שיחה:רמב"ן/שבת/לו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(עיצוב קל) |
(סוגריים) |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 5: | שורה 5: | ||
ולהנ"ל א"ש דהיתר גילוי דעתו מועיל רק בקטמה והובערה ובמבושל כל צרכו. --[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 09:24, 29 באפריל 2020 (UTC) | ולהנ"ל א"ש דהיתר גילוי דעתו מועיל רק בקטמה והובערה ובמבושל כל צרכו. --[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 09:24, 29 באפריל 2020 (UTC) | ||
== ד"ה עד שיגרוף. == | |||
הרמב"ן מביא את דברי הירושלמי דבגרופה בעי' שיגרוף את כל הגחלים וחלוק | |||
מקטומה דל"ב כן וביאר הרמב"ן דבגרופה אם ישאר אפי' אם נשאר גחלת קטנה היא | |||
לוחשת ומבערת ומדלקת כירה גדולהולפי"ד ההיתר בגרופה מצד דאין חשש שמא | |||
יחתה ולא מצד היכר, | |||
וצ"ב לפי"ז מ"ט דב"ש דל"מ גרופה לענין תבשיל ולענין חזרה והרי אין מקום | |||
לחשש שמא יחתה כיון דאין גחלים כלל (ולכאו' תלוי בב' הטעמים ברש"י אמנם | |||
דוחק לישב הירו' רק כטעם הב' ברש"י) ובאמת הר"ן פי' הירושלמי גם כשיטת | |||
הבעה"מ דסגי במסלקה לצדדים דכונת הירושלמי דמסלקה לגמרי הינו ממקום הכירה | |||
ולפי"ז א"ש דעדין שייך חשש חיתוי כיון דיש כאן גחלים אמנם לרמב"ן צ"ב. | |||
אמנם יש לטעון, חדא דגם לפי טעם א' דרש"י, אכתי יש לחוש לחיתוי, וכמש"כ ועו"ר דא"א שלא ישאר ניצוץ, אמנם אי"ז מוסכם לחשוש לזה. | |||
ועוד י"ל דיש לחוש לחיתוי דעלמא, דשמא יבוא ליתן תבשיל על שאינה גרו"ק. | |||
עוד יש לטעון על דרך לא פלוג, דלא פלוג ואסרו בכל גווני כל שמצטמק ויפה לו.--[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 08:40, 30 באפריל 2020 (UTC) |
גרסה אחרונה מ־10:54, 30 באפריל 2020
הערה 15[עריכה]
ויש שר"ל דרש"י רק ביאר אמאי קטמה והובערה הוי כקטומה, דרק בזה מהני גילוי דעתו שאין רוצה, והסוגיא שם ס"ל דמותר שיהוי במבושל כל צורכו והוי מצטמק ורע לו.
ובזה מיושב משה"ק דהא רש"י במתני' (לו:) פי' היתר גרופה משום דשוב אין מוסיף הבל, וכן בדף כ. (ד"ה קטום) פירש"י דבקטום מפיג צינתו ואין מוסיף הבל, ואילו הכא מבואר טעם היתר גרו"ק משום גילוי דעתו.
ולהנ"ל א"ש דהיתר גילוי דעתו מועיל רק בקטמה והובערה ובמבושל כל צרכו. --בן עזאי (שיחה) 09:24, 29 באפריל 2020 (UTC)
ד"ה עד שיגרוף.[עריכה]
הרמב"ן מביא את דברי הירושלמי דבגרופה בעי' שיגרוף את כל הגחלים וחלוק מקטומה דל"ב כן וביאר הרמב"ן דבגרופה אם ישאר אפי' אם נשאר גחלת קטנה היא לוחשת ומבערת ומדלקת כירה גדולהולפי"ד ההיתר בגרופה מצד דאין חשש שמא יחתה ולא מצד היכר,
וצ"ב לפי"ז מ"ט דב"ש דל"מ גרופה לענין תבשיל ולענין חזרה והרי אין מקום לחשש שמא יחתה כיון דאין גחלים כלל (ולכאו' תלוי בב' הטעמים ברש"י אמנם דוחק לישב הירו' רק כטעם הב' ברש"י) ובאמת הר"ן פי' הירושלמי גם כשיטת הבעה"מ דסגי במסלקה לצדדים דכונת הירושלמי דמסלקה לגמרי הינו ממקום הכירה ולפי"ז א"ש דעדין שייך חשש חיתוי כיון דיש כאן גחלים אמנם לרמב"ן צ"ב.
אמנם יש לטעון, חדא דגם לפי טעם א' דרש"י, אכתי יש לחוש לחיתוי, וכמש"כ ועו"ר דא"א שלא ישאר ניצוץ, אמנם אי"ז מוסכם לחשוש לזה.
ועוד י"ל דיש לחוש לחיתוי דעלמא, דשמא יבוא ליתן תבשיל על שאינה גרו"ק.
עוד יש לטעון על דרך לא פלוג, דלא פלוג ואסרו בכל גווני כל שמצטמק ויפה לו.--בן עזאי (שיחה) 08:40, 30 באפריל 2020 (UTC)