גליוני הש"ס/סנהדרין/פ/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף פ' ע"א'''}} | |||
'''{{עוגן1|ושור}} שנגמר דינו שנתערב בשוורים אחרים מעליא סוקלין אותן ר' יהודה אומר כו'.''' נ"ב וברש"י דרבנן ס"ל דכיון דעל כרחך כלהו אסירי בהנאה ואין הפסד לבעלים בסקילה הילכך סוקלין אותם כדי שתתקיים מצות סקילה במחויב בה ור' יהודה ס"ל דא"צ לסוקלן שלא להטריח ב"ד אלא כונסין אותן בחדר כו', ע' קונטרס ע' פנים לתורה אות ד' דדנתי צד סברא דבחיוב עשה לא שייך ביטול וכשנתערב דבר שיש חיוב לאכלו בדברים שאין חיוב לאכלם אז לא סר החיוב מהדבר שבו החיוב מטעם ביטול וצריך לאוכלם כולם כדי שיאכל את המחויב והטעם לדעת האומר דביטול לא מהני רק בזא"ז אבל בב"א מה"ת לא אמרי' ביטול וע"כ לגבי חיוב קיום עשה דאי נימא ביטול ויהי' שאו"ת מכח הביטול א"כ השוא"ת הרי הוא בב"א ולכן ל"ש ביטול עש"ה וי"ל דבזה פליגי ר' יהודה ורבנן כאן דלרבנן בב"א מה"ת לא אמרי' ביטול ולכן לא אהני הביטול ליפטר מהסקילה דהפטור הא יהי' בב"א וכנ"ל ור' יהודה ס"ל דגם בב"א אמרי' ביטול ואי דבע"ח מדרבנן לא בטלי לעניין הדרבנן שפיר י"ל דלא החמירו כאן להטריח הב"ד לסקול כולם וע"כ ס"ל לכונסין לכיפה: | |||
'''תוד"ה {{עוגן1|בשור}}''' כ' '''יותר משאר אדם.''' נ"ב ע' נוב"י חאו"ח סי' י"ט: | |||
'''תוד"ה {{עוגן1|ואחרים}}''' כ' '''אפי' גדולה כאנטוכיא.''' נ"ב ל' הגמ' עירובין ס"א ב': | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־16:59, 11 בספטמבר 2024
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א ערוך לנר רש"ש |
ושור שנגמר דינו שנתערב בשוורים אחרים מעליא סוקלין אותן ר' יהודה אומר כו'. נ"ב וברש"י דרבנן ס"ל דכיון דעל כרחך כלהו אסירי בהנאה ואין הפסד לבעלים בסקילה הילכך סוקלין אותם כדי שתתקיים מצות סקילה במחויב בה ור' יהודה ס"ל דא"צ לסוקלן שלא להטריח ב"ד אלא כונסין אותן בחדר כו', ע' קונטרס ע' פנים לתורה אות ד' דדנתי צד סברא דבחיוב עשה לא שייך ביטול וכשנתערב דבר שיש חיוב לאכלו בדברים שאין חיוב לאכלם אז לא סר החיוב מהדבר שבו החיוב מטעם ביטול וצריך לאוכלם כולם כדי שיאכל את המחויב והטעם לדעת האומר דביטול לא מהני רק בזא"ז אבל בב"א מה"ת לא אמרי' ביטול וע"כ לגבי חיוב קיום עשה דאי נימא ביטול ויהי' שאו"ת מכח הביטול א"כ השוא"ת הרי הוא בב"א ולכן ל"ש ביטול עש"ה וי"ל דבזה פליגי ר' יהודה ורבנן כאן דלרבנן בב"א מה"ת לא אמרי' ביטול ולכן לא אהני הביטול ליפטר מהסקילה דהפטור הא יהי' בב"א וכנ"ל ור' יהודה ס"ל דגם בב"א אמרי' ביטול ואי דבע"ח מדרבנן לא בטלי לעניין הדרבנן שפיר י"ל דלא החמירו כאן להטריח הב"ד לסקול כולם וע"כ ס"ל לכונסין לכיפה:
תוד"ה בשור כ' יותר משאר אדם. נ"ב ע' נוב"י חאו"ח סי' י"ט:
תוד"ה ואחרים כ' אפי' גדולה כאנטוכיא. נ"ב ל' הגמ' עירובין ס"א ב':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |