גליוני הש"ס/סנהדרין/כה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף כ"ה ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|הוסיפו}} עליהן הגזלנין והחמסנין.''' נ"ב ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' קע"ד דמי שגזל פעם אחת מכיון שהחזיר הגזיל' מעצמו בלי כפי' נכשר לעדות לכ"ע ואם רגיל בגזל וחמס לא סגי בחזרה עד שיעשה תשובה כגון שאינו נוטל אפי' מתנות של היתיר ומוותר ממונו לאחרים או לעניים וכן כל כיוצא בזה עכ"ל ע"ש ול' גזלן דכאן לכאורה הוראתו רק פעם אחד גוזל הי' ראוי לו להקראות לא גזלן ע' ב"מ ל"ג א' רובץ ולא רבצן ועמש"ש בגליון וע' תוס' ב"ק צ"ד ב' ד"ה בימי דכתבו אהך דהתם בגזלנין ומלוי בריבית דקתני התם משמע שאומנותם בכך ע"ש וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קס"ד. דמי שנתברר עליו שזייף שטרות פסול לעדות להיות גזלן כיון שביקש דרך ליקח מה שאין לו ליקח מן הדין או לפטור עצמו מחוב שעליו וגם עם העיד בגט פסול הוא שיהי' הגט בזה מזויף מתוכו עכ"ל וע' שו"ת הרא"ש כלל מ"ג אות ג' לעניין אחד מעדי הגט שהעידו עליו שגנב ע"ש ואני מסופק בגנב אם אין לו לשלם גניבתו אם אין מחויב להשכיר עצמו למלאכה לזמן מרובה וליקח מעות בשכירות לשלם גניבתו ואם ביכולתו לעשות כן ואין עושה כן לא נכשר לעדות דנהי דבבע"ח כתבו הראשונים דאין חייב להשכיר עצמו דנמכר בגניבתו כתי' ולא בחובו מ"מ בגניבה דבזמן שהיובל נוהג היו ב"ד מוכרין אותו בעבד לשלם ע"כ נהי דליכא עתה ע"ע מ"מ מחויב להשכיר עצמו למלאכה כשיוכל לשלם גניבתו: | |||
'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|חמסן}}''' כ' '''יהיב דמי אלא שאין רצון הבעלים למכור.''' נ"ב כ"ה בב"ק ס"ב א': | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־18:35, 11 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס סנהדרין כה ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות יד רמ"ה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א ערוך לנר רש"ש |
הוסיפו עליהן הגזלנין והחמסנין. נ"ב ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' קע"ד דמי שגזל פעם אחת מכיון שהחזיר הגזיל' מעצמו בלי כפי' נכשר לעדות לכ"ע ואם רגיל בגזל וחמס לא סגי בחזרה עד שיעשה תשובה כגון שאינו נוטל אפי' מתנות של היתיר ומוותר ממונו לאחרים או לעניים וכן כל כיוצא בזה עכ"ל ע"ש ול' גזלן דכאן לכאורה הוראתו רק פעם אחד גוזל הי' ראוי לו להקראות לא גזלן ע' ב"מ ל"ג א' רובץ ולא רבצן ועמש"ש בגליון וע' תוס' ב"ק צ"ד ב' ד"ה בימי דכתבו אהך דהתם בגזלנין ומלוי בריבית דקתני התם משמע שאומנותם בכך ע"ש וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קס"ד. דמי שנתברר עליו שזייף שטרות פסול לעדות להיות גזלן כיון שביקש דרך ליקח מה שאין לו ליקח מן הדין או לפטור עצמו מחוב שעליו וגם עם העיד בגט פסול הוא שיהי' הגט בזה מזויף מתוכו עכ"ל וע' שו"ת הרא"ש כלל מ"ג אות ג' לעניין אחד מעדי הגט שהעידו עליו שגנב ע"ש ואני מסופק בגנב אם אין לו לשלם גניבתו אם אין מחויב להשכיר עצמו למלאכה לזמן מרובה וליקח מעות בשכירות לשלם גניבתו ואם ביכולתו לעשות כן ואין עושה כן לא נכשר לעדות דנהי דבבע"ח כתבו הראשונים דאין חייב להשכיר עצמו דנמכר בגניבתו כתי' ולא בחובו מ"מ בגניבה דבזמן שהיובל נוהג היו ב"ד מוכרין אותו בעבד לשלם ע"כ נהי דליכא עתה ע"ע מ"מ מחויב להשכיר עצמו למלאכה כשיוכל לשלם גניבתו:
רש"י ד"ה חמסן כ' יהיב דמי אלא שאין רצון הבעלים למכור. נ"ב כ"ה בב"ק ס"ב א':
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |