ילקוט שמעוני/א/תרס

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ילקוט שמעוני א תרס

פרק כה - רמז תרס

יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ (ויקרא כה, יא).
(ר"ה ח.)
יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. מה תלמוד לומר, לפי שנאמר וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה (ויקרא כה, י). יכול כשם שמתקדשת והולכת מתחילתה כך מתקדשת והולכת מסופה, ואל תתמה שהרי מוסיפי מחול על הקודש, תלמוד לומר יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. שנת חמשים אתה מקדש ואי אתה מקדש שנת חמשים ואחת. ורבנן שנת חמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים ואחת. לאפוקי מדרבי יהודה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן:

כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ (ויקרא כה, יב).
(קידושין כז.)
כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם. הערלה וכלאי הכרם מכרן וקדש בדמיהן מקודשת, מנלן, מדגלי רחמנא בעבודה זרה וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ (דברים ז, כו). כל מה שאתה מחייה ממנו הרי הוא כמוהו, מכלל דכל איסורים שבתורה שרו. ונילף מינה משום דהויה עבודה זרה ושביעית שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדים. שביעית מאי היא כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ. מה קודש תופס את דמיו אף שביעית תופסת את דמיה, או מה קודש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת את דמיה ויוצאה לחולין, תלמוד לומר תִּהְיֶה בהוייתה תהא, הא כיצד לקח בפירות שביעית בשר, אלו ואלו מתבערין בשביעית. לקח בבשר דגים, יצא בשר ונכנסו דגים. בדגים יין, יצאו דגים ונכנס יין. ביין שמן, יצא יין ונכנס שמן. הא כיצד אחרון אחרון נתפס בשביעית ופירי עצמו אסור. הניחא למאן דאמר שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין, אלא למאן דאמר מלמדין מאי איכא למימר. תרי מעוטי כתיבי, כתיב הכא וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ (דברים ז, כו). וכתיב התם יוֹבֵל הִוא, היא אין, מידי אחרינא לא.

(תורת כהנים):
מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית, כלה מן השדה כלה אתה מתוך הבית. מכאן אתה אומר: הכובש שלשה כבשים בחבית אחת, רבי אליעזר אומר אוכלין על הראשון. ורבי יהושע אומר אף על אחרון. רבן גמליאל אומר כל שלא כלה מינו מן השדה מינו מן הבית, כלה מינו מן השדה יבער מינו מן הבית והלכה כדבריו. רבי שמעון אומר כל הירק אחת דינה לבעור. אוכלים ברגילה עד שיכלו סגריות מבקעת בית נטופה:

בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ (ויקרא כה, יג).
(סוכה מ:)
בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ. אמר רבי אלעזר אין שביעית מתחללת אלא דרך מקח. ורבי יוחנן אמר בין דרך מקח בין דרך חילול. מאי טעמא דרבי אליעזר אמר קרא בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת. וכתיב וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר (ויקרא כה, יד). מה להלן דרך מקח ולא דרך חילול אף כאן דרך מקח ולא דרך חילול. ורבי יוחנן מאי טעמא יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ (ויקרא כה, יב). מה קודש בין דרך מקח בין דרך חילול אף שביעית, ור' יוחנן האי וְכִי תִמְכְּרוּ מאי עביד ליה, מיבעי ליה לכדתניא, אמר ר' יוסי בר חנינא בא וראה מה קשה אבקה של שביעית, אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את וכו'. ור' אליעזר האי קרא דר' יוחנן מאי עביד ליה. מיבעי ליה לכדתניא יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ (ויקרא כה, יב). מה קודש תופס את דמיו וכו'. מדקתני לקח אלמא דרך מקח אין דרך חילול לא, אמר רב אשי מחלוקת בפירי שני אבל בפירי ראשון דברי הכל דרך מקח אין דרך חילול לא (כתוב ברמז תתקנ"ח).

(תורת כהנים):
בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת. זו מוציאה עבדים ואין שביעית מוציאה עבדים. שהיה בדין ומה אם יובל שאינו משמיט כספים מוציא את העבדים, שביעית שמשמטת את הכספים אינו דין שתוציא עבדים, תלמוד לומר בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת, זו מוציאה עבדים ואין שביעית מוציאה עבדים: קל וחומר ליובל שישמיט כספים, ומה אם שביעית שאינה מוציאה עבדים משמטת כספים, יובל שמוציא עבדים אינו דין שישמיט כספים, תלמוד לומר וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט (דברים טו, ב). שמיטה משמטת כספים ויובל מוציא עבדים. תָּשֻׁבוּ וגו'. לרבות המקדיש את שדהו ועמד בנו וגאלה שתחזור לאביו ביובל:

וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו (ויקרא כה, יד).
(ויקרא רבה לג, ב):
וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ. כתיב כֹּה הִרְאַנִי וְהִנֵּה ה' נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ (עמוס ז, ז). על שורא דאוניתא, וּבְיָדוֹ אֲנָךְ, כבעל חוב שהוא עומד ובידו שטרו. רבי ברכיה בשים ר' אלעזר אמר בכל עונות כתיב נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע (מיכה ז, יח). ברם הכא לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ (עמוס ז, ח). ר' יודן בשם ר' יוחנן וּבְצַעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם (עמוס ט, א). קופה שהיא מלאה עונות מי מקטרג בראש כולם גזל, בני אדם שהיו בהם עובדי אלילים ושפיכות דמים וגילוי עריות הגזל חמור כנגד כולם. אמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן כ"ד חטאות סדר יחזקאל, ומכולם לא חתם אלא בגזל, שנאמר וְהִנֵּה הִכֵּיתִי כַפִּי אֶל בִּצְעֵךְ (יחזקאל כב, יג). לפיכך משה מזהיר לישראל אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו (ויקרא כה, יד). אמר ר' חייא בר אבא וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ. וכי תמכרו, אתם עתידים לימכר לאומות העולם, אלא תשתתפון לברייכון עמכון כהדין שעשו חנניה מישאל ועזריה שאמרו לנבוכדנאצר: לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָה עַל דְּנָה פִּתְגָם וגו' (דניאל ג, טז). הֵן אִיתַי אֱלָהַנָא וגו' (שם יז):

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף