אבני נזר/אבן העזר/רמז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר רמז

סימן רמז

א

א) (דף ואו ע"ב) תוד"ה רוב בקיאין הן וא"ת כו' וי"ל דשמואל הי' יכול לבעול בעילה גמורה כו' עיי"ש, ולפי זה אף דקי"ל מותר לבעול בתחילה בשבת, בעילה גמורה אסורה. וקשה על הפוסקים שלא חילקו, ובדרישה ופרישה תירץ דזה למ"ד חבורי מיחבר ואסור משום הוצאת דם. ובבעילה גמורה אם אינו בקי כשמואל ודאי מוציא דם, אבל אנו קי"ל מיפקד פקיד ושלא לעשות פתח אף בבעילה גמורה רוב בקיאין, וקשה לי דהתם הרי בדקוה ע"י שהושיבו אותה על פי חביות ולא הי' ריחה נודף, וזה אינו מוכיח רק שאין כאן פתח שיכנס הריח:

ב

ב) ויש ליישב דהנה קשה איך נתעברה ע"י הטי' דהא אין אשה מתעברת מביאה ראשונה, וכיון שעדיין בתולה אפי' ביאה שני' כראשונה, שהרי בנות לוט נתעברו מביאה ראשונה משום שהוציאו תחילה בתולותיהם, הרי דכשאינה בתולה מתעברת מביאה ראשונה, וה"ה דכשהיא בתולה אינה מתעברת גם בשני', אך י"ל דהטעם דאינה מתעברת מביאה ראשונה משום דאית לה צער השרת בתולים, ומתוך צערה אינה מזרעת מיין נוקבין, אבל כשבועל בלא הטי' ואין לה צער שפיר מתעברת בראשונה, וזה בבקי כשמואל, אבל בשאר בני אדם שאין בקיאין לבעול בעילה גמורה בלא דם והפתח עדיין אינו פתוח והוא מוציא דם בבעילתו, הו"ל חמיד ביאה ראשונה ואי אפשר שתתעבר, וע"כ באמבטי עיברה דאין לה צער כלל, כן יש ליישב דברי הפרישה, אולם עיקר תירוצו אינו נוח לי דבגמ' לא משמע שום חילוק בין למ"ד מיפקד פקיד ולדם הוא צריך, בין למ"ד חבורי מיחבר ולהנאת עצמו הוא צריך:

ג

ג) ולפענ"ד נראה ליישב לפמ"ש הט"ז סי' שט"ז ס"ק ג' דספק פסיק רישי' מותר, דאף אם לפי האמת הוא פסיק רישי' מ"מ כיון שאצלו הוא ספק לא חשוב פסיק רישי', וא"כ הכא בתחילת ביאה מותר דבזה רוב בקיאין ולא הוי פסיק רישי', ובסוף הוי ספק פסיק רישי', דאפשר כבר נשברו בתולי', בתחילת ביאה, שהרי לר"י דאמר דבר שאין מתכוין אסור התחלת ביאה אסור, הרי דעכ"פ ספק הוא שמא נשברו בתולי' שלא היטה, וא"כ בסוף ביאה הוי ספק פסיק רישי' דמותר כדברי הט"ז:

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף