מעשה רב/קט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
· הבא > מעבר לתחילת הדף
להועיל לאחריני (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
מצוה לרחוץ{{הערה|מדלא כתב בחמין, משמע דגם בלא חמין יש מצוה, ועי' ראבי"ה ור"ן דל"ג בגמ' חמין, ועי' במ"ב משכב"ז.}} כל גופו בערב שבת{{הערה|בגמ' שבת כה ע"ב "דאמר רב נחמן בר רב זבדא ואמרי לה ר"נ בר רבא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה, רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות, ואני אומר מצוה, מאי מצוה דאמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של ר"י בר אלעאי ע"ש מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין וכו'. | מצוה לרחוץ{{הערה|מדלא כתב בחמין, משמע דגם בלא חמין יש מצוה, ועי' ראבי"ה ור"ן דל"ג בגמ' חמין, ועי' במ"ב משכב"ז.}} כל גופו בערב שבת{{הערה|בגמ' [[בבלי/שבת/כה/ב|שבת כה ע"ב]] "דאמר רב נחמן בר רב זבדא ואמרי לה ר"נ בר רבא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה, רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות, ואני אומר מצוה, מאי מצוה דאמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של ר"י בר אלעאי ע"ש מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין וכו'. | ||
ובשו"ע סי' ר"ס ס"א "מצוה לרחוץ [הגה: כל גופו. ואם א"א לו, ירחוץ (טור)] פניו ידיו ורגליו בחמין בע"ש". וצ"ב מהיכן הך מילתא דבעי לכתחילה כל גופו וברמב"ם פ"ל ה"ב לא נזכר, וכתב רבינו בביאורו שם סק"א "שם נשיתי טובה" וכוונתו להגמ' שם בהמשך "ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה, מאי ותזנח משלום נפשי, אמר רבי אבהו זו הדלקת נר בשבת, נשיתי טובה אמר רבי ירמיה זו בית המרחץ, [רבי יוחנן אמר] זו רחיצת ידים ורגלים בחמין", והיינו דלכתחילה בעי בית המרחץ דהיינו רחיצת כל גופו. וכ"כ או"ז הל' ע"ש ס"ז מהגמ' הנ"ל "ומצוה נמי לרחוץ במרחץ ולהזיע" וכ"כ ראבי"ה קצ"ז ורבינו ירוחם, וע"ע בשאילתות פ' בראשית | ובשו"ע [[שולחן ערוך/אורח חיים/רס#א|סי' ר"ס ס"א]] "מצוה לרחוץ [הגה: כל גופו. ואם א"א לו, ירחוץ (טור)] פניו ידיו ורגליו בחמין בע"ש". וצ"ב מהיכן הך מילתא דבעי לכתחילה כל גופו וברמב"ם פ"ל ה"ב לא נזכר, וכתב רבינו בביאורו שם סק"א "שם נשיתי טובה" וכוונתו להגמ' שם בהמשך "ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה, מאי ותזנח משלום נפשי, אמר רבי אבהו זו הדלקת נר בשבת, נשיתי טובה אמר רבי ירמיה זו בית המרחץ, [רבי יוחנן אמר] זו רחיצת ידים ורגלים בחמין", והיינו דלכתחילה בעי בית המרחץ דהיינו רחיצת כל גופו. וכ"כ או"ז הל' ע"ש ס"ז מהגמ' הנ"ל "ומצוה נמי לרחוץ במרחץ ולהזיע" וכ"כ ראבי"ה קצ"ז ורבינו ירוחם, וע"ע בשאילתות פ' בראשית {{ממ|}} ובהעמק שאלה אות כ"א עוד מקור לזה מויק"ר עי"ש, [ואפשר דהר"מ ס"ל דהוא פלוגתא ופסק כרבי יוחנן]. ובמאירי כ' והמרבה בתענוג נקיות ה"ז משובח. | ||
ועי' א"ר שתמה על ר"י בר אלעאי שלא עשה הדין לכתחילה. [ובראב"ן שבת סימן שמג כתב "רחיצת ידים ורגלים בחמין בע"ש מצוה וכל שכן רחיצת כל הגוף, כמנהגו של ר' יהודה ברבי אילעאי ערב שבת מביאין לו עריבה מליאה חמין בשלא היה מרחץ, ורוחץ פניו ידיו ורגליו וכו' ומצוה לשמוע דברי חכמים" עכ"ל וצ"ע, וע"ע בשאלות ששאל ראב"ן לרשב"ם בסוף ספר ראב"ן ובתוס' תלמידי ר"י הזקן כאן]. ובערוך השולחן שם כ' "ולי נראה הטעם פשוט משום דר' יהודה היה לו כאב ראש כדאיתא בנדרים [מ"ט ע"ב] ומי שיש לו כאב ראש אין ביכולתו ליכנס למרחץ מפני החמימות ולכן לא רחץ ראשו ג"כ". | ועי' א"ר שתמה על ר"י בר אלעאי שלא עשה הדין לכתחילה. [ובראב"ן שבת סימן שמג כתב "רחיצת ידים ורגלים בחמין בע"ש מצוה וכל שכן רחיצת כל הגוף, כמנהגו של ר' יהודה ברבי אילעאי ערב שבת מביאין לו עריבה מליאה חמין בשלא היה מרחץ, ורוחץ פניו ידיו ורגליו וכו' ומצוה לשמוע דברי חכמים" עכ"ל וצ"ע, וע"ע בשאלות ששאל ראב"ן לרשב"ם בסוף ספר ראב"ן ובתוס' תלמידי ר"י הזקן כאן]. ובערוך השולחן שם כ' "ולי נראה הטעם פשוט משום דר' יהודה היה לו כאב ראש כדאיתא בנדרים [מ"ט ע"ב] ומי שיש לו כאב ראש אין ביכולתו ליכנס למרחץ מפני החמימות ולכן לא רחץ ראשו ג"כ". | ||
והנה בתוס' ורשב"א כתבו דאינו חובה כ"כ כמו הדלקת הנר, והיינו כהאו"ז שכתב "מיהו מצוה היא שמקבל עלי' שכר אם קיימה ואם חסרה אינו נדון עליה", וזה לפי גרסתנו דגרסינן מצוה ולא חובה, אמנם בשאילתות קכ"ב ור"ח וכל בו ר"ס ל"א הגי' חובה עי"ש.}}, ועכ"פ לא פחות מפניו ידיו ורגליו{{הערה|עיין במ"ב סק"ד "ורגליו. וכעת אין נוהגין ליזהר בזה, ואפשר דדוקא במדינותיהם שהיו רגילין לילך יחף ודרכו לרחוץ במים מפני האבק והעפר משא"כ במדינותינו, וכעי"ז כ' הפמ"ג לעיל סי' ד' בא"א סק"א עי"ש". ומהלשון כאן משמע לכאו' שלא כהמ"ב.}}. | |||
{{ | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־22:02, 20 ביולי 2022
|
< הקודם · הבא > |
מצוה לרחוץ[1] כל גופו בערב שבת[2], ועכ"פ לא פחות מפניו ידיו ורגליו[3].
- ↑ מדלא כתב בחמין, משמע דגם בלא חמין יש מצוה, ועי' ראבי"ה ור"ן דל"ג בגמ' חמין, ועי' במ"ב משכב"ז.
- ↑ בגמ' שבת כה ע"ב "דאמר רב נחמן בר רב זבדא ואמרי לה ר"נ בר רבא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה, רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות, ואני אומר מצוה, מאי מצוה דאמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של ר"י בר אלעאי ע"ש מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין וכו'. ובשו"ע סי' ר"ס ס"א "מצוה לרחוץ [הגה: כל גופו. ואם א"א לו, ירחוץ (טור)] פניו ידיו ורגליו בחמין בע"ש". וצ"ב מהיכן הך מילתא דבעי לכתחילה כל גופו וברמב"ם פ"ל ה"ב לא נזכר, וכתב רבינו בביאורו שם סק"א "שם נשיתי טובה" וכוונתו להגמ' שם בהמשך "ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה, מאי ותזנח משלום נפשי, אמר רבי אבהו זו הדלקת נר בשבת, נשיתי טובה אמר רבי ירמיה זו בית המרחץ, [רבי יוחנן אמר] זו רחיצת ידים ורגלים בחמין", והיינו דלכתחילה בעי בית המרחץ דהיינו רחיצת כל גופו. וכ"כ או"ז הל' ע"ש ס"ז מהגמ' הנ"ל "ומצוה נמי לרחוץ במרחץ ולהזיע" וכ"כ ראבי"ה קצ"ז ורבינו ירוחם, וע"ע בשאילתות פ' בראשית ובהעמק שאלה אות כ"א עוד מקור לזה מויק"ר עי"ש, [ואפשר דהר"מ ס"ל דהוא פלוגתא ופסק כרבי יוחנן]. ובמאירי כ' והמרבה בתענוג נקיות ה"ז משובח. ועי' א"ר שתמה על ר"י בר אלעאי שלא עשה הדין לכתחילה. [ובראב"ן שבת סימן שמג כתב "רחיצת ידים ורגלים בחמין בע"ש מצוה וכל שכן רחיצת כל הגוף, כמנהגו של ר' יהודה ברבי אילעאי ערב שבת מביאין לו עריבה מליאה חמין בשלא היה מרחץ, ורוחץ פניו ידיו ורגליו וכו' ומצוה לשמוע דברי חכמים" עכ"ל וצ"ע, וע"ע בשאלות ששאל ראב"ן לרשב"ם בסוף ספר ראב"ן ובתוס' תלמידי ר"י הזקן כאן]. ובערוך השולחן שם כ' "ולי נראה הטעם פשוט משום דר' יהודה היה לו כאב ראש כדאיתא בנדרים [מ"ט ע"ב] ומי שיש לו כאב ראש אין ביכולתו ליכנס למרחץ מפני החמימות ולכן לא רחץ ראשו ג"כ". והנה בתוס' ורשב"א כתבו דאינו חובה כ"כ כמו הדלקת הנר, והיינו כהאו"ז שכתב "מיהו מצוה היא שמקבל עלי' שכר אם קיימה ואם חסרה אינו נדון עליה", וזה לפי גרסתנו דגרסינן מצוה ולא חובה, אמנם בשאילתות קכ"ב ור"ח וכל בו ר"ס ל"א הגי' חובה עי"ש.
- ↑ עיין במ"ב סק"ד "ורגליו. וכעת אין נוהגין ליזהר בזה, ואפשר דדוקא במדינותיהם שהיו רגילין לילך יחף ודרכו לרחוץ במים מפני האבק והעפר משא"כ במדינותינו, וכעי"ז כ' הפמ"ג לעיל סי' ד' בא"א סק"א עי"ש". ומהלשון כאן משמע לכאו' שלא כהמ"ב.