו פסול רק משום לעז, וזה שיודעין שהי' לו שם אחר ליכא לעז, והנה לפי זה לדידן דקי"ל שם שנשתקע אין כותבין כלל בגט אין הלכה כמהרי"ק (נראה שכאן חסר דיבור שלם], ואפי' בכעין נ"ד ונדון חת" בשמה לביאה ונקראת יעני שכתב בחת"ס לכתוב לביאה מכונה יעני הואיל דעתה לקרותה בשם לביאה במי שברך וכדומה, ומ"מ פסק שאם כתב לביאה לבד פסול, י"ל דמ"מ כיון שעיקר שמה יעני הוי כגירש בשם הטפל לבד דקי"ל דפסול, ואף דמקדמין שם לביאה הואיל והיא שם העברי זה כשכותבין שניהם בפירוש מקדמין שם העברי אבל כשכותבין שם העברי לבד פסול הואיל ואינו עיקר שמו, ויפה פסק החת"ס, אבל בנ"ד שחותמת בשם אידל אף שאין יודעין רוב המכירים אותה מזה ואיכא לעז שוב כשר מכח סברת מהרי"ק דעיקר שמו הוא שם שחותם כמבואר בב"ש בשם אביגדור: | ||
==ד== | |||
ד) אך דברי מהרי"ק קשיין לי טובא, שהרי הרא"ש פירש מימרא דרב אשי והוא דאתחזק בתרי שמי שיודעין בין במקום הכתיבה בין במקום הנתינה שיש לו שני שמות, אך בכל מקום לא הי' יודעין רק משם אחד ושם השני לא הי' יודעין מה הוא [ראובן או שמעון כו'] הנה דאף שיודעין שיש לו שם אחר יש לעז כיון שאין כתוב בגט אותו שם שמכירין בו, וא"כ בשם אלי' נמי כיון שאין יודעין ששמו אלי' מה בכך שיודעין שיש לו שם אחר זולת בלי, מ"מ הא אין יודעין מה הוא, ואם באנו לחלק דבהא דרא"ש כיון דשני השמות הם עצמיים ולכתחילה אפי' בלא לעז צריך לכתוב שניהם כמו אם הי' לו שני שמות במקום אחד דצריך לכתחילה לכתוב שניהם, וע"כ כל זמן שאין רואין שם שמכירין בו יאמרו שאין זה המגרש רק אחר שאין לו רק שם הכתוב בגט. אבל מהרי"ק בשם בלי שאין קורין לשם העצם רק קורין אותו כך לגעגועים אף לכתחילה אינו מחוייב לכתוב שם בלי, ואף דמהרי"ק כתב דלכתחילה הי' לו לכתוב דמתקרי בלי או המכונה בלי היינו עצהיו"ט לא כמו בשני שמות דעלמא, דברא"ש בשם ירושלמי דצריך לכתוב שניהם, וא"כ הדברים אין מזה ראי' לנ"ד שהרי אנדזא הוא שם העצם אלא שהיא כשמות נכרים ולכתחילה צריך לכתוב שניהם ואיכא לעז: | ד) אך דברי מהרי"ק קשיין לי טובא, שהרי הרא"ש פירש מימרא דרב אשי והוא דאתחזק בתרי שמי שיודעין בין במקום הכתיבה בין במקום הנתינה שיש לו שני שמות, אך בכל מקום לא הי' יודעין רק משם אחד ושם השני לא הי' יודעין מה הוא [ראובן או שמעון כו'] הנה דאף שיודעין שיש לו שם אחר יש לעז כיון שאין כתוב בגט אותו שם שמכירין בו, וא"כ בשם אלי' נמי כיון שאין יודעין ששמו אלי' מה בכך שיודעין שיש לו שם אחר זולת בלי, מ"מ הא אין יודעין מה הוא, ואם באנו לחלק דבהא דרא"ש כיון דשני השמות הם עצמיים ולכתחילה אפי' בלא לעז צריך לכתוב שניהם כמו אם הי' לו שני שמות במקום אחד דצריך לכתחילה לכתוב שניהם, וע"כ כל זמן שאין רואין שם שמכירין בו יאמרו שאין זה המגרש רק אחר שאין לו רק שם הכתוב בגט. אבל מהרי"ק בשם בלי שאין קורין לשם העצם רק קורין אותו כך לגעגועים אף לכתחילה אינו מחוייב לכתוב שם בלי, ואף דמהרי"ק כתב דלכתחילה הי' לו לכתוב דמתקרי בלי או המכונה בלי היינו עצהיו"ט לא כמו בשני שמות דעלמא, דברא"ש בשם ירושלמי דצריך לכתוב שניהם, וא"כ הדברים אין מזה ראי' לנ"ד שהרי אנדזא הוא שם העצם אלא שהיא כשמות נכרים ולכתחילה צריך לכתוב שניהם ואיכא לעז: | ||
==ה== | |||
ה) והיתר שני שכתב הרב מקונצק שליט"א דע"כ בת פלוני כשאין לו בת אחרת כשר דאל"כ איך יפרנס המשנה הרי את שפחה וולדך בן חורין דבריו קיימים והרי גט שחרור ילפינן לה לה מאשה והא לא נכתב שם העובר בגט אלא אם כן או דשמה לא מעכב בגט כדעת התורת גיטין או בת פלוני כשאין לה בת אחרת מהני כדעת מרדכי, ואף דהתם הטעם משום דעובר ירך אמו, הנה טעם זה לא צריך רק כדי שלא יהי' כמקבל גט לחבירו מיד רבו שלו, אבל זולת זה הי' כשר אף למ"ד לאו ירך אמו שכן משמע בראב"ד עכ"ד: | ה) והיתר שני שכתב הרב מקונצק שליט"א דע"כ בת פלוני כשאין לו בת אחרת כשר דאל"כ איך יפרנס המשנה הרי את שפחה וולדך בן חורין דבריו קיימים והרי גט שחרור ילפינן לה לה מאשה והא לא נכתב שם העובר בגט אלא אם כן או דשמה לא מעכב בגט כדעת התורת גיטין או בת פלוני כשאין לה בת אחרת מהני כדעת מרדכי, ואף דהתם הטעם משום דעובר ירך אמו, הנה טעם זה לא צריך רק כדי שלא יהי' כמקבל גט לחבירו מיד רבו שלו, אבל זולת זה הי' כשר אף למ"ד לאו ירך אמו שכן משמע בראב"ד עכ"ד: | ||
==ו== | |||
ו) אינו מחוור דאטו שם כתוב בתורה ספר כתיב ספירת דברים, וכשאינו כותב שמו ושמה לא הוי ספירת דברים שכן דרך מספר דברים להזכיר השמות, אבל כשאין לו שם מזכירו בשם אמו, וכהאי גוונא בתענית (ג' זימנין קרי לי' בשמי' זימנין דקרי לי' בשמי' דאבא הא מקמי דאסמכוה יעיי"ש, וה"ה בסיפור דברים כשאין לה שם כלל קורין אותה בשם אמה בשפחה שאין לה חיים] וגדולה מזה נ"ל במקדש קטנה בת יומה קודם שנקרא לה שם יכול לגרשה בשם אבי', וכ"ש בעובר דלא שייך בה שם כלל: | ו) אינו מחוור דאטו שם כתוב בתורה ספר כתיב ספירת דברים, וכשאינו כותב שמו ושמה לא הוי ספירת דברים שכן דרך מספר דברים להזכיר השמות, אבל כשאין לו שם מזכירו בשם אמו, וכהאי גוונא בתענית (ג' זימנין קרי לי' בשמי' זימנין דקרי לי' בשמי' דאבא הא מקמי דאסמכוה יעיי"ש, וה"ה בסיפור דברים כשאין לה שם כלל קורין אותה בשם אמה בשפחה שאין לה חיים] וגדולה מזה נ"ל במקדש קטנה בת יומה קודם שנקרא לה שם יכול לגרשה בשם אבי', וכ"ש בעובר דלא שייך בה שם כלל: | ||
==ז== | |||
ז) גם מ"ש דאף למ"ד לאו ירך אמו כו' ג"כ יש להשיב, שהרי הר"ן פ"ק דקידושין דצריך {{עוגן|כד.}}{{עוגן|כד־א}}לדבר עם המתגרשת, והא למ"ד לאו ירך אמו והעובר המשתחררת והוא אינו מדבר עם העובר רק עמה, ע"כ משום דירך אמו והאם המשתחררת אחד מאברי', ע"כ כל זמן שלא נמצא ישוב נכון לדברי מהרי"ק לא אוכל להתיר אשה זו: | ז) גם מ"ש דאף למ"ד לאו ירך אמו כו' ג"כ יש להשיב, שהרי הר"ן פ"ק דקידושין דצריך {{עוגן|כד.}}{{עוגן|כד־א}}לדבר עם המתגרשת, והא למ"ד לאו ירך אמו והעובר המשתחררת והוא אינו מדבר עם העובר רק עמה, ע"כ משום דירך אמו והאם המשתחררת אחד מאברי', ע"כ כל זמן שלא נמצא ישוב נכון לדברי מהרי"ק לא אוכל להתיר אשה זו: | ||
==ח== | |||
ח) אך שוב שמעתי ששם אנדזא גם אצל האומות אינו שם העצם לקרוא מעריסה, וא"כ אין חיוב לכתחילה לכותבו כמ"ש בס' תורת גיטין סי' קכ"ט סק"ד, והוא ממש כמו שם בלי שכתב מהרי"ק ולית בי' משום לעז כשאינו כותבו, וכיון שחותמת בשם אידל לבד והוי אידל שם העיקר ולעז ליכא והגט כשר: | ח) אך שוב שמעתי ששם אנדזא גם אצל האומות אינו שם העצם לקרוא מעריסה, וא"כ אין חיוב לכתחילה לכותבו כמ"ש בס' תורת גיטין סי' קכ"ט סק"ד, והוא ממש כמו שם בלי שכתב מהרי"ק ולית בי' משום לעז כשאינו כותבו, וכיון שחותמת בשם אידל לבד והוי אידל שם העיקר ולעז ליכא והגט כשר: | ||
נאום הק' אברהם. | {{יישור לשמאל|נאום הק' '''אברהם'''.}} | ||
<noinclude>{{ | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:03, 20 באוקטובר 2024
|
< הקודם · הבא > |
דבר האשה ששמה אידל מעריסה ואבותי' שינו שמה לשם גוים אנדזא ולא נכתב בגט שם אנדזא כלל רק שם אידל לבד והיא חותמת עצמה אידל לבד וכן בכתובה וכן כשעושין לה מי שברך, והבעל אינו רוצה לגרשה שנית:
א[עריכה]
א) הנה הרב מקונצק שליט"א מתיר עפ"י דברי מהרי"ק שורש פ"ו במי ששם עריסה אלי' ונקרא בפי כל בלי ושם בלי נשתקע שאם בלי אינו שם הרגיל לקרוא בעת מילה כשר הואיל וידוע שיש לו שם אחר, ה"נ שם אנדזא שאין שם רגיל לקרות מעריסה, ואף שבמכתב מאלי' חולק, בספר ג"פ הסכים עמו ועוד דהוא עדיף הואיל וחותמת כך עכ"ד:
ב[עריכה]
ב) והנה ראיית מהרי"ק מהא דיוסף וקורין שמו יוחנן משמע דווקא כה"ג שהם שמות הנקראים בעת מילה, ולכאורה תמוה דהתם שכתב שם מקום הכתיבה לבד או שם מקום הנתינה לבד דמדינא כשר רק מתקנת ר"ג משום לעז וכשיודעים שהי' לו שם אחר ליכא לעז, משא"כ באלי' כיון שנשתקע אין זה שמו כלל ומה יועיל מה שיודעין שהי' לו שם אחר כיון דעתה איננו שמו, והא ודאי אין לומר דמשום זה לא חשוב נשתקע שהרי אין יודעין שהי' שמו אלי' ואכתי שם אלי' נשתקע:
ג[עריכה]
ג) אך מהרי"ק לטעמי' שם בתחילת דבריו דאפי' בלי שם בפני עצמו כותבין אלי' דמתקרי בלי, וס"ל שם שנשתקע חשוב שמו ואינו פסול רק משום לעז, וזה שיודעין שהי' לו שם אחר ליכא לעז, והנה לפי זה לדידן דקי"ל שם שנשתקע אין כותבין כלל בגט אין הלכה כמהרי"ק (נראה שכאן חסר דיבור שלם], ואפי' בכעין נ"ד ונדון חת" בשמה לביאה ונקראת יעני שכתב בחת"ס לכתוב לביאה מכונה יעני הואיל דעתה לקרותה בשם לביאה במי שברך וכדומה, ומ"מ פסק שאם כתב לביאה לבד פסול, י"ל דמ"מ כיון שעיקר שמה יעני הוי כגירש בשם הטפל לבד דקי"ל דפסול, ואף דמקדמין שם לביאה הואיל והיא שם העברי זה כשכותבין שניהם בפירוש מקדמין שם העברי אבל כשכותבין שם העברי לבד פסול הואיל ואינו עיקר שמו, ויפה פסק החת"ס, אבל בנ"ד שחותמת בשם אידל אף שאין יודעין רוב המכירים אותה מזה ואיכא לעז שוב כשר מכח סברת מהרי"ק דעיקר שמו הוא שם שחותם כמבואר בב"ש בשם אביגדור:
ד[עריכה]
ד) אך דברי מהרי"ק קשיין לי טובא, שהרי הרא"ש פירש מימרא דרב אשי והוא דאתחזק בתרי שמי שיודעין בין במקום הכתיבה בין במקום הנתינה שיש לו שני שמות, אך בכל מקום לא הי' יודעין רק משם אחד ושם השני לא הי' יודעין מה הוא [ראובן או שמעון כו'] הנה דאף שיודעין שיש לו שם אחר יש לעז כיון שאין כתוב בגט אותו שם שמכירין בו, וא"כ בשם אלי' נמי כיון שאין יודעין ששמו אלי' מה בכך שיודעין שיש לו שם אחר זולת בלי, מ"מ הא אין יודעין מה הוא, ואם באנו לחלק דבהא דרא"ש כיון דשני השמות הם עצמיים ולכתחילה אפי' בלא לעז צריך לכתוב שניהם כמו אם הי' לו שני שמות במקום אחד דצריך לכתחילה לכתוב שניהם, וע"כ כל זמן שאין רואין שם שמכירין בו יאמרו שאין זה המגרש רק אחר שאין לו רק שם הכתוב בגט. אבל מהרי"ק בשם בלי שאין קורין לשם העצם רק קורין אותו כך לגעגועים אף לכתחילה אינו מחוייב לכתוב שם בלי, ואף דמהרי"ק כתב דלכתחילה הי' לו לכתוב דמתקרי בלי או המכונה בלי היינו עצהיו"ט לא כמו בשני שמות דעלמא, דברא"ש בשם ירושלמי דצריך לכתוב שניהם, וא"כ הדברים אין מזה ראי' לנ"ד שהרי אנדזא הוא שם העצם אלא שהיא כשמות נכרים ולכתחילה צריך לכתוב שניהם ואיכא לעז:
ה[עריכה]
ה) והיתר שני שכתב הרב מקונצק שליט"א דע"כ בת פלוני כשאין לו בת אחרת כשר דאל"כ איך יפרנס המשנה הרי את שפחה וולדך בן חורין דבריו קיימים והרי גט שחרור ילפינן לה לה מאשה והא לא נכתב שם העובר בגט אלא אם כן או דשמה לא מעכב בגט כדעת התורת גיטין או בת פלוני כשאין לה בת אחרת מהני כדעת מרדכי, ואף דהתם הטעם משום דעובר ירך אמו, הנה טעם זה לא צריך רק כדי שלא יהי' כמקבל גט לחבירו מיד רבו שלו, אבל זולת זה הי' כשר אף למ"ד לאו ירך אמו שכן משמע בראב"ד עכ"ד:
ו[עריכה]
ו) אינו מחוור דאטו שם כתוב בתורה ספר כתיב ספירת דברים, וכשאינו כותב שמו ושמה לא הוי ספירת דברים שכן דרך מספר דברים להזכיר השמות, אבל כשאין לו שם מזכירו בשם אמו, וכהאי גוונא בתענית (ג' זימנין קרי לי' בשמי' זימנין דקרי לי' בשמי' דאבא הא מקמי דאסמכוה יעיי"ש, וה"ה בסיפור דברים כשאין לה שם כלל קורין אותה בשם אמה בשפחה שאין לה חיים] וגדולה מזה נ"ל במקדש קטנה בת יומה קודם שנקרא לה שם יכול לגרשה בשם אבי', וכ"ש בעובר דלא שייך בה שם כלל:
ז[עריכה]
ז) גם מ"ש דאף למ"ד לאו ירך אמו כו' ג"כ יש להשיב, שהרי הר"ן פ"ק דקידושין דצריך לדבר עם המתגרשת, והא למ"ד לאו ירך אמו והעובר המשתחררת והוא אינו מדבר עם העובר רק עמה, ע"כ משום דירך אמו והאם המשתחררת אחד מאברי', ע"כ כל זמן שלא נמצא ישוב נכון לדברי מהרי"ק לא אוכל להתיר אשה זו:
ח[עריכה]
ח) אך שוב שמעתי ששם אנדזא גם אצל האומות אינו שם העצם לקרוא מעריסה, וא"כ אין חיוב לכתחילה לכותבו כמ"ש בס' תורת גיטין סי' קכ"ט סק"ד, והוא ממש כמו שם בלי שכתב מהרי"ק ולית בי' משום לעז כשאינו כותבו, וכיון שחותמת בשם אידל לבד והוי אידל שם העיקר ולעז ליכא והגט כשר: