אבני נזר/אבן העזר/רמב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן רמב א) (ג' ע"א) בגמ' תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מא"ל, הסוגיא נפלאת מאד דגם בקידושי כסף צ"ל דביאות שאח"כ יהי' בעילת זנות, והתוס' פירשו בשלמא בכסף אמרינן הפקר ב"ד הפקר ואינו מובן דבגמ' מפורש משום דאדעתא דרבנן מקדש, וטעם זה שייך גם בקידש בביאה: | {{מרכז|'''סימן רמב'''}} | ||
==א== | |||
א) (ג' ע"א) בגמ' תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מא"ל, הסוגיא נפלאת מאד דגם בקידושי כסף צ"ל דביאות שאח"כ יהי' בעילת זנות, והתוס' פירשו בשלמא בכסף אמרינן הפקר ב"ד הפקר ואינו מובן דבגמ' מפורש משום דאדעתא דרבנן מקדש, וטעם זה שייך גם בקידש בביאה: | |||
==ב== | |||
ב) ולפענ"ד לפרש דהנה ביבמות (נ"ט:) דאפילו פנוי הבא על הפנוי' עשאה זונה ופסולה לכהונה ממאנת כשירה אף דקידושי קמאי עקרא ואגלאי מילתא דפנוי' היתה, וכתב הריב"ש דכיון דמתחילה היתה אסורה מספק לכולי עלמא לא חשובה זונה, וע"כ מקשה התינח בקידש בכסף אף דנעקרו הקידושין למפרע אין הבעילות של אח"כ בעילות זנות כיון דמ"מ היתה אסורה מספק, אבל בקידש בביאה, דבשעת ביאה עדיין מותרת להעולם, אי משום דאינו מקדשה אלא בגמר ביאה ובשעת תחילת ביאה עדיין מותרת היא, אי משום דבכל קנין בשעת קנין עדיין אינו של קונה [וכמדומה לי שכ"כ רש"י באיזה מקום] רק קידושי ביאה אינה חשובה בעילת זנות כיון שהיא ביאת קידושין, אבל כשעקרו חכמים הקידושין ואינה ביאת קידושין שפיר חשוב בעילת זנות, דבשעת ביאה אף מספק אינה אסורה להעולם כנ"ל, ומשני דשוי' חכמים לבעילתו בעילת זנות ולא השגיחו חכמים אף אם יהי' בעילת זנות: | ב) ולפענ"ד לפרש דהנה ביבמות (נ"ט:) דאפילו פנוי הבא על הפנוי' עשאה זונה ופסולה לכהונה ממאנת כשירה אף דקידושי קמאי עקרא ואגלאי מילתא דפנוי' היתה, וכתב הריב"ש דכיון דמתחילה היתה אסורה מספק לכולי עלמא לא חשובה זונה, וע"כ מקשה התינח בקידש בכסף אף דנעקרו הקידושין למפרע אין הבעילות של אח"כ בעילות זנות כיון דמ"מ היתה אסורה מספק, אבל בקידש בביאה, דבשעת ביאה עדיין מותרת להעולם, אי משום דאינו מקדשה אלא בגמר ביאה ובשעת תחילת ביאה עדיין מותרת היא, אי משום דבכל קנין בשעת קנין עדיין אינו של קונה [וכמדומה לי שכ"כ רש"י באיזה מקום] רק קידושי ביאה אינה חשובה בעילת זנות כיון שהיא ביאת קידושין, אבל כשעקרו חכמים הקידושין ואינה ביאת קידושין שפיר חשוב בעילת זנות, דבשעת ביאה אף מספק אינה אסורה להעולם כנ"ל, ומשני דשוי' חכמים לבעילתו בעילת זנות ולא השגיחו חכמים אף אם יהי' בעילת זנות: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{ | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־11:55, 20 באוקטובר 2024
|
< הקודם · הבא > |
א
א) (ג' ע"א) בגמ' תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מא"ל, הסוגיא נפלאת מאד דגם בקידושי כסף צ"ל דביאות שאח"כ יהי' בעילת זנות, והתוס' פירשו בשלמא בכסף אמרינן הפקר ב"ד הפקר ואינו מובן דבגמ' מפורש משום דאדעתא דרבנן מקדש, וטעם זה שייך גם בקידש בביאה:
ב
ב) ולפענ"ד לפרש דהנה ביבמות (נ"ט:) דאפילו פנוי הבא על הפנוי' עשאה זונה ופסולה לכהונה ממאנת כשירה אף דקידושי קמאי עקרא ואגלאי מילתא דפנוי' היתה, וכתב הריב"ש דכיון דמתחילה היתה אסורה מספק לכולי עלמא לא חשובה זונה, וע"כ מקשה התינח בקידש בכסף אף דנעקרו הקידושין למפרע אין הבעילות של אח"כ בעילות זנות כיון דמ"מ היתה אסורה מספק, אבל בקידש בביאה, דבשעת ביאה עדיין מותרת להעולם, אי משום דאינו מקדשה אלא בגמר ביאה ובשעת תחילת ביאה עדיין מותרת היא, אי משום דבכל קנין בשעת קנין עדיין אינו של קונה [וכמדומה לי שכ"כ רש"י באיזה מקום] רק קידושי ביאה אינה חשובה בעילת זנות כיון שהיא ביאת קידושין, אבל כשעקרו חכמים הקידושין ואינה ביאת קידושין שפיר חשוב בעילת זנות, דבשעת ביאה אף מספק אינה אסורה להעולם כנ"ל, ומשני דשוי' חכמים לבעילתו בעילת זנות ולא השגיחו חכמים אף אם יהי' בעילת זנות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |