שו"ת הרא"ש/ב/יג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
י"ל שאין צריך לסלקו מעליו וכן מוכח במנחות פ' התכלת (מ"ג) דגרסי' התם רב יהודה רמא תכלת לפרזומא דאינשי ביתיה ומברך בכל צפרא להתעטף בציצית ופריך מדרמא שמע מינה מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא אמאי מברך פירוש כיון דלילה זמן ציצית הוא אמאי היה מברך בבוקר כיון שלא עבר עליו זמן פטור ומשני כרבי דתניא תפילין כל זמן שמניחם מברך עליהם דברי רבי פירוש בלילה היה פושטן ובבוקר כשהיה חוזר ולובשן היה מברך ופריך אי הכי כל שעתא נמי פירוש כשהיה פושט ביום וחוזר ולובש היה צריך לברך ומשני רב יהודה איניש צנוע הוה ולא הוה שדי ליה לגלימא כולי יומא ומשמע דמעיקרא היה סבור שלא היה פושטו בלילה ולכך הקשה כיון דסבר דלילה זמן ציצית אמאי היה מברך דאם היה פושטו בלילה מאי קשה ליה אם מברך בבוקר כשחוזר ולובשו אלמא לדידן דקיי"ל לילה לאו זמן ציצית הוא יש לברך בבוקר אף אם לא יפשוט טליתו ולכאורה טוב למשמש בציצית בשעת ברכה ושלום אשר בן הר' יחיאל ז"ל. | י"ל שאין צריך לסלקו מעליו וכן מוכח במנחות פ' התכלת (מ"ג) דגרסי' התם רב יהודה רמא תכלת לפרזומא דאינשי ביתיה ומברך בכל צפרא להתעטף בציצית ופריך מדרמא שמע מינה מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא אמאי מברך פירוש כיון דלילה זמן ציצית הוא אמאי היה מברך בבוקר כיון שלא עבר עליו זמן פטור ומשני כרבי דתניא תפילין כל זמן שמניחם מברך עליהם דברי רבי פירוש בלילה היה פושטן ובבוקר כשהיה חוזר ולובשן היה מברך ופריך אי הכי כל שעתא נמי פירוש כשהיה פושט ביום וחוזר ולובש היה צריך לברך ומשני רב יהודה איניש צנוע הוה ולא הוה שדי ליה לגלימא כולי יומא ומשמע דמעיקרא היה סבור שלא היה פושטו בלילה ולכך הקשה כיון דסבר דלילה זמן ציצית אמאי היה מברך דאם היה פושטו בלילה מאי קשה ליה אם מברך בבוקר כשחוזר ולובשו אלמא לדידן דקיי"ל לילה לאו זמן ציצית הוא יש לברך בבוקר אף אם לא יפשוט טליתו ולכאורה טוב למשמש בציצית בשעת ברכה ושלום אשר בן הר' יחיאל ז"ל. | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude> | ||
[[קטגוריה:שו"ת הרא"ש]] | [[קטגוריה:שו"ת הרא"ש]] | ||
גרסה מ־09:55, 10 באפריל 2018
שו"ת הרא"ש כלל ב - סימן יג
וששאלת הלן בטליתו בלילה כשעומד בבוקר אם הוא חייב לסלקו מעליו ולהחזירו לברך עליו או די לו למשמש בו ולברך. י"ל שאין צריך לסלקו מעליו וכן מוכח במנחות פ' התכלת (מ"ג) דגרסי' התם רב יהודה רמא תכלת לפרזומא דאינשי ביתיה ומברך בכל צפרא להתעטף בציצית ופריך מדרמא שמע מינה מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא אמאי מברך פירוש כיון דלילה זמן ציצית הוא אמאי היה מברך בבוקר כיון שלא עבר עליו זמן פטור ומשני כרבי דתניא תפילין כל זמן שמניחם מברך עליהם דברי רבי פירוש בלילה היה פושטן ובבוקר כשהיה חוזר ולובשן היה מברך ופריך אי הכי כל שעתא נמי פירוש כשהיה פושט ביום וחוזר ולובש היה צריך לברך ומשני רב יהודה איניש צנוע הוה ולא הוה שדי ליה לגלימא כולי יומא ומשמע דמעיקרא היה סבור שלא היה פושטו בלילה ולכך הקשה כיון דסבר דלילה זמן ציצית אמאי היה מברך דאם היה פושטו בלילה מאי קשה ליה אם מברך בבוקר כשחוזר ולובשו אלמא לדידן דקיי"ל לילה לאו זמן ציצית הוא יש לברך בבוקר אף אם לא יפשוט טליתו ולכאורה טוב למשמש בציצית בשעת ברכה ושלום אשר בן הר' יחיאל ז"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |