אבני נזר/אבן העזר/פז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן פז | {{מרכז|'''סימן פז'''}} | ||
==א== | |||
א) ברמ"א סי' י"ז סעי' י"ג ואפי' הגדילו אח"כ אינם יכולין להעיד מה שראו בקטנותן מפשט הרמ"א משמע דאפי' במסל"ת, אבל המעיין במקור דין בפסקי מהרא"י בשם או"ז וז"ל בשם ראב"ן דקטן מסל"ת לאלתר כשר לעדות אשה, וראבי' כתב דאפי' לאח"ז סמכינן אקטן בעדות אשה ובמסל"ת אבל במתכוין להעיד לא סמכינן עלי' אפי' להעיד בגודלו מה שראה בקוטנו עכ"ל, הרי דקאי רק אמתכוין להעיד אבל במסל"ת יש לומר דאף להראב"ן כשר כשמעיד בגודלו, ואפשר דגם לשון רמ"א אינם יכולים להעיד מה שראו בקטנותם מורה דרק אמתכוין להעיד קאי וצ"ע: | א) ברמ"א סי' י"ז סעי' י"ג ואפי' הגדילו אח"כ אינם יכולין להעיד מה שראו בקטנותן מפשט הרמ"א משמע דאפי' במסל"ת, אבל המעיין במקור דין בפסקי מהרא"י בשם או"ז וז"ל בשם ראב"ן דקטן מסל"ת לאלתר כשר לעדות אשה, וראבי' כתב דאפי' לאח"ז סמכינן אקטן בעדות אשה ובמסל"ת אבל במתכוין להעיד לא סמכינן עלי' אפי' להעיד בגודלו מה שראה בקוטנו עכ"ל, הרי דקאי רק אמתכוין להעיד אבל במסל"ת יש לומר דאף להראב"ן כשר כשמעיד בגודלו, ואפשר דגם לשון רמ"א אינם יכולים להעיד מה שראו בקטנותם מורה דרק אמתכוין להעיד קאי וצ"ע: | ||
==ב== | |||
ב) ובעיקר דברי ראבי' שהכשיר קטן מסל"ת אפי' לאח"ז ופסל במכוין להעיד אפי' בגודלו מה שראה בקוטנו צ"ע דכיון שיעיד בגודלו אינו חשוד לשקר ובעדות אשה הא לא איכפת לן רק שלא ישקר וכנ"ל בסי' הקדום בשם הרמ"ה בפסול בעבירה נאמן להעיד בפ"נ ובפ"נ אף שעדיין לא עשה תשובה בשעה שנעשה שליח, וע"כ דכיון שראה בקטנותו לא דייק כולי האי, וא"כ מה יועיל אם העיד בקוטנו לאח"ז במסל"ת נהי דמסיח לפי תומו לא חשוד לשקר, הלוא חיישינן שטעה: | ב) ובעיקר דברי ראבי' שהכשיר קטן מסל"ת אפי' לאח"ז ופסל במכוין להעיד אפי' בגודלו מה שראה בקוטנו צ"ע דכיון שיעיד בגודלו אינו חשוד לשקר ובעדות אשה הא לא איכפת לן רק שלא ישקר וכנ"ל בסי' הקדום בשם הרמ"ה בפסול בעבירה נאמן להעיד בפ"נ ובפ"נ אף שעדיין לא עשה תשובה בשעה שנעשה שליח, וע"כ דכיון שראה בקטנותו לא דייק כולי האי, וא"כ מה יועיל אם העיד בקוטנו לאח"ז במסל"ת נהי דמסיח לפי תומו לא חשוד לשקר, הלוא חיישינן שטעה: | ||
==ג== | |||
ג) וצ"ל דחיישינן דבקטנותו לא דייק כולי האי ועכשיו אמר בדדמי ואף ששיקר קצת במה שאמר שודאי מת והוא אינו ברור בעיניו כ"כ חשדינן לי' בהכי, וכעין שכתבו התוס' בפרק כל הנשבעין בשכרו שלא בעדים, אבל במסיח לפי תומו לא חשדינן לי' במידי, ובוודאי ברור בעיניו שמת כמו שאמר ולהא לא חיישינן שברור בעיניו שמת אף שלא דייק, וכעין דברי התוס' הנ"ל, וכן משמע מדברי הרמב"ן וסייעתו שמחלקים בע"א במלחמה בין עד לאשה דעד לא אמר בדדמי דמה לו לצרה זאת לומר בוודאי מה שאינו ברור בעיניו, מוכח דבדדמי אינו עושה לוודאי אצלו, ואף לדידן לא פלגינן על הרמב"ן בהא ודו"ק: | ג) וצ"ל דחיישינן דבקטנותו לא דייק כולי האי ועכשיו אמר בדדמי ואף ששיקר קצת במה שאמר שודאי מת והוא אינו ברור בעיניו כ"כ חשדינן לי' בהכי, וכעין שכתבו התוס' בפרק כל הנשבעין בשכרו שלא בעדים, אבל במסיח לפי תומו לא חשדינן לי' במידי, ובוודאי ברור בעיניו שמת כמו שאמר ולהא לא חיישינן שברור בעיניו שמת אף שלא דייק, וכעין דברי התוס' הנ"ל, וכן משמע מדברי הרמב"ן וסייעתו שמחלקים בע"א במלחמה בין עד לאשה דעד לא אמר בדדמי דמה לו לצרה זאת לומר בוודאי מה שאינו ברור בעיניו, מוכח דבדדמי אינו עושה לוודאי אצלו, ואף לדידן לא פלגינן על הרמב"ן בהא ודו"ק: | ||
==ד== | |||
ד) והנה מוכח מכאן דמסל"ת לא חיישינן בי' לבדדמי, וכן מוכח אפי' לראב"ן דקטן לאח"ז אינו נאמן, דהא נכרי לאחר זמן לכולי עלמא נאמן במסל"ת כדמוכח מכמה סוגיות, וכן כתב בפסקי {{עוגן|עו.}}{{עוגן|עו־א}}מהרא"י שם להדיא, ושיעיד לאחר שנתגייר מה שראה בגיותו במתכוין להעיד פשוט שאינו נאמן דגרוע מקטן, ואפי' בהנהו דחשיב סוף פ"ב דכתובות דנאמן להעיד בגודלו מה שראה בקוטנו נכרי ונתגייר אינו נאמן, כ"ש בעדות אשה דקטן אינו נאמן בגדלותו כ"ש נכרי דאינו נאמן דחיישינן לבדדמי וא"כ איך נאמן לאחר זמן במסיח לפי תומו וע"כ דבמסל"ת לא חיישינן כלל לבדדמי: | ד) והנה מוכח מכאן דמסל"ת לא חיישינן בי' לבדדמי, וכן מוכח אפי' לראב"ן דקטן לאח"ז אינו נאמן, דהא נכרי לאחר זמן לכולי עלמא נאמן במסל"ת כדמוכח מכמה סוגיות, וכן כתב בפסקי {{עוגן|עו.}}{{עוגן|עו־א}}מהרא"י שם להדיא, ושיעיד לאחר שנתגייר מה שראה בגיותו במתכוין להעיד פשוט שאינו נאמן דגרוע מקטן, ואפי' בהנהו דחשיב סוף פ"ב דכתובות דנאמן להעיד בגודלו מה שראה בקוטנו נכרי ונתגייר אינו נאמן, כ"ש בעדות אשה דקטן אינו נאמן בגדלותו כ"ש נכרי דאינו נאמן דחיישינן לבדדמי וא"כ איך נאמן לאחר זמן במסיח לפי תומו וע"כ דבמסל"ת לא חיישינן כלל לבדדמי: | ||
==ה== | |||
ה) ומזה יצא לנו ליישב קושיית הראב"ד על הרי"ף דעד אחד במלחמה אינו נאמן כשלא אמר קברתיו מהא דמאן איכא בי חסא טבע חסא, ולפמ"ש כיון דהתם מסל"ת הוה לא חיישינן לי' דאמר בדדמי ודומה לאומר קברתיו, ויצא לנו דין מחודש דמסל"ת במלחמה נאמן כיון דקי"ל דנאמן בקברתיו ודו"ק: | ה) ומזה יצא לנו ליישב קושיית הראב"ד על הרי"ף דעד אחד במלחמה אינו נאמן כשלא אמר קברתיו מהא דמאן איכא בי חסא טבע חסא, ולפמ"ש כיון דהתם מסל"ת הוה לא חיישינן לי' דאמר בדדמי ודומה לאומר קברתיו, ויצא לנו דין מחודש דמסל"ת במלחמה נאמן כיון דקי"ל דנאמן בקברתיו ודו"ק: | ||
גרסה אחרונה מ־11:59, 18 באוקטובר 2024
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
א) ברמ"א סי' י"ז סעי' י"ג ואפי' הגדילו אח"כ אינם יכולין להעיד מה שראו בקטנותן מפשט הרמ"א משמע דאפי' במסל"ת, אבל המעיין במקור דין בפסקי מהרא"י בשם או"ז וז"ל בשם ראב"ן דקטן מסל"ת לאלתר כשר לעדות אשה, וראבי' כתב דאפי' לאח"ז סמכינן אקטן בעדות אשה ובמסל"ת אבל במתכוין להעיד לא סמכינן עלי' אפי' להעיד בגודלו מה שראה בקוטנו עכ"ל, הרי דקאי רק אמתכוין להעיד אבל במסל"ת יש לומר דאף להראב"ן כשר כשמעיד בגודלו, ואפשר דגם לשון רמ"א אינם יכולים להעיד מה שראו בקטנותם מורה דרק אמתכוין להעיד קאי וצ"ע:
ב[עריכה]
ב) ובעיקר דברי ראבי' שהכשיר קטן מסל"ת אפי' לאח"ז ופסל במכוין להעיד אפי' בגודלו מה שראה בקוטנו צ"ע דכיון שיעיד בגודלו אינו חשוד לשקר ובעדות אשה הא לא איכפת לן רק שלא ישקר וכנ"ל בסי' הקדום בשם הרמ"ה בפסול בעבירה נאמן להעיד בפ"נ ובפ"נ אף שעדיין לא עשה תשובה בשעה שנעשה שליח, וע"כ דכיון שראה בקטנותו לא דייק כולי האי, וא"כ מה יועיל אם העיד בקוטנו לאח"ז במסל"ת נהי דמסיח לפי תומו לא חשוד לשקר, הלוא חיישינן שטעה:
ג[עריכה]
ג) וצ"ל דחיישינן דבקטנותו לא דייק כולי האי ועכשיו אמר בדדמי ואף ששיקר קצת במה שאמר שודאי מת והוא אינו ברור בעיניו כ"כ חשדינן לי' בהכי, וכעין שכתבו התוס' בפרק כל הנשבעין בשכרו שלא בעדים, אבל במסיח לפי תומו לא חשדינן לי' במידי, ובוודאי ברור בעיניו שמת כמו שאמר ולהא לא חיישינן שברור בעיניו שמת אף שלא דייק, וכעין דברי התוס' הנ"ל, וכן משמע מדברי הרמב"ן וסייעתו שמחלקים בע"א במלחמה בין עד לאשה דעד לא אמר בדדמי דמה לו לצרה זאת לומר בוודאי מה שאינו ברור בעיניו, מוכח דבדדמי אינו עושה לוודאי אצלו, ואף לדידן לא פלגינן על הרמב"ן בהא ודו"ק:
ד[עריכה]
ד) והנה מוכח מכאן דמסל"ת לא חיישינן בי' לבדדמי, וכן מוכח אפי' לראב"ן דקטן לאח"ז אינו נאמן, דהא נכרי לאחר זמן לכולי עלמא נאמן במסל"ת כדמוכח מכמה סוגיות, וכן כתב בפסקי מהרא"י שם להדיא, ושיעיד לאחר שנתגייר מה שראה בגיותו במתכוין להעיד פשוט שאינו נאמן דגרוע מקטן, ואפי' בהנהו דחשיב סוף פ"ב דכתובות דנאמן להעיד בגודלו מה שראה בקוטנו נכרי ונתגייר אינו נאמן, כ"ש בעדות אשה דקטן אינו נאמן בגדלותו כ"ש נכרי דאינו נאמן דחיישינן לבדדמי וא"כ איך נאמן לאחר זמן במסיח לפי תומו וע"כ דבמסל"ת לא חיישינן כלל לבדדמי:
ה[עריכה]
ה) ומזה יצא לנו ליישב קושיית הראב"ד על הרי"ף דעד אחד במלחמה אינו נאמן כשלא אמר קברתיו מהא דמאן איכא בי חסא טבע חסא, ולפמ"ש כיון דהתם מסל"ת הוה לא חיישינן לי' דאמר בדדמי ודומה לאומר קברתיו, ויצא לנו דין מחודש דמסל"ת במלחמה נאמן כיון דקי"ל דנאמן בקברתיו ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |