גליוני הש"ס/מכות/כב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוד מגליוני הש"ס למסכת מכות (כב:)) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''כמה טפשאי שאר אינשי כו'.''' נ"ב ל' שאר אינשי צריך ביאור ולמדתי פירושו מדברי ס' יראים {{ממ|[[ספר יראים/לו|סי' ל"ו]]}} דכ' שם בארוכה תחלה דעשה דמפני שיבה תקום והדרת פני זקן הוא רק בתלמיד לרב ובסוף הסימן שם כתב וז"ל תולדה להידור וקימת זקן אפי' לא למד ממנו אלא יודע יותר ממנו כדאמר רבא כמה טפשאי הני שאר אינשי דקיימי קמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה כו' עכ"ל ונ' הכוונה לפי דבריו דתלמידיו של הגברא רבה לא בטפשאי לבד סגי להו אם אינם עומדים מפניו שהרי עוברים על עשה דאוריתא מפני שיבה תקום רק שאר אינשי שאינם תלמידיו ופטורים מן העשה עליהם אמר דמ"מ הם טפשאים כשאינם מכבדים אותו לקום מפניו שהרי מפני ס"ת הכל עומדין וא"כ ק"ו לגברא רבה דאילו בס"ת כתי' כו' [ומה שכתב היראים שהוא תולדה כו' ר"ל דחיוב קימת תלמיד לרב הוא מפורש בתורה ותולדה לו חיוב מסברא בשאר בני אדם] וביותר ביאור דכך הי' הדרך אז דהתלמידים לבד היו נזהרים לעמוד מפני רבן אבל שאר אנשים שאינם תלמידיו הי' ביניהם שלא היו עומדים מפניו מפאת היות העשה בלתי מוסבת עליהם וכנ"ל וע"כ אמר רבא דאותם שאר אינשי טפשאי נינהו שהרי הן עומדין מפני ס"ת וא"כ ק"ו לגברא רבה וכנ"ל: | {{מרכז|'''דף כ"ב ע"ב'''}} | ||
'''{{עוגן1|כמה}} טפשאי שאר אינשי כו'.''' נ"ב ל' שאר אינשי צריך ביאור ולמדתי פירושו מדברי ס' יראים {{ממ|[[ספר יראים/לו|סי' ל"ו]]}} דכ' שם בארוכה תחלה דעשה דמפני שיבה תקום והדרת פני זקן הוא רק בתלמיד לרב ובסוף הסימן שם כתב וז"ל תולדה להידור וקימת זקן אפי' לא למד ממנו אלא יודע יותר ממנו כדאמר רבא כמה טפשאי הני שאר אינשי דקיימי קמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה כו' עכ"ל ונ' הכוונה לפי דבריו דתלמידיו של הגברא רבה לא בטפשאי לבד סגי להו אם אינם עומדים מפניו שהרי עוברים על עשה דאוריתא מפני שיבה תקום רק שאר אינשי שאינם תלמידיו ופטורים מן העשה עליהם אמר דמ"מ הם טפשאים כשאינם מכבדים אותו לקום מפניו שהרי מפני ס"ת הכל עומדין וא"כ ק"ו לגברא רבה דאילו בס"ת כתי' כו' [ומה שכתב היראים שהוא תולדה כו' ר"ל דחיוב קימת תלמיד לרב הוא מפורש בתורה ותולדה לו חיוב מסברא בשאר בני אדם] וביותר ביאור דכך הי' הדרך אז דהתלמידים לבד היו נזהרים לעמוד מפני רבן אבל שאר אנשים שאינם תלמידיו הי' ביניהם שלא היו עומדים מפניו מפאת היות העשה בלתי מוסבת עליהם וכנ"ל וע"כ אמר רבא דאותם שאר אינשי טפשאי נינהו שהרי הן עומדין מפני ס"ת וא"כ ק"ו לגברא רבה וכנ"ל: | |||
'''דאילו בס"ת כתיב ארבעים ואתו רבנן בצרו חדא.''' נ"ב ביראים שם אי' התורה אמרה ארבעים יכנו וחכמים דרשו מ' חסר אחת אולי כך הית' גירסתו והוא מכוון יותר דאילו ל' ואתו רבנן בצרו חדא ק"ק שהרי לא הם הבוצרים מדעתם רק היא הלמ"מ או נלמד מדרשא דקראי ועמ"ש בזה בשב דנחמתא: | '''{{עוגן1|דאילו}} בס"ת כתיב ארבעים ואתו רבנן בצרו חדא.''' נ"ב ביראים [[ספר יראים/לו|שם]] אי' התורה אמרה ארבעים יכנו וחכמים דרשו מ' חסר אחת אולי כך הית' גירסתו והוא מכוון יותר דאילו ל' ואתו רבנן בצרו חדא ק"ק שהרי לא הם הבוצרים מדעתם רק היא הלמ"מ או נלמד מדרשא דקראי ועמ"ש בזה בשב דנחמתא: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־11:50, 12 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
מכות כב ב
כמה טפשאי שאר אינשי כו'. נ"ב ל' שאר אינשי צריך ביאור ולמדתי פירושו מדברי ס' יראים (סי' ל"ו) דכ' שם בארוכה תחלה דעשה דמפני שיבה תקום והדרת פני זקן הוא רק בתלמיד לרב ובסוף הסימן שם כתב וז"ל תולדה להידור וקימת זקן אפי' לא למד ממנו אלא יודע יותר ממנו כדאמר רבא כמה טפשאי הני שאר אינשי דקיימי קמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה כו' עכ"ל ונ' הכוונה לפי דבריו דתלמידיו של הגברא רבה לא בטפשאי לבד סגי להו אם אינם עומדים מפניו שהרי עוברים על עשה דאוריתא מפני שיבה תקום רק שאר אינשי שאינם תלמידיו ופטורים מן העשה עליהם אמר דמ"מ הם טפשאים כשאינם מכבדים אותו לקום מפניו שהרי מפני ס"ת הכל עומדין וא"כ ק"ו לגברא רבה דאילו בס"ת כתי' כו' [ומה שכתב היראים שהוא תולדה כו' ר"ל דחיוב קימת תלמיד לרב הוא מפורש בתורה ותולדה לו חיוב מסברא בשאר בני אדם] וביותר ביאור דכך הי' הדרך אז דהתלמידים לבד היו נזהרים לעמוד מפני רבן אבל שאר אנשים שאינם תלמידיו הי' ביניהם שלא היו עומדים מפניו מפאת היות העשה בלתי מוסבת עליהם וכנ"ל וע"כ אמר רבא דאותם שאר אינשי טפשאי נינהו שהרי הן עומדין מפני ס"ת וא"כ ק"ו לגברא רבה וכנ"ל:
דאילו בס"ת כתיב ארבעים ואתו רבנן בצרו חדא. נ"ב ביראים שם אי' התורה אמרה ארבעים יכנו וחכמים דרשו מ' חסר אחת אולי כך הית' גירסתו והוא מכוון יותר דאילו ל' ואתו רבנן בצרו חדא ק"ק שהרי לא הם הבוצרים מדעתם רק היא הלמ"מ או נלמד מדרשא דקראי ועמ"ש בזה בשב דנחמתא: