אבני נזר/אבן העזר/צ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר צ

סימן צ

א) במשנה נשאת עפ"י ב"ד תצא ופטורה מקרבן, קשה לי הא בהוריות (ה'.) אפלגי אם הוא ב"ד השבט או ב"ד הגדול דווקא וכן קיי"ל, ועכ"פ לא סגי בב"ד של שלשה, וסבור הייתי לומר דדווקא לענין עשו רוב הקהל בעינן שיהי' ב"ד של כל הקהל או כל השבט לכל מר כדאית לי' אבל ביחיד שעשה בהוראת ב"ד סגי בב"ד של יחיד, אך ראיתי להתוי"ט ריש הוריות על משנה דיחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור, וז"ל פליגי בסוף פרקין איזה ב"ד עכ"ל:

ב) וע"כ נ"ל דהא דבעינן ב"ד הגדול ילפינן שם מזקן ממרא, והיינו דהתורה תלתה הדין בהם ואפי' אומרים על ימין שהוא שמאל והמרה בהם חייב מיתה אף שצועק שהוא מקובל להיפוך, שניתנה התורה לפי דעתם, וע"כ התולה בהם פטור, משא"כ בשאר ב"ד, וע"כ בנשאת בעד אחד שצריכה היתר ב"ד שב"ד יכולין לעקור דבר מן התורה במקום שיש סמך כמ"ש התוס', והרי כח ב"ד זה ככח ב"ד הגדול שע"י הוראתם נעשה הדין כך, וע"כ התולה בהם ג"כ פטור:

ג) ויש לומר עוד דוודאי אין לב"ד של שלשה בעלמא כח זה לעקור דבר מה"ת במקום טעם רק דשליחותא דקמאי עבדי והוי כעל פי ב"ד הגדול או ב"ד של שבט עכ"פ כיון שהם שלוחי חכמים, וזה נכון:

ד) ולפי זה נראה דלא מקרי היתר ב"ד רק כשהורו לעשות דאי אמרת דבאומרים מותרת את סגי, א"כ כיון דלענין עשה מהוראת ב"ד בעינן שיורו לעשות דווקא, ובמה שהורו לעשות לא הוו כב"ד הגדול ולא שלוחי רבנן, כי אינם כב"ד הגדול או כשליחם רק לומר לה מותרת את ולא מיקרי שב"ד הגדול הורו לה לעשות ושוב לא תפטר מן הקרבן דבעינן שיורו ב"ד הגדול לעשות דווקא:

ה) ולפי"ז צ"ע בהא דהלכה וקלקלה חייבת בקרבן דבלא היתר ב"ד אסורה לינשא וכיון שלא התירוה אלא לינשא מזידה היא אך אפשר דהיא לא ידעה מזה, אולם יקשה לפי"ז דיבור התוס' בד"ה מכלל למה דס"ד דמה"ת נאמן ליתי' לכ"ז:

ו) נ"ל דדוקא היכי דטעי בהוראתן דווקא סנהדרי גדולה הוי הוראה, אף שהי' בטעות, אבל הכא שכדין הורו רק שהעד שיקר, וכיון דהוי דין אמת שפיר חשיב הוראת ב"ד אפי' בשל שלשה ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף