בנין ציון/א/נג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית, השבת רווחים בין פסקאות ותוספת עוגנים, עיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (מהדורה קמא העביר את הדף בנין ציון/נג לשם בנין ציון/א/נג) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
::להרה"ג וכו' מ"ה {{אישים|אברהם וועכסלער}} נ"י הגאב"ד דק"ק שוואבאך יע"א. | ::להרה"ג וכו' מ"ה {{אישים|אברהם וועכסלער}} נ"י הגאב"ד דק"ק שוואבאך יע"א. | ||
'''{{עוגן1|על}}''' מה שכתב מעכ"ת נ"י בזה הלשון – ראיתי הקושי' שהקשה מעכ"ת נ"י על הגמרא דיבמות | '''{{עוגן1|על}}''' מה שכתב מעכ"ת נ"י בזה הלשון – ראיתי הקושי' שהקשה מעכ"ת נ"י על הגמרא דיבמות {{ממ|דף קי"ד}} דקאמר שם ואי אשמעינן שקצים משום דשיעורן במשהו אבל דם דעד דאיכא רביעית כו' ובאמת אמרינן בכמה דוכתי בש"ס דדם שיעורו בכזית והיא לכאורה תמי' רבה ומה שפלפלו הרבנים נ"י בחכמה לחלק בין דם צלול לדם הקרוש גם אני אמרתי בהשקפה ראשונה חילוק כנ"ל אבל בטעם אחר שאמרו הם נ"י והוא דאע"ג דכתיב אכילה גבי דם מ"מ הרי הקישו הכתוב למים דכתיב על הארץ תשפכנו כמים ואין היקש למחצה אך ורק גם הלום ראיתי מה ענה אחריהם ידידי מעכ"ת נ"י ודבריו כרעי מוצקים וממילא נדחו גם דברי ובאמת בל"ה א"א לומר כן דאמרינן בפ' הקומץ רבה {{ממ|[[בבלי/מנחות/כא/א|דף כ"א ע"א]]}} ל"ק כאן שהקפה באור כאן שהקפה בחמה באור לא הדר בחמה הדר מבואר מזה דכל עצמו של דם הקרוש אינו חייב אלא משום דדם הקרוש הדר להעשות צלול מעתה הא דתנן בפרק דם שחיטה אכל דם שחיטה כו' ע"כ בצלול איירי שהרי הלאווים של דם לא נאמרו אלא בצלול ומה שחייבים עליו בקרוש אינו אלא משום דהדר ואפ"ה אמרו בגמרא מפני שאין בדמו כזית ולא אמרו מפני שאין בדמו רביעית מוכח מזה דאף דם הצלול שיעורו בכזית. אכן גם בדברי ידידי מעכ"ת נ"י אעפ"י שהם דברי חכמה וחדי רחמנא בפלפולא עכ"ז לא נתקררה דעתי בהם חדא שהיא קולא גדולה שאין לה ע"מ לסמוך ואדרבה משמעות המשנה דפרק דם שחיטה משמע היפוך דבריו שהרי שנינו סתם דם בהמה חי' ועוף וישנן כו"כ עופות שאין בדמם כזית כש"כ רביעית בתחלת הוייתו ועוד איך יתכן לומר בפשיטות דעד דאיכא רביעית בדבר שלא נזכר בשום מקום לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמ' והרי אפי' בדמו של קטן נחלקו ר"ע ורבנן {{ממ|[[משנה/אהלות/ב#ב|במשנה ב' פ"ב דאהלות]]}} ומנין לנו להוסיף לדמות השיעור לענין אכילת דם לומר דיצירתן שוה אף לענין זה אטו כולהו בחדא מחתא מחתינן מה גם שהחוש מכחישו שיהי' יצירת אדם בהמה חי' ועוף שוה שיהי' הכל כאשר לכל כתחלת הוייתו של קטן עכ"ד מעכ"ת נ"י. | ||
'''{{עוגן1|ועל}}''' זה אשיב: | '''{{עוגן1|ועל}}''' זה אשיב: | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תשובות מתאריך כ"ח טבת ה'תר"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:39, 21 ביולי 2024
|
< הקודם · הבא > |
- להרה"ג וכו' מ"ה אברהם וועכסלער נ"י הגאב"ד דק"ק שוואבאך יע"א.
על מה שכתב מעכ"ת נ"י בזה הלשון – ראיתי הקושי' שהקשה מעכ"ת נ"י על הגמרא דיבמות (דף קי"ד) דקאמר שם ואי אשמעינן שקצים משום דשיעורן במשהו אבל דם דעד דאיכא רביעית כו' ובאמת אמרינן בכמה דוכתי בש"ס דדם שיעורו בכזית והיא לכאורה תמי' רבה ומה שפלפלו הרבנים נ"י בחכמה לחלק בין דם צלול לדם הקרוש גם אני אמרתי בהשקפה ראשונה חילוק כנ"ל אבל בטעם אחר שאמרו הם נ"י והוא דאע"ג דכתיב אכילה גבי דם מ"מ הרי הקישו הכתוב למים דכתיב על הארץ תשפכנו כמים ואין היקש למחצה אך ורק גם הלום ראיתי מה ענה אחריהם ידידי מעכ"ת נ"י ודבריו כרעי מוצקים וממילא נדחו גם דברי ובאמת בל"ה א"א לומר כן דאמרינן בפ' הקומץ רבה (דף כ"א ע"א) ל"ק כאן שהקפה באור כאן שהקפה בחמה באור לא הדר בחמה הדר מבואר מזה דכל עצמו של דם הקרוש אינו חייב אלא משום דדם הקרוש הדר להעשות צלול מעתה הא דתנן בפרק דם שחיטה אכל דם שחיטה כו' ע"כ בצלול איירי שהרי הלאווים של דם לא נאמרו אלא בצלול ומה שחייבים עליו בקרוש אינו אלא משום דהדר ואפ"ה אמרו בגמרא מפני שאין בדמו כזית ולא אמרו מפני שאין בדמו רביעית מוכח מזה דאף דם הצלול שיעורו בכזית. אכן גם בדברי ידידי מעכ"ת נ"י אעפ"י שהם דברי חכמה וחדי רחמנא בפלפולא עכ"ז לא נתקררה דעתי בהם חדא שהיא קולא גדולה שאין לה ע"מ לסמוך ואדרבה משמעות המשנה דפרק דם שחיטה משמע היפוך דבריו שהרי שנינו סתם דם בהמה חי' ועוף וישנן כו"כ עופות שאין בדמם כזית כש"כ רביעית בתחלת הוייתו ועוד איך יתכן לומר בפשיטות דעד דאיכא רביעית בדבר שלא נזכר בשום מקום לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמ' והרי אפי' בדמו של קטן נחלקו ר"ע ורבנן (במשנה ב' פ"ב דאהלות) ומנין לנו להוסיף לדמות השיעור לענין אכילת דם לומר דיצירתן שוה אף לענין זה אטו כולהו בחדא מחתא מחתינן מה גם שהחוש מכחישו שיהי' יצירת אדם בהמה חי' ועוף שוה שיהי' הכל כאשר לכל כתחלת הוייתו של קטן עכ"ד מעכ"ת נ"י.
ועל זה אשיב:
ידידי מעכ"ת נר"ו נראה לו דוחק מה שפירשתי בדברי הגמרא דדם עד דאיכא רביעית משום דליכא סברא דבבהמה גדולה וקטנה ועוף בכלם יהי' שיעור דם הנפש ברביעית וגם שהרי שיעור רביעית לגבי דם הנפש לא הוזכר בשום מקום. הנה לא החלטתי את פירושי אדרבא כתבתיו בלשון אולי יש לפרש כן, אך מדברי מעכ"ת נ"י אין אני רואה סתירה לפי' זה בענ"ד דמה שכתב דכי ס"ד שבכלם יהי' השיעור שו' ברביעית תמו' לי דהכי לנו זה בלבד שהוזכר השיעור בגדול ולפי הערך צריכין אנו לשער בקטנים והרי בטרפות יש הרבה כיוצא בזה ואזכיר רק א' לדוגמא מה דאמרינן בי"ד (סי' מ"א) בכבד שנמוק שצריך שישאר כזית ע"פ הל"מ מפורש בפוסקים שם שבקטנים משערים לפי ערך זה בשיעור קטן מזה. גם מה שהקשה שהשיעור רביעית לא הוזכר בכ"מ על זה אשיב הרי עכ"פ הוכחתי שצריך שיעור א' ושאין לומר שנחשוב דם הנפש לשליל שעדיין לא הי' בו נפש וכיון שלא מוזכר שיעור הלא טוב יותר שנאמר ששיעור דם הנפש שו' באדם ובבהמה משנאמר שלא ניתן שיעור לדבר שע"כ צריך שיעור ובפרט אחר שמצינו בטרפות שבהרבה דברים נלמד דין בהמה מדין אדם כגון גבי חסרון בשדרה וגולגולת וכן לענין ניקב מרה וכליות כמבואר בא"ט הרי שהי' פשוט לחכמינו ז"ל שטבע אדם ובהמה קרובים להיות שוות כנלענ"ד |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |