אבני נזר/אבן העזר/עח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן עח | {{מרכז|'''סימן עח'''}} | ||
דין שניות לעריות. | דין שניות לעריות. | ||
==א== | |||
א) דעת הטור דשניות לעריות נהי דתפסי בה קידושין תופסין בה נמי קידושין שניים דהיא ערוה מדרבנן ולא תפסי בה קדושי ראשון מדרבנן, ונדחו דבריו. והב"ח נדחק בלשון הטור לומר שגם הטור אין דעתו כן, מ"מ נראה לי במקדש קרובת חליצתו או זקוקתו דתופסין בה קדושי שני, הואיל ומדרבנן זקוקתו חליצתו דמיין לאשתו וכהאי גוונא מחלקים תוס' ריש פרק ד' אחין לענין חליצה פסולה דשני' לא חשובה חליצה פסולה וכן חייבי לאוין, רק אחות חליצתו או זקוקתו עיי"ש, והיינו משום דחשיב ערוה מדרבנן, משא"כ חייבי לאוין, וכן שני' לא עשאוהו חכמים כערוה רק כחייבי לאוין, אבל קרובת חליצתו וזקוקתו חשובה קרובת אשתו מדרבנן, וזה נ"ל טעם הרי"ף פרק ב"ש דאין ממזרות באשת איש מדרבנן, ולכאורה לא נדע מקור לדבריו, ולפמ"ש יש ללמוד זה ממתני' דפרק החולץ הנושא קרובת חליצתו אין הוולד ממזר, אף דחשובה אחות אשתו מדרבנן, הנה דערוה מדרבנן אין הוולד ממזר: | א) דעת הטור דשניות לעריות נהי דתפסי בה קידושין תופסין בה נמי קידושין שניים דהיא ערוה מדרבנן ולא תפסי בה קדושי ראשון מדרבנן, ונדחו דבריו. והב"ח נדחק בלשון הטור לומר שגם הטור אין דעתו כן, מ"מ נראה לי במקדש קרובת חליצתו או זקוקתו דתופסין בה קדושי שני, הואיל ומדרבנן זקוקתו חליצתו דמיין לאשתו וכהאי גוונא מחלקים תוס' ריש פרק ד' אחין לענין חליצה פסולה דשני' לא חשובה חליצה פסולה וכן חייבי לאוין, רק אחות חליצתו או זקוקתו עיי"ש, והיינו משום דחשיב ערוה מדרבנן, משא"כ חייבי לאוין, וכן שני' לא עשאוהו חכמים כערוה רק כחייבי לאוין, אבל קרובת חליצתו וזקוקתו חשובה קרובת אשתו מדרבנן, וזה נ"ל טעם הרי"ף פרק ב"ש דאין ממזרות באשת איש מדרבנן, ולכאורה לא נדע מקור לדבריו, ולפמ"ש יש ללמוד זה ממתני' דפרק החולץ הנושא קרובת חליצתו אין הוולד ממזר, אף דחשובה אחות אשתו מדרבנן, הנה דערוה מדרבנן אין הוולד ממזר: | ||
==ב== | |||
ב) והנה הב"ש לפי שיטת הטור כתב דאפי' היתה שני' גם לשני תופסין בה קידושין שניים, ולמד זה ממקדש לפני פסולי עדות דרבנן וחזר אחר וקידשה ג"כ לפני פסולי עדות מדרבנן דתופסין גם קידושי שני, והנה דין זה לדידן בקידש אחות חליצתו וחזרה ונתקדשה לאחר שהיא אליו ג"כ אחות חליצתו דצריכה גט גם משני לדעת הב"ש: | ב) והנה הב"ש לפי שיטת הטור כתב דאפי' היתה שני' גם לשני תופסין בה קידושין שניים, ולמד זה ממקדש לפני פסולי עדות דרבנן וחזר אחר וקידשה ג"כ לפני פסולי עדות מדרבנן דתופסין גם קידושי שני, והנה דין זה לדידן בקידש אחות חליצתו וחזרה ונתקדשה לאחר שהיא אליו ג"כ אחות חליצתו דצריכה גט גם משני לדעת הב"ש: | ||
==ג== | |||
ג) אך נ"ל שאין דברי הב"ש מחוורים לפמ"ש הר"ן בחידושיו לגיטין ריש פרק המגרש בשם הרא"ה דקידושין שאינם אוסרים אינם קידושין, ולמד כן מהא דקידשה ראובן חוץ משמעון לר"א דחל קידושין בשיור וחזר וקידשה שמעון חוץ מראובן קידושי שמעון לא מהני דלהעולם נאסרה מקידושי ראובן, ולראובן הא לא אסרה עיי"ש, וה"נ שני זה שקידשה לעלמא כבר נאסרה ע"י ראשון, ולראשון אסורה ועומדת משום שני': | ג) אך נ"ל שאין דברי הב"ש מחוורים לפמ"ש הר"ן בחידושיו לגיטין ריש פרק המגרש בשם הרא"ה דקידושין שאינם אוסרים אינם קידושין, ולמד כן מהא דקידשה ראובן חוץ משמעון לר"א דחל קידושין בשיור וחזר וקידשה שמעון חוץ מראובן קידושי שמעון לא מהני דלהעולם נאסרה מקידושי ראובן, ולראובן הא לא אסרה עיי"ש, וה"נ שני זה שקידשה לעלמא כבר נאסרה ע"י ראשון, ולראשון אסורה ועומדת משום שני': | ||
==ד== | |||
ד) ולכאורה יש לדחות דשאני התם שנאסרה לעלמא משום אשת איש מכח קדושי ראובן כמו ע"י קידושי שמעון, ע"כ קידושי שמעון לא הועילו כלום, אבל כאן הועילו קידושי שני לאוסרה משום אשת איש, שאיסור זה לא הי' עלי', אך באמת זה אינו שהרי במשנה שם הרי את מותרת לכל אדם חוץ מלאבא ולאביך ולכל מי שאין לה עליו קידושין מגורשת ולא הוי שיור, משום שעדיין אסורה משום אשת איש, ה"נ לא חשוב קידושין מה שאוסרה משום א"א, וכיון שקידושי שני לא הויין רק מדרבנן הא אסורה לראשון משום שני', וגם אין לומר שהועיל השני שלא יתפסו קידושי ראשון, דליתא שהרי כבר נתקדשה לראשון, ועוד כיון שקידושי שני אינם רק מדרבנן אין קידושי שני מונעים מלתפוס בה קידושין לשום אדם, ע"כ קידושי שני לאו קידושין כלל, ולא דמי לפסולי עדות דרבנן הנ"ל דקידושי שני הועילו לאוסרה אראשון: | ד) ולכאורה יש לדחות דשאני התם שנאסרה לעלמא משום אשת איש מכח קדושי ראובן כמו ע"י קידושי שמעון, ע"כ קידושי שמעון לא הועילו כלום, אבל כאן הועילו קידושי שני לאוסרה משום אשת איש, שאיסור זה לא הי' עלי', אך באמת זה אינו שהרי במשנה שם הרי את מותרת לכל אדם חוץ מלאבא ולאביך ולכל מי שאין לה עליו קידושין מגורשת ולא הוי שיור, משום שעדיין אסורה משום אשת איש, ה"נ לא חשוב קידושין מה שאוסרה משום א"א, וכיון שקידושי שני לא הויין רק מדרבנן הא אסורה לראשון משום שני', וגם אין לומר שהועיל השני שלא יתפסו קידושי ראשון, דליתא שהרי כבר נתקדשה לראשון, ועוד כיון שקידושי שני אינם רק מדרבנן אין קידושי שני מונעים מלתפוס בה קידושין לשום אדם, ע"כ קידושי שני לאו קידושין כלל, ולא דמי לפסולי עדות דרבנן הנ"ל דקידושי שני הועילו לאוסרה אראשון: | ||
==ה== | |||
ה) מיהו הרשב"א בגיטין מפרש הא דקידושי שמעון לא מהני, דלא חשובה אשת שני מתים ולעולם תופסין גם קידושי שמעון ושלא כדעת הרא"ה, מ"מ לדינא הואיל הא דפסולי עדות מדרבנן אינו מובן והאבני מלואים הניחו בצ"ע, בודאי יש לסמוך על דעת הרא"ה בזה: | ה) מיהו הרשב"א בגיטין מפרש הא דקידושי שמעון לא מהני, דלא חשובה אשת שני מתים ולעולם תופסין גם קידושי שמעון ושלא כדעת הרא"ה, מ"מ לדינא הואיל הא דפסולי עדות מדרבנן אינו מובן והאבני מלואים הניחו בצ"ע, בודאי יש לסמוך על דעת הרא"ה בזה: | ||
גרסה מ־11:59, 18 באוקטובר 2024
|
< הקודם · הבא > |
דין שניות לעריות.
א
א) דעת הטור דשניות לעריות נהי דתפסי בה קידושין תופסין בה נמי קידושין שניים דהיא ערוה מדרבנן ולא תפסי בה קדושי ראשון מדרבנן, ונדחו דבריו. והב"ח נדחק בלשון הטור לומר שגם הטור אין דעתו כן, מ"מ נראה לי במקדש קרובת חליצתו או זקוקתו דתופסין בה קדושי שני, הואיל ומדרבנן זקוקתו חליצתו דמיין לאשתו וכהאי גוונא מחלקים תוס' ריש פרק ד' אחין לענין חליצה פסולה דשני' לא חשובה חליצה פסולה וכן חייבי לאוין, רק אחות חליצתו או זקוקתו עיי"ש, והיינו משום דחשיב ערוה מדרבנן, משא"כ חייבי לאוין, וכן שני' לא עשאוהו חכמים כערוה רק כחייבי לאוין, אבל קרובת חליצתו וזקוקתו חשובה קרובת אשתו מדרבנן, וזה נ"ל טעם הרי"ף פרק ב"ש דאין ממזרות באשת איש מדרבנן, ולכאורה לא נדע מקור לדבריו, ולפמ"ש יש ללמוד זה ממתני' דפרק החולץ הנושא קרובת חליצתו אין הוולד ממזר, אף דחשובה אחות אשתו מדרבנן, הנה דערוה מדרבנן אין הוולד ממזר:
ב
ב) והנה הב"ש לפי שיטת הטור כתב דאפי' היתה שני' גם לשני תופסין בה קידושין שניים, ולמד זה ממקדש לפני פסולי עדות דרבנן וחזר אחר וקידשה ג"כ לפני פסולי עדות מדרבנן דתופסין גם קידושי שני, והנה דין זה לדידן בקידש אחות חליצתו וחזרה ונתקדשה לאחר שהיא אליו ג"כ אחות חליצתו דצריכה גט גם משני לדעת הב"ש:
ג
ג) אך נ"ל שאין דברי הב"ש מחוורים לפמ"ש הר"ן בחידושיו לגיטין ריש פרק המגרש בשם הרא"ה דקידושין שאינם אוסרים אינם קידושין, ולמד כן מהא דקידשה ראובן חוץ משמעון לר"א דחל קידושין בשיור וחזר וקידשה שמעון חוץ מראובן קידושי שמעון לא מהני דלהעולם נאסרה מקידושי ראובן, ולראובן הא לא אסרה עיי"ש, וה"נ שני זה שקידשה לעלמא כבר נאסרה ע"י ראשון, ולראשון אסורה ועומדת משום שני':
ד
ד) ולכאורה יש לדחות דשאני התם שנאסרה לעלמא משום אשת איש מכח קדושי ראובן כמו ע"י קידושי שמעון, ע"כ קידושי שמעון לא הועילו כלום, אבל כאן הועילו קידושי שני לאוסרה משום אשת איש, שאיסור זה לא הי' עלי', אך באמת זה אינו שהרי במשנה שם הרי את מותרת לכל אדם חוץ מלאבא ולאביך ולכל מי שאין לה עליו קידושין מגורשת ולא הוי שיור, משום שעדיין אסורה משום אשת איש, ה"נ לא חשוב קידושין מה שאוסרה משום א"א, וכיון שקידושי שני לא הויין רק מדרבנן הא אסורה לראשון משום שני', וגם אין לומר שהועיל השני שלא יתפסו קידושי ראשון, דליתא שהרי כבר נתקדשה לראשון, ועוד כיון שקידושי שני אינם רק מדרבנן אין קידושי שני מונעים מלתפוס בה קידושין לשום אדם, ע"כ קידושי שני לאו קידושין כלל, ולא דמי לפסולי עדות דרבנן הנ"ל דקידושי שני הועילו לאוסרה אראשון:
ה
ה) מיהו הרשב"א בגיטין מפרש הא דקידושי שמעון לא מהני, דלא חשובה אשת שני מתים ולעולם תופסין גם קידושי שמעון ושלא כדעת הרא"ה, מ"מ לדינא הואיל הא דפסולי עדות מדרבנן אינו מובן והאבני מלואים הניחו בצ"ע, בודאי יש לסמוך על דעת הרא"ה בזה:
הק' אברהם.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |