מחברת מנחם/ט/טח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (המשך טיפול בקישורים פנימיים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<strong><big>טח </big></strong> | <strong><big>טח </big></strong> | ||
מתחלק לשני מחלקות: האחד, אמור אל '''טחי''' | מתחלק לשני מחלקות: האחד, אמור אל '''טחי''' תפל {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יג#יא|יחזקאל יג יא]]}}, כי '''טח''' מראות עיניהם {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מד#יח|ישעיה מד יח]]}}, איה '''הטיח''' אשר '''טחתם''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יג#יב|יחזקאל יג יב]]}}. | ||
השני, הרחק '''כמטחוי''' | השני, הרחק '''כמטחוי''' קשת {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כא#טז|בראשית כא טז]]}}, מי שת '''בטחות''' חכמה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לח#לו|איוב לח לו]]}}, הן אמת חפצת '''בטחות''' {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/נא#ח|תהלים נא ח]]}}, ענין אחר להם. ופתרונו לשון משך, כי כאשר יש משך לקשת, כן יש משך לדעת, וזה המשך הנמצא לקשת, ואיש משך בקשת לתמו {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/כב#לד|מלכים א, כב לד]]}}, וגם זה המשך הנמצא לדעת, ומשך חכמה מפנינים {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כח#יח|איוב כח יח]]}}. וכה פתרון 'מי שת בטחות חכמה', הוא מקום משך [נ"ול מכון] הדעה, מבוע הנובע משך החכמה. וכה פתרון 'כמטחוי קשת', נתרחקה הגר מן הילד כמדת משך הקשת כזריקת חץ, על כן פתר אנקלוס על פי תחכמונים ארחיקת כמיגד בקשתא. וכל משך הנמצא בלשון עברית, בלשון נגר [נ"וו מיגד] הוא מתורגם, והוי"ו איננו יסוד במלה, אף על פי שהוא נעוע בפה, והווין המנענעים את הפה אשר אינם יסוד במלה, הנם כתובים במחברת וא"ו. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־21:52, 28 בספטמבר 2019
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מחברת מנחם 
ט טח
|
< הקודם · הבא >
| |||
טח
מתחלק לשני מחלקות: האחד, אמור אל טחי תפל (יחזקאל יג יא), כי טח מראות עיניהם (ישעיה מד יח), איה הטיח אשר טחתם (יחזקאל יג יב).
השני, הרחק כמטחוי קשת (בראשית כא טז), מי שת בטחות חכמה (איוב לח לו), הן אמת חפצת בטחות (תהלים נא ח), ענין אחר להם. ופתרונו לשון משך, כי כאשר יש משך לקשת, כן יש משך לדעת, וזה המשך הנמצא לקשת, ואיש משך בקשת לתמו (מלכים א, כב לד), וגם זה המשך הנמצא לדעת, ומשך חכמה מפנינים (איוב כח יח). וכה פתרון 'מי שת בטחות חכמה', הוא מקום משך [נ"ול מכון] הדעה, מבוע הנובע משך החכמה. וכה פתרון 'כמטחוי קשת', נתרחקה הגר מן הילד כמדת משך הקשת כזריקת חץ, על כן פתר אנקלוס על פי תחכמונים ארחיקת כמיגד בקשתא. וכל משך הנמצא בלשון עברית, בלשון נגר [נ"וו מיגד] הוא מתורגם, והוי"ו איננו יסוד במלה, אף על פי שהוא נעוע בפה, והווין המנענעים את הפה אשר אינם יסוד במלה, הנם כתובים במחברת וא"ו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |