גליוני הש"ס/יבמות/קטז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף קט"ז ע"ב'''}} | {{מרכז|'''דף קט"ז ע"ב'''}} | ||
'''{{עוגן1|אמר}} שמואל שילפי קציר חטין היו.''' נ"ב כזה שבת ס' א' אמר שמואל שלפי הגזיר' היו וגם שם יש לפרש סוף הגזיר' הי' כמו כאן ואולם רש"י שם לא פי' כן | '''{{עוגן1|אמר}} שמואל שילפי קציר חטין היו.''' נ"ב כזה שבת ס' א' אמר שמואל שלפי הגזיר' היו וגם שם יש לפרש סוף הגזיר' הי' כמו כאן ואולם רש"י שם לא פי' כן: | ||
'''{{עוגן1|באותה}} שעה אמרו כו'.''' נ"ב ק' דאטו משום מעשה שאירע שמצאו כדברי' הוחזקו כל הנשים לומר אמת באמרם מת בעלי כו' וצ"ל דקודם לכן לא רצו חכמים לסמוך אחזקת אשה דייקא כו' משום עיגונא כי היו סבורים שבהיות הדבר אמת תוכל האשה בקל להביא עדים בדבר דמסתמא כאשר ראתה מיתתו גם אחרים ראו וידעו ויעידו בדבר ואין כאן עיגון אבל אחר מעשה שהי' שהלכו שמה עשרה בני אדם והיו רבים מצויין שם גם הי' המקום קרוב ואפ"ה כשאמרה מת בעלי לא היו עדים בדבר. ולא ראו בנ"א במיתתו כ"א בשלוח ב"ד אחריו ומצאוהו מת והכירוהו אז ידעו חכמים דאיכא עיגונא טפי בדבר ושהרבה פעמים יארע שימות הבעל ולא תוכל האשה להביא ראי' בדבר וע"כ באותה שעה אמרו כו', ל' מהרי"ק שורש ע"ב בקצרה והם הם דברי התוס' דכאן ד"ה באותה שעה: | |||
'''תוד"ה {{עוגן1|באותה}}''' כ' '''מגו שהית' יכולה לומר גירשתני למ"ד כו'.''' נ"ב לפי מאי דס"ל לתוס' כאן דלמ"ד הנ"ל אפי' לכתחלה נאמנת לינשא באומרת שלא בפניו גירשני קצ"ע מתוספתא יבמות פרק י"ד האשה שאמרה גירשני בעלי כו' אינה נאמנת: | '''תוד"ה {{עוגן1|באותה}}''' כ' '''מגו שהית' יכולה לומר גירשתני למ"ד כו'.''' נ"ב לפי מאי דס"ל לתוס' כאן דלמ"ד הנ"ל אפי' לכתחלה נאמנת לינשא באומרת שלא בפניו גירשני קצ"ע מתוספתא יבמות פרק י"ד האשה שאמרה גירשני בעלי כו' אינה נאמנת: | ||
גרסה מ־11:55, 26 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
יבמות קטז ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רשב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
אמר שמואל שילפי קציר חטין היו. נ"ב כזה שבת ס' א' אמר שמואל שלפי הגזיר' היו וגם שם יש לפרש סוף הגזיר' הי' כמו כאן ואולם רש"י שם לא פי' כן:
באותה שעה אמרו כו'. נ"ב ק' דאטו משום מעשה שאירע שמצאו כדברי' הוחזקו כל הנשים לומר אמת באמרם מת בעלי כו' וצ"ל דקודם לכן לא רצו חכמים לסמוך אחזקת אשה דייקא כו' משום עיגונא כי היו סבורים שבהיות הדבר אמת תוכל האשה בקל להביא עדים בדבר דמסתמא כאשר ראתה מיתתו גם אחרים ראו וידעו ויעידו בדבר ואין כאן עיגון אבל אחר מעשה שהי' שהלכו שמה עשרה בני אדם והיו רבים מצויין שם גם הי' המקום קרוב ואפ"ה כשאמרה מת בעלי לא היו עדים בדבר. ולא ראו בנ"א במיתתו כ"א בשלוח ב"ד אחריו ומצאוהו מת והכירוהו אז ידעו חכמים דאיכא עיגונא טפי בדבר ושהרבה פעמים יארע שימות הבעל ולא תוכל האשה להביא ראי' בדבר וע"כ באותה שעה אמרו כו', ל' מהרי"ק שורש ע"ב בקצרה והם הם דברי התוס' דכאן ד"ה באותה שעה:
תוד"ה באותה כ' מגו שהית' יכולה לומר גירשתני למ"ד כו'. נ"ב לפי מאי דס"ל לתוס' כאן דלמ"ד הנ"ל אפי' לכתחלה נאמנת לינשא באומרת שלא בפניו גירשני קצ"ע מתוספתא יבמות פרק י"ד האשה שאמרה גירשני בעלי כו' אינה נאמנת:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |