אבני נזר/אבן העזר/רל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית)
 
(עיצוב וחלוקה לס"ק)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
סימן רל
{{מרכז|'''סימן רל'''}}
 
==א==


א) הנה באשת כהן שנאנסה ונפלה לפני אחיו הכהן נסתפק הנמק"י אם פטורה מן החליצה והב"ש הכריע דפטורה ופוטרת צרתה כמו דאמרינן בפרק הבא על יבמתו דאשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עלי' משום טומאה א"כ טומאה כתיבה בה כעריות כמו אשת ישראל ברצון:
א) הנה באשת כהן שנאנסה ונפלה לפני אחיו הכהן נסתפק הנמק"י אם פטורה מן החליצה והב"ש הכריע דפטורה ופוטרת צרתה כמו דאמרינן בפרק הבא על יבמתו דאשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עלי' משום טומאה א"כ טומאה כתיבה בה כעריות כמו אשת ישראל ברצון:
==ב==


ב) ובמל"מ הקשה אהא דאמרינן בסוטה' דאשת כהן שנאנסה ונפלה לפני אחיו חלל מתייבמת, ואמאי כיון דטומאה כתיבא בה, ולק"מ דלגבי אחיו חלל ליכא טומאה כלל, דלא עדיף מאילו זינתה תחתיו:
ב) ובמל"מ הקשה אהא דאמרינן בסוטה' דאשת כהן שנאנסה ונפלה לפני אחיו חלל מתייבמת, ואמאי כיון דטומאה כתיבא בה, ולק"מ דלגבי אחיו חלל ליכא טומאה כלל, דלא עדיף מאילו זינתה תחתיו:
==ג==


ג) אבל לפענ"ד נראה להוכיח דאינה פוטרת צרתה מדאמרינן ביבמות (ג':) דמשום הכי לא תני סוטה בהני חמש עשרה נשים משום שאינה בצרת צרה, ופירש"י משום דלכל אחיו אסורה, ואם איתא דאשת כהן שנאנסה פוטרת צרתה, משכחת לה שנשאה אחיו חלל צרתה, ומת ונפלה לפני אחיו כהן דפוטרת צרת צרתה מן היבום ומן החליצה, על כן נראה ברור דאשת כהן שנאנסה אינה פוטרת צרתה, והיא גופה בעי חליצה:
ג) אבל לפענ"ד נראה להוכיח דאינה פוטרת צרתה מדאמרינן ביבמות (ג':) דמשום הכי לא תני סוטה בהני חמש עשרה נשים משום שאינה בצרת צרה, ופירש"י משום דלכל אחיו אסורה, ואם איתא דאשת כהן שנאנסה פוטרת צרתה, משכחת לה שנשאה אחיו חלל צרתה, ומת ונפלה לפני אחיו כהן דפוטרת צרת צרתה מן היבום ומן החליצה, על כן נראה ברור דאשת כהן שנאנסה אינה פוטרת צרתה, והיא גופה בעי חליצה:
==ד==


ד) וטעמא דמילתא נראה, דהנה איסור טומאה לגבי יבם לא חייל אלא בשעה שנפלה לפניו ליבום, ותיכף בשעה שזינתה חל עלי' איסור זונה לגבי כל כהנים אף דכבר אסורה עלייהו משום אשת איש, מיגו דאיתסרא לגבי בעלה, ועל כן לא חל עלי' איסור טומאה, ואפי' למ"ד באונס לא קרינא בה זונה, מ"מ איכא עלה עשה דונטמאה כמ"ש התוס' סוף פרק ד' אחים, ומשום עשה לא הוי כעריות כמ"ש התוס' לענין בועל, ושוב לא חל עלי' לאו דטומאה בשעה שנפלה לפניו:
ד) וטעמא דמילתא נראה, דהנה איסור טומאה לגבי יבם לא חייל אלא בשעה שנפלה לפניו ליבום, ותיכף בשעה שזינתה חל עלי' איסור זונה לגבי כל כהנים אף דכבר אסורה עלייהו משום אשת איש, מיגו דאיתסרא לגבי בעלה, ועל כן לא חל עלי' איסור טומאה, ואפי' למ"ד באונס לא קרינא בה זונה, מ"מ איכא עלה עשה דונטמאה כמ"ש התוס' סוף פרק ד' אחים, ומשום עשה לא הוי כעריות כמ"ש התוס' לענין בועל, ושוב לא חל עלי' לאו דטומאה בשעה שנפלה לפניו:
==ה==


ה) ולכאורה יש ליישב דברי הנמק"י משום דחייבי לאוין גרידא מן התורה מתייבמת, דאתי עשה דיבום ודחי ל"ת, ועל כן בשעה שנפלה לפניו פקע איסור זונה וחייל איסור טומאה (וממילא לא קשיא הא דאינו בצרת צרתה, דמ"מ אי אפשר שתיאסר לכהן כשיש אח חלל, דכיון שיש אח חלל שוב אין העשה דוחה ל"ת, כיון שאפשר לקיים שניהם, שייבמנה אח חלל, וא"ל שהאח חלל ממזר וכיוצא מפסולי קהל, דמ"מ צריך לדחות ל"ת, דאכתי אפשר שייבם הכהן צרתה, ואם צרתה מפסולי קהל יוכל החלל לייבם צרתה, אך אכתי אפשר שצרתה מפסולי' כהונה והאח החלל מפסולי קהל]:
ה) ולכאורה יש ליישב דברי הנמק"י משום דחייבי לאוין גרידא מן התורה מתייבמת, דאתי עשה דיבום ודחי ל"ת, ועל כן בשעה שנפלה לפניו פקע איסור זונה וחייל איסור טומאה (וממילא לא קשיא הא דאינו בצרת צרתה, דמ"מ אי אפשר שתיאסר לכהן כשיש אח חלל, דכיון שיש אח חלל שוב אין העשה דוחה ל"ת, כיון שאפשר לקיים שניהם, שייבמנה אח חלל, וא"ל שהאח חלל ממזר וכיוצא מפסולי קהל, דמ"מ צריך לדחות ל"ת, דאכתי אפשר שייבם הכהן צרתה, ואם צרתה מפסולי קהל יוכל החלל לייבם צרתה, אך אכתי אפשר שצרתה מפסולי' כהונה והאח החלל מפסולי קהל]:


אך זה אינו דאיסור זונה מיתלי תלי וקאי, אי פקע איסור זונה חייל איסור טומאה הלכך לא פקע איסור זונה וכדרב אשי פרק ד' אחין אי פקע איסור אשת איש חייל איסור אחות אשה הילכך לא פקע, וכיון דאין בה אלא איסור זונה גרידא הויא כשאר חייבי לאוין דחולצת וצרתה מתייבמת:
'''אך''' זה אינו דאיסור זונה מיתלי תלי וקאי, אי פקע איסור זונה חייל איסור טומאה הלכך לא פקע איסור זונה וכדרב אשי פרק ד' אחין אי פקע איסור אשת איש חייל איסור אחות אשה הילכך לא פקע, וכיון דאין בה אלא איסור זונה גרידא הויא כשאר חייבי לאוין דחולצת וצרתה מתייבמת:


ואם תאמר א"כ אשת כהן שזינתה ברצון נמי נימא הכי, לא קשיא, דהנה בפרק עשרה יוחסין (ע"ז:) אמרינן דאיסור זונה חשוב מוסיף על איסור חללה, הואיל ושם זנות פוסל בישראל, וכן פסק הרמב"ם עיי"ש. וכ"ש דטומאה חשוב מוסיף על איסור זונה הואיל וטומאה גופי' פוסל בישראל, והתינח בטומאה ברצון, אבל בטומאה באונס דאינו פוסל בישראל אפי' הי' תחת בעלה כהן שהרי מותרת לאח החלל ודו"ק] לא הוי מוסיף על איסור זונה, ואי משום שם טומאה, הלוא שם זונה פוסל בישראל כדברי הגמרא הנ"ל, כן נלפענ"ד:
'''ואם''' תאמר א"כ אשת כהן שזינתה ברצון נמי נימא הכי, לא קשיא, דהנה בפרק עשרה יוחסין (ע"ז:) אמרינן דאיסור זונה חשוב מוסיף על איסור חללה, הואיל ושם זנות פוסל בישראל, וכן פסק הרמב"ם עיי"ש. וכ"ש דטומאה חשוב מוסיף על איסור זונה הואיל וטומאה גופי' פוסל בישראל, והתינח בטומאה ברצון, אבל בטומאה באונס דאינו פוסל בישראל אפי' הי' תחת בעלה כהן שהרי מותרת לאח החלל ודו"ק] לא הוי מוסיף על איסור זונה, ואי משום שם טומאה, הלוא שם זונה פוסל בישראל כדברי הגמרא הנ"ל, כן נלפענ"ד:


<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה מ־11:54, 20 באוקטובר 2024

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png רל

סימן רל

א

א) הנה באשת כהן שנאנסה ונפלה לפני אחיו הכהן נסתפק הנמק"י אם פטורה מן החליצה והב"ש הכריע דפטורה ופוטרת צרתה כמו דאמרינן בפרק הבא על יבמתו דאשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עלי' משום טומאה א"כ טומאה כתיבה בה כעריות כמו אשת ישראל ברצון:

ב

ב) ובמל"מ הקשה אהא דאמרינן בסוטה' דאשת כהן שנאנסה ונפלה לפני אחיו חלל מתייבמת, ואמאי כיון דטומאה כתיבא בה, ולק"מ דלגבי אחיו חלל ליכא טומאה כלל, דלא עדיף מאילו זינתה תחתיו:

ג

ג) אבל לפענ"ד נראה להוכיח דאינה פוטרת צרתה מדאמרינן ביבמות (ג':) דמשום הכי לא תני סוטה בהני חמש עשרה נשים משום שאינה בצרת צרה, ופירש"י משום דלכל אחיו אסורה, ואם איתא דאשת כהן שנאנסה פוטרת צרתה, משכחת לה שנשאה אחיו חלל צרתה, ומת ונפלה לפני אחיו כהן דפוטרת צרת צרתה מן היבום ומן החליצה, על כן נראה ברור דאשת כהן שנאנסה אינה פוטרת צרתה, והיא גופה בעי חליצה:

ד

ד) וטעמא דמילתא נראה, דהנה איסור טומאה לגבי יבם לא חייל אלא בשעה שנפלה לפניו ליבום, ותיכף בשעה שזינתה חל עלי' איסור זונה לגבי כל כהנים אף דכבר אסורה עלייהו משום אשת איש, מיגו דאיתסרא לגבי בעלה, ועל כן לא חל עלי' איסור טומאה, ואפי' למ"ד באונס לא קרינא בה זונה, מ"מ איכא עלה עשה דונטמאה כמ"ש התוס' סוף פרק ד' אחים, ומשום עשה לא הוי כעריות כמ"ש התוס' לענין בועל, ושוב לא חל עלי' לאו דטומאה בשעה שנפלה לפניו:

ה

ה) ולכאורה יש ליישב דברי הנמק"י משום דחייבי לאוין גרידא מן התורה מתייבמת, דאתי עשה דיבום ודחי ל"ת, ועל כן בשעה שנפלה לפניו פקע איסור זונה וחייל איסור טומאה (וממילא לא קשיא הא דאינו בצרת צרתה, דמ"מ אי אפשר שתיאסר לכהן כשיש אח חלל, דכיון שיש אח חלל שוב אין העשה דוחה ל"ת, כיון שאפשר לקיים שניהם, שייבמנה אח חלל, וא"ל שהאח חלל ממזר וכיוצא מפסולי קהל, דמ"מ צריך לדחות ל"ת, דאכתי אפשר שייבם הכהן צרתה, ואם צרתה מפסולי קהל יוכל החלל לייבם צרתה, אך אכתי אפשר שצרתה מפסולי' כהונה והאח החלל מפסולי קהל]:

אך זה אינו דאיסור זונה מיתלי תלי וקאי, אי פקע איסור זונה חייל איסור טומאה הלכך לא פקע איסור זונה וכדרב אשי פרק ד' אחין אי פקע איסור אשת איש חייל איסור אחות אשה הילכך לא פקע, וכיון דאין בה אלא איסור זונה גרידא הויא כשאר חייבי לאוין דחולצת וצרתה מתייבמת:

ואם תאמר א"כ אשת כהן שזינתה ברצון נמי נימא הכי, לא קשיא, דהנה בפרק עשרה יוחסין (ע"ז:) אמרינן דאיסור זונה חשוב מוסיף על איסור חללה, הואיל ושם זנות פוסל בישראל, וכן פסק הרמב"ם עיי"ש. וכ"ש דטומאה חשוב מוסיף על איסור זונה הואיל וטומאה גופי' פוסל בישראל, והתינח בטומאה ברצון, אבל בטומאה באונס דאינו פוסל בישראל אפי' הי' תחת בעלה כהן שהרי מותרת לאח החלל ודו"ק] לא הוי מוסיף על איסור זונה, ואי משום שם טומאה, הלוא שם זונה פוסל בישראל כדברי הגמרא הנ"ל, כן נלפענ"ד:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.