גליוני הש"ס/סנהדרין/קיב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף קי"ב ע"א'''}} | {{מרכז|'''דף קי"ב ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|בהמה}} כמאן דלא פליגא דמיא.''' נ"ב | '''{{עוגן1|בהמה}} כמאן דלא פליגא דמיא.''' נ"ב עיין חידושי הרמ"ה דפי' פי' אחר מפירש"י עיין עליו: | ||
'''{{עוגן1|אי}} דמחובר בגופה כגופה דמיא.''' נ"ב מבואר כאן דמלבוש של האדם חשיב גוף וכזה בתוס' חולין ע"א ב' ד"ה למאי הילכתא דמלבושי האדם בטילים לגופו ומכחו בא להם הטומאה בהיותו בבית המנוגע ולכן צריכים שהי' ע"ש וע"ע ירושלמי שבת פ"כ ה"ה אבל אם ישן עליו מאתמול כגופו הוא ובק"ע כאילו הוא מלבושו של אדם כו' ומבואר ג"כ דהמלבוש קרוי גוף וע"ע חולין קכ"ה ב' מת בכסותו מבטל | '''{{עוגן1|אי}} דמחובר בגופה כגופה דמיא.''' נ"ב מבואר כאן דמלבוש של האדם חשיב גוף וכזה בתוס' חולין ע"א ב' ד"ה למאי הילכתא דמלבושי האדם בטילים לגופו ומכחו בא להם הטומאה בהיותו בבית המנוגע ולכן צריכים שהי' ע"ש וע"ע ירושלמי שבת פ"כ ה"ה אבל אם ישן עליו מאתמול כגופו הוא ובק"ע כאילו הוא מלבושו של אדם כו' ומבואר ג"כ דהמלבוש קרוי גוף וע"ע חולין קכ"ה ב' מת בכסותו מבטל ליה כו' ומוכח לכאורה דהמלבוש נחשב גוף רק כשמבטלו לגופו טומאות נמי בעי' שיגע בגופו ממש לא במלבושו כמבואר ברש"י [[רש"י/עירובין/לה/א#טמאים|עירובין ל"ה א']] ד"ה טמאים ותוס' ב"מ ק"ה ב' ד"ה על אדם ועוד בכמה דוכתי וע"ע רש"י, ב"מ ט' א' ד"ה ובית פגי' דכ' מה שבראש החמור וכחמור דמי והיינו ג"כ משום דהוא מלבוש לו ובטל לגופו וע"ע ב"מ ק' ב' סד"א כסות עבד כעבד דמי עש"ה ועיין רש"י ב"ב ט' ב' ד"ה טומאה בחיבורין דכ' כגון בגדי לבושו הרי הן כמוהו וע"ש בתוס' והנה סברא דאמרי' כאן א"ד כיון דעיילה ונפקה כלבושה דמי דהיינו דכיון דרגילה ללבש לכן גם בשעה שאינה לבושה. נחשב כאילו הי' לבושה בו ולעניין מגע והוא על גופה ולכן ניצול גם אז בכלל גופה ע' יומא ז' ב' פלוגתא אי ציץ מרצה כשאין עודהו על מצחו דחד מ"ד דריש על מצח ונשא הא אינו על מצח אינו מרצה ואידך מ"ד דריש תיבת תמיד דתמיד מרצה עש"ה וי"ל דאלו ואלו דא"ח דבאמת רק על מצח ונשא ואך כיון דרגיל ללבשו על מצחו ואינו מסירו משם רק בשינה והליכה לביה"כ וכדומה. לכן גם בשעה שאינו על מצחו נחשב שהוא על מצחו וכהך דכאן ודו"ק היטיב ויש להאריך בזה שם ואכ"מ: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־14:44, 7 באוקטובר 2024
גליוני הש"ס 
סנהדרין קיב א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל באר שבע חי' הלכות מהרש"א ערוך לנר רש"ש |
בהמה כמאן דלא פליגא דמיא. נ"ב עיין חידושי הרמ"ה דפי' פי' אחר מפירש"י עיין עליו:
אי דמחובר בגופה כגופה דמיא. נ"ב מבואר כאן דמלבוש של האדם חשיב גוף וכזה בתוס' חולין ע"א ב' ד"ה למאי הילכתא דמלבושי האדם בטילים לגופו ומכחו בא להם הטומאה בהיותו בבית המנוגע ולכן צריכים שהי' ע"ש וע"ע ירושלמי שבת פ"כ ה"ה אבל אם ישן עליו מאתמול כגופו הוא ובק"ע כאילו הוא מלבושו של אדם כו' ומבואר ג"כ דהמלבוש קרוי גוף וע"ע חולין קכ"ה ב' מת בכסותו מבטל ליה כו' ומוכח לכאורה דהמלבוש נחשב גוף רק כשמבטלו לגופו טומאות נמי בעי' שיגע בגופו ממש לא במלבושו כמבואר ברש"י עירובין ל"ה א' ד"ה טמאים ותוס' ב"מ ק"ה ב' ד"ה על אדם ועוד בכמה דוכתי וע"ע רש"י, ב"מ ט' א' ד"ה ובית פגי' דכ' מה שבראש החמור וכחמור דמי והיינו ג"כ משום דהוא מלבוש לו ובטל לגופו וע"ע ב"מ ק' ב' סד"א כסות עבד כעבד דמי עש"ה ועיין רש"י ב"ב ט' ב' ד"ה טומאה בחיבורין דכ' כגון בגדי לבושו הרי הן כמוהו וע"ש בתוס' והנה סברא דאמרי' כאן א"ד כיון דעיילה ונפקה כלבושה דמי דהיינו דכיון דרגילה ללבש לכן גם בשעה שאינה לבושה. נחשב כאילו הי' לבושה בו ולעניין מגע והוא על גופה ולכן ניצול גם אז בכלל גופה ע' יומא ז' ב' פלוגתא אי ציץ מרצה כשאין עודהו על מצחו דחד מ"ד דריש על מצח ונשא הא אינו על מצח אינו מרצה ואידך מ"ד דריש תיבת תמיד דתמיד מרצה עש"ה וי"ל דאלו ואלו דא"ח דבאמת רק על מצח ונשא ואך כיון דרגיל ללבשו על מצחו ואינו מסירו משם רק בשינה והליכה לביה"כ וכדומה. לכן גם בשעה שאינו על מצחו נחשב שהוא על מצחו וכהך דכאן ודו"ק היטיב ויש להאריך בזה שם ואכ"מ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |