פרדס רמונים/א/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} להיות שבפ' הקודם הכרחנו מתוך המאמר הנז' בו כי תפארת ה...") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
להיות | להיות שבפרק הקודם הכרחנו מתוך המאמר הנזכר בו כי תפארת הוא מכריע בין גדולה והוד ובין גבורה ונצח, והענין זר קצת לאזן שומעת. אמרנו להכריח עוד הדרוש הזה ולהסביר הדברים להורות שאינם רחוקים מן השכל ולא זרים, כי קרוב לנו הדבר מאד. והענין במה שמפורסם שהתפארת מקבל מגדולה וגבורה ומשפיע בנצח והוד. ואין ספק כי מה שישפיע הת"ת אל ההוד יוכרח היות בו בשפע ההוא חלק שפע מהגדולה שקבל התפארת ממנו כדפירשנו, וכן מה שישפיע התפארת בנצח הוכרח היות בו בשפע ההוא חלק מהגבורה. ואין ספק שלא יהיה ממש השפע המושפע מהתפארת אל הנצח וההוד במזגו כקבלתו מהגדולה והגבורה. אמנם יתמזג על ידי התפארת המזגה בינונית משתוה אל הגדולה ואל ההוד, וכן משתוה אל הנצח והגבורה, ואם כן נמצא היות ההכרעה הזאת קצתה דבר תמידי. ולפעמים יקרה היות התפארת מוכרח להיות עיקר קבלתו מדין הגבורה להשפיע אל הנצח לצורך העולם אל הדין לנקמה וכיוצא בעניינים אלו. או לפי שקבל רובו מהגבורה ישפיעהו אל הנצח למתק הדין. וכן לפעמים יקבל רוב התפארת מצד החסד וישפיע אל ההוד למתק ההוד. וכל הדברים האלה וההתמזגות הזה וכיוצא בו יתבאר בארוכה בשער הצנורות בעזרת הצור וישועתו בפרק שני, והדברים נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. | ||
עוד נוסיף לקח בדבר הזה ונכריח הענין במה שהסכימו כל הגאונים בגווני הספירות, שפירשו שגוון נצח אודם נוטה אל הלבן, וגוון הוד לובן נוטה אל האודם עד כאן לשונו. {{ש}}והנה נצח פירשו בו שהוא אודם נוטה אל הלובן. פירוש אודם מצד קבלתו מצד הדין הקשה של הגבורה על ידי התפארת המכריע כדפירשנו, ומפני הדין הזה יהיה אדום. אבל מצד רוב יניקתו מצד החסד כי שם ביתו יהיה נטייתו אל הלובן להלבין האדמימות להחזירו אל הלובן, וזהו נוטה כי כוונתו להיות רובו לובן. וכן הענין בהפך אל ההוד, כי על ידי יניקתו מהחסד על ידי התפארת המשתווה ומתמצע ביניהם הוא לובן. אבל מפני שעיקר יניקתו מצד הגבורה כי שם עיקר נטייתו ומקומו, יוכרח היותו נוטה אל האודם ומכריע הרחמים אל צד הדין. והנה נמצא לפי זה התפארת מתמצע בגוונו, שהוא מלובן ואודם, בין הגדולה וההוד ובין הגבורה והנצח.{{ש}}וענין הגוונים הללו יתבארו בשער הגוונים בעזרת הצור וישועתו. | |||
ושבח והודאה לגומל לחייבים טובות אשר גמלנו כל טוב. אל ה' ויאר לנו להכריח הדבר הזה, בשלשה עדים נאמנים בדברי הרשב"י עליו השלום, ובסברת הקבלה ובדברי הגאונים. כלל הדברים המקומות הצריכים הכרעה הם חמש נגד ה'. חכמה נגד בינה, גדולה נגד גבורה, הרי ב' נגד שנים, גדולה נגד הוד, גבורה נגד נצח, הרי ב' נגד ב'. הם ארבע נגד ארבע. עוד יסוד מכריע בין נצח והוד כאשר יתבאר בשער המכריעים בפרק ד'. הרי שהם חמש כנגד חמש. אמנם המכריעים בין חמש לחמש אינם אלא שנים שהן יסוד ותפארת. כיצד יסוד בין נצח והוד, ות"ת בין הגדולה והגבורה, ובין הגדולה וההוד, ובין הגבורה והנצח, ובין החכמה והבינה במציאות נעלם בסוד הדעת כמו שיתבאר בשער הנזכר. ועם ההקדמה הזאת יובן המשנה אשר אנו בביאורה שאמר חמש נגד חמש. כי האמת שהם חמש כנגד חמש. וברית יחוד מכוונת באמצע, כי המכריעין מתמצעים ומתכוונים בין הקצוות. ומלת לשון הוא התפארת, ונקרא "מלת לשון" מפני כי על ידי הבינה שהיא לשון, הוא עולה למעלה להכריע בין החכמה והבינה בסוד הדעת כמו שיתבאר בשער הנז'. וכן על ידה הוא מתמצע בין הגדולה והגבורה כמו שבארנו בפרק שני בסעייתא דשמיא. ומלת מעור הוא היסוד המכריע השני.{{ש}}והנה בדבר זה נתיישב הענין יותר, ונתרץ בעצם מה ששאלנו שהם חמש כנגד חמש והמכריע הם אחד עשר. כי אין אנו עתה במנין הספירות אלא במנין ההכרעה כדפירשנו ואין צורך להאריך.{{ש}}והנה בארנו המשנה הזאת בנוסחא היותר מפורסמת בספרים ובמפרשים. עם היות שהרמב"ן עליו השלום נראה שהיה לו גרסא אחרת, עכ"ז לא נחוש אלא להסכמת רוב הספרים. וכאשר יביט המעיין בגרסאות, ימצא היות גרסא זו יותר מדוקדקת, ועוד שעדיין לא נתאמתנו היות הפירוש ההוא להרמב"ן, כפי הנראה מתוכו: | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־12:54, 12 באפריל 2021
|
< הקודם · הבא > |
להיות שבפרק הקודם הכרחנו מתוך המאמר הנזכר בו כי תפארת הוא מכריע בין גדולה והוד ובין גבורה ונצח, והענין זר קצת לאזן שומעת. אמרנו להכריח עוד הדרוש הזה ולהסביר הדברים להורות שאינם רחוקים מן השכל ולא זרים, כי קרוב לנו הדבר מאד. והענין במה שמפורסם שהתפארת מקבל מגדולה וגבורה ומשפיע בנצח והוד. ואין ספק כי מה שישפיע הת"ת אל ההוד יוכרח היות בו בשפע ההוא חלק שפע מהגדולה שקבל התפארת ממנו כדפירשנו, וכן מה שישפיע התפארת בנצח הוכרח היות בו בשפע ההוא חלק מהגבורה. ואין ספק שלא יהיה ממש השפע המושפע מהתפארת אל הנצח וההוד במזגו כקבלתו מהגדולה והגבורה. אמנם יתמזג על ידי התפארת המזגה בינונית משתוה אל הגדולה ואל ההוד, וכן משתוה אל הנצח והגבורה, ואם כן נמצא היות ההכרעה הזאת קצתה דבר תמידי. ולפעמים יקרה היות התפארת מוכרח להיות עיקר קבלתו מדין הגבורה להשפיע אל הנצח לצורך העולם אל הדין לנקמה וכיוצא בעניינים אלו. או לפי שקבל רובו מהגבורה ישפיעהו אל הנצח למתק הדין. וכן לפעמים יקבל רוב התפארת מצד החסד וישפיע אל ההוד למתק ההוד. וכל הדברים האלה וההתמזגות הזה וכיוצא בו יתבאר בארוכה בשער הצנורות בעזרת הצור וישועתו בפרק שני, והדברים נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת.
עוד נוסיף לקח בדבר הזה ונכריח הענין במה שהסכימו כל הגאונים בגווני הספירות, שפירשו שגוון נצח אודם נוטה אל הלבן, וגוון הוד לובן נוטה אל האודם עד כאן לשונו.
והנה נצח פירשו בו שהוא אודם נוטה אל הלובן. פירוש אודם מצד קבלתו מצד הדין הקשה של הגבורה על ידי התפארת המכריע כדפירשנו, ומפני הדין הזה יהיה אדום. אבל מצד רוב יניקתו מצד החסד כי שם ביתו יהיה נטייתו אל הלובן להלבין האדמימות להחזירו אל הלובן, וזהו נוטה כי כוונתו להיות רובו לובן. וכן הענין בהפך אל ההוד, כי על ידי יניקתו מהחסד על ידי התפארת המשתווה ומתמצע ביניהם הוא לובן. אבל מפני שעיקר יניקתו מצד הגבורה כי שם עיקר נטייתו ומקומו, יוכרח היותו נוטה אל האודם ומכריע הרחמים אל צד הדין. והנה נמצא לפי זה התפארת מתמצע בגוונו, שהוא מלובן ואודם, בין הגדולה וההוד ובין הגבורה והנצח.
וענין הגוונים הללו יתבארו בשער הגוונים בעזרת הצור וישועתו.
ושבח והודאה לגומל לחייבים טובות אשר גמלנו כל טוב. אל ה' ויאר לנו להכריח הדבר הזה, בשלשה עדים נאמנים בדברי הרשב"י עליו השלום, ובסברת הקבלה ובדברי הגאונים. כלל הדברים המקומות הצריכים הכרעה הם חמש נגד ה'. חכמה נגד בינה, גדולה נגד גבורה, הרי ב' נגד שנים, גדולה נגד הוד, גבורה נגד נצח, הרי ב' נגד ב'. הם ארבע נגד ארבע. עוד יסוד מכריע בין נצח והוד כאשר יתבאר בשער המכריעים בפרק ד'. הרי שהם חמש כנגד חמש. אמנם המכריעים בין חמש לחמש אינם אלא שנים שהן יסוד ותפארת. כיצד יסוד בין נצח והוד, ות"ת בין הגדולה והגבורה, ובין הגדולה וההוד, ובין הגבורה והנצח, ובין החכמה והבינה במציאות נעלם בסוד הדעת כמו שיתבאר בשער הנזכר. ועם ההקדמה הזאת יובן המשנה אשר אנו בביאורה שאמר חמש נגד חמש. כי האמת שהם חמש כנגד חמש. וברית יחוד מכוונת באמצע, כי המכריעין מתמצעים ומתכוונים בין הקצוות. ומלת לשון הוא התפארת, ונקרא "מלת לשון" מפני כי על ידי הבינה שהיא לשון, הוא עולה למעלה להכריע בין החכמה והבינה בסוד הדעת כמו שיתבאר בשער הנז'. וכן על ידה הוא מתמצע בין הגדולה והגבורה כמו שבארנו בפרק שני בסעייתא דשמיא. ומלת מעור הוא היסוד המכריע השני.
והנה בדבר זה נתיישב הענין יותר, ונתרץ בעצם מה ששאלנו שהם חמש כנגד חמש והמכריע הם אחד עשר. כי אין אנו עתה במנין הספירות אלא במנין ההכרעה כדפירשנו ואין צורך להאריך.
והנה בארנו המשנה הזאת בנוסחא היותר מפורסמת בספרים ובמפרשים. עם היות שהרמב"ן עליו השלום נראה שהיה לו גרסא אחרת, עכ"ז לא נחוש אלא להסכמת רוב הספרים. וכאשר יביט המעיין בגרסאות, ימצא היות גרסא זו יותר מדוקדקת, ועוד שעדיין לא נתאמתנו היות הפירוש ההוא להרמב"ן, כפי הנראה מתוכו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |