אבני נזר/אבן העזר/רלד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר רלד

סימן רלד

ב"ה יום א' ב"ב במחובר רנ"ת לפ"ק פה ק"ק סאכטשאב.

שוכ"ט לכבוד אהובי ידידי מחו' הרב הגאון המפורסם החריף העצום מו"ה יעקב נ"י ויזרח האבד"ק הרומלוב.

מכתבו דמר הגיע לידי בצירוף מכתב בנו הבן יקיר ציץ ופרח לתורה כמר נחום נ"י יהי ד' בעזרו והנני להשיבכם כחפצו דמר:

א

א) דבר קושיית העולם על מה שכתב הרמב"ם שאם נתפגלה המנחה אין המים בודקין אותה, א"כ למ"ד הבעלים מפגלין א"כ מה ראי' מדלא נבדקה שטהורה היא שמא פיגלה המנחה בדיבורה בלחש דאי אפשר שתבטא ולא תניע בשפתי', ותירץ הבן יקיר נ"י עפ"י דברי התוס' זבחים (כ"ט.) בהא דמקום משולש כתבו דמ"מ דצריך המחשב לעמוד בעזרה, שאם עומד חוץ לעזרה ושוחט בסכין ארוכה לא מהני מחשבתו, ועל כן הוא הדין למ"ד הבעלים מפגלין לא מהני רק אם הבעלים עומדים בעזרה, וא"כ הסוטה שאינה עומדת בעזרה רק בשעת תנופה ובשעת הקרבה היא עומדת בעזרת נשים כדאיתא בפרק האיש מקדש (נ"ב:) אשה בעזרה מנין (ולא הי' צריך להביא ממרחק לחמו כי כן מבואר במס' סוטה ( ) וברמב"ם הלכות סוטה שמעמד האשה הי' בעזרת נשים ולא מהני מחשבתה, ודברים נכונים המה, אך זה לשיטת היש מפרשים, אבל מה נעשה להתוס' שדחו פירוש הי"מ:

ב

ב) והנראה ליישב, דהנה בחולין (ל"ט.) השוחט לכותי ר"א פוסל שסתם מחשבת כותי לע"ז וילפינן חוץ מפנים דמהני זה מחשב וזה עובד, דס"ל כר"א בר"י דבעלים מפגלין, והנה שם בעמוד ב' בסוף הסוגיא מבעיא להש"ס אליבא דר"א יהיב זוזא לטבח ישראל מהו אמר לי' חזינן אי אינש אלמא הוא דלא מצי מדחי לי' אסור ואי לא אמר לי' רישך והר, ופירש"י הכה ראשך על הר או קביל דינו שלך, וכיון דמצי לדחויי ואשתכח דכי שחיט ישראל לאו אדעתא דנכרי שחט ואינו נעשה שלוחו עד כאן, ועיי"ש עוד, ומבואר מרש"י דהא דמהני מחשבת בעלים משום דנעשה שלוחו של בעלים, וכיון דטעמא דר"א משום דיליף חוץ מפנים מבואר דטעמא דמהני בפנים זה מחשב וזה עובד הוא ג"כ משום דנעשה העובד שלוחו של בעלים, וקשה דהא קי"ל הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו דמי איכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד ואינהו מצי עבדי, והיינו יכולין לומר דר"א בר"י בשחיטה, ובש"ס סוף פרק בית שמאי (מו:) מייתי לה אשחיטה, וא"כ לא הי' התחלה לקושיית העולם, דבמנחה אין עבודה לבעלים:

ג

ג) אבל מה נעשה, שרש"י עצמו פירש שהבעלים מפגלין בעבודת הכהן אם קיבל הכהן כו', וצריכין לומר דרש"י סבירא לי' כתוס' יומא (י"ט:) דאיבעיא דנדרים (ל"ה:) שלוחי דידן או שלוחי דרחמנא לא איפשטא מדר"ה ברי' דר"י, דר"ה ברי' דר"י לא אמר אלא דעל כרחין שלוחי דרחמנא נמי נינהו, דאי שלוחי דידן לבד מי איכא מידי כו' מ"מ יוכל להיות שהם שלוחי דידן ושד"ר, וזה בעיית הש"ס נדרים שלוחי דידן נינהו ולא שייך מי איכא מידי כיון דשד"ר ג"כ, וא"כ יש לומר דר"א בר"י סבירא לי' שלוחי דידן נינהו, והא דלא פשיט מדר"א בר"י דשלוחי דידן, י"ל דר"א בר"י יליף מוהקריב המקריב דבעלים קרויים מקריב, ע"כ שלוחי דידן נינהו, משא"כ לרבנן דלית להו לימוד זה שלוחי דרחמנא נינהו, מ"מ כיון דלטעמא דבעלים מפגלין משום שליחות, ובנדרים דבעי למיפשט הבעיא ממקריב עליו קינוי זבות ש"מ שלוחי דרחמנא נינהו, ודחי כדר' יוחנן דאמר הכל צריכין דעת חוץ ממחוסרי כפרה וכיון דמחוסרי כפרה א"צ דעת ע"כ לאו שלוחי דידן נינהו יעיי"ש, וא"כ במנחת סוטה דאיתא בירושלמי ריש פרק הי' מביא דמנחת סוטה ג"כ בעלה מביא עלי' חוץ מדעתה, א"כ הכהן לאו שליח שלה הוא ואין מחשבתה שלה כלום, ומלבד זה כן הסברא, כיון שאין לה רשות בזה אם להקריב אם שלא להקריב איך יועיל מחשבתה:

ידידו מחו' הדוש"ת הק' אברהם.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף