גליוני הש"ס/סנהדרין/יא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף י"א ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|תקיפאי}} קדמאי לעינוותני בתראי.''' נ"ב ענוה הוא היפוך התקיפות וכן לקמן כ' א' תוקפו של בועז ענוותנותו של פלטי כו': | |||
'''{{עוגן1|מעשה}} בר"נ שהי' יושב ע"ג מעלה בהר הבית.''' נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' פ"ז וסי' פ"ט: | |||
'''{{עוגן1|על}} שנים מהן מעברין ועל אחד מהן אין מעברין.''' נ"ב בשו"ת מהר"י ברונא סי' נ"ג כ' אהך דשלהי יבמות אעפ"י שיש סימנין בגופו או בכליו דאם יש סי' בגוף וגם בכלי מהני דשניהם יחד הוו כמו סימן מובהק והביא ראי' מהך דכאן דאע"ג דאין מעברין בשביל טעם אחד אבל בשביל שני טעמים מצטרפין ומעברין ובפ"ק דנדה כיון דאיכא תרתי לריעותא מצטרף והוי בוודאי טומאה אע"ג דכל חד וחד לחודי' טהור עכ"ל ע"ש: | |||
'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|דזמן}} ביעורא מטא''' כ' '''ערב פסח.''' נ"ב בחידושי רמ"ה כ' דהיא כשגגה היוצא מלפני השליט דהא בהדיא תנין בעי"ט האחרון של פסח הי' הביעור כו' עכ"ל והיא פליאה עצומה דבהדיא מבואר במע"ש פ"ה מ"ו דבעיו"ט הראשין של פסח הי' הביעור ורק הוידוי מבואר שם במשנה י' דהי' במנחה ביו"ט האחרון אבל ג"כ לא בעיו"ט האחרון כדברי הרמ"ה ומ"ש רש"י כאן דהי' מבערו ערב פסח ומתודה כו' אין כוונתו שהי' מתודה ערב פסח רק בכוונתו שהי' שם מצות וידוי ג"כ עם הביעור אבל הי' לו לוידוי זמן אחר במנחה דיו"ט האחרון ושיעור דברי רש"י הי' מבערו ערב פסח ומתודה בזמן הוידוי ביערתי הקודש ושוב ראיתי שגם בס' יראים סי' קע"ט כ' וז"ל תנן בפ' אחרון דמס' מע"ש ערב יו"ט האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית הי' ביעור כו' עכ"ל אולם בסוף הסימן שם הזכיר כ"פ את הביעור בעיו"ט הראשון של פסח וע"כ דתיבת "האחרון" הכתובה בהתחלה היא ט"ס וכמו שרבו הטעיות בספר הנ"ל: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־18:31, 11 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
סנהדרין יא ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות יד רמ"ה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א ערוך לנר רש"ש חשק שלמה |
תקיפאי קדמאי לעינוותני בתראי. נ"ב ענוה הוא היפוך התקיפות וכן לקמן כ' א' תוקפו של בועז ענוותנותו של פלטי כו':
מעשה בר"נ שהי' יושב ע"ג מעלה בהר הבית. נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' פ"ז וסי' פ"ט:
על שנים מהן מעברין ועל אחד מהן אין מעברין. נ"ב בשו"ת מהר"י ברונא סי' נ"ג כ' אהך דשלהי יבמות אעפ"י שיש סימנין בגופו או בכליו דאם יש סי' בגוף וגם בכלי מהני דשניהם יחד הוו כמו סימן מובהק והביא ראי' מהך דכאן דאע"ג דאין מעברין בשביל טעם אחד אבל בשביל שני טעמים מצטרפין ומעברין ובפ"ק דנדה כיון דאיכא תרתי לריעותא מצטרף והוי בוודאי טומאה אע"ג דכל חד וחד לחודי' טהור עכ"ל ע"ש:
רש"י ד"ה דזמן ביעורא מטא כ' ערב פסח. נ"ב בחידושי רמ"ה כ' דהיא כשגגה היוצא מלפני השליט דהא בהדיא תנין בעי"ט האחרון של פסח הי' הביעור כו' עכ"ל והיא פליאה עצומה דבהדיא מבואר במע"ש פ"ה מ"ו דבעיו"ט הראשין של פסח הי' הביעור ורק הוידוי מבואר שם במשנה י' דהי' במנחה ביו"ט האחרון אבל ג"כ לא בעיו"ט האחרון כדברי הרמ"ה ומ"ש רש"י כאן דהי' מבערו ערב פסח ומתודה כו' אין כוונתו שהי' מתודה ערב פסח רק בכוונתו שהי' שם מצות וידוי ג"כ עם הביעור אבל הי' לו לוידוי זמן אחר במנחה דיו"ט האחרון ושיעור דברי רש"י הי' מבערו ערב פסח ומתודה בזמן הוידוי ביערתי הקודש ושוב ראיתי שגם בס' יראים סי' קע"ט כ' וז"ל תנן בפ' אחרון דמס' מע"ש ערב יו"ט האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית הי' ביעור כו' עכ"ל אולם בסוף הסימן שם הזכיר כ"פ את הביעור בעיו"ט הראשון של פסח וע"כ דתיבת "האחרון" הכתובה בהתחלה היא ט"ס וכמו שרבו הטעיות בספר הנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |