בנין ציון/ב/קסא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית עם שיפורים חשובים)
 
מ (מהדורה קמא העביר את הדף בנין ציון החדשות/קסא לשם בנין ציון/ב/קסא)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קסא'''}}
{{מרכז|'''סימן קסא'''{{ש}}[ביאור מד"א בפסחים (דף ס"ב ע"ב) לאוכליו ושלא לאוכליו מיקרי אפשר לברר איסורו. ועוד מבואר שם אם גם ללמוד זה מזה וזמ"ז אמרינן אין היקש למחצה]}}


ב"ה אלטאנא יום ה' ט"ז אלול תרט"ו לפ"ק
ב"ה אלטאנא יום ה' ט"ז אלול תרט"ו לפ"ק


להרה"ג וכו' מו"ה מרדכי חיים מיוחס נ"י בעיה"ק ירושלים תוב"ב:
::להרה"ג וכו' מו"ה '''מרדכי חיים מיוחס''' נ"י בעיה"ק '''ירושלים''' תוב"ב:


'''הקשה''' מר נ"י על המהרש"א שהקשה על מש"כ התוספ' בפסחים (דף ס"ב) דשינוי בעלים מקרי אי אפשר לברר איסורו דא"כ לא נילף למנויו ושלא למנויו מלאוכליו ושלא לאוכליו שהתוס' לא כתבו כן רק לענין שינוי בעלים דשאר קרבנות אבל למנויו ושלא למנויו מקרי אפשר לברר איסורו לשני פירושים של רש"י עכ"ד:
'''הקשה''' מר נ"י על המהרש"א שהקשה על מש"כ התוספ' בפסחים (דף ס"ב) דשינוי בעלים מקרי אי אפשר לברר איסורו דא"כ לא נילף למנויו ושלא למנויו מלאוכליו ושלא לאוכליו שהתוס' לא כתבו כן רק לענין שינוי בעלים דשאר קרבנות אבל למנויו ושלא למנויו מקרי אפשר לברר איסורו לשני פירושים של רש"י עכ"ד:

גרסה אחרונה מ־21:46, 7 ביולי 2024

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png קסא

סימן קסא
[ביאור מד"א בפסחים (דף ס"ב ע"ב) לאוכליו ושלא לאוכליו מיקרי אפשר לברר איסורו. ועוד מבואר שם אם גם ללמוד זה מזה וזמ"ז אמרינן אין היקש למחצה]

ב"ה אלטאנא יום ה' ט"ז אלול תרט"ו לפ"ק

להרה"ג וכו' מו"ה מרדכי חיים מיוחס נ"י בעיה"ק ירושלים תוב"ב:

הקשה מר נ"י על המהרש"א שהקשה על מש"כ התוספ' בפסחים (דף ס"ב) דשינוי בעלים מקרי אי אפשר לברר איסורו דא"כ לא נילף למנויו ושלא למנויו מלאוכליו ושלא לאוכליו שהתוס' לא כתבו כן רק לענין שינוי בעלים דשאר קרבנות אבל למנויו ושלא למנויו מקרי אפשר לברר איסורו לשני פירושים של רש"י עכ"ד:

תשובה

דודאי לא נתחלף להמהרש"א שלא למנויו עם שינוי בעלים שהרי התוס' בפסחים (דף ס"א) ד"ה ואיתקש חלקו בפי' ביניהם והמהרש"א עצמו האריך שם בפי' דבריהם רק שהוקשה להמהרש"א שמה שכתבו התוס' דשינוי בעלים מקרי אי אפשר לברר זה עצמו יהי' פירכא ג"כ לענין שלא נילף למנויו ושלא למנויו מלאוכליו ושלא לאוכליו שמה שרש"י מפרש בפירושו הראשון דלאוכליו וש"ל מקרי אפשר לברר חלק אוכליו לצד זה וחלק חולה וזקן לצד אחר לא שייך לענין למנויו וש"ל דאיך יברר חלק שלא למנויו שאין להם חלק כלל בפסח זה והפסול הוא ע"י מחשבה בלבד ודמי זה לשינוי בעלים משא"כ בלאוכליו וש"ל דהחולה וזקן יש להם חלק בפסח זה שהרי נמנו עליו אכן לפי' שני של רש"י צדק מר נ"י בדבריו שלמנויו וש"ל מקרי אפשר לברר איסורו אבל י"ל דקושית המהרש"א היא לפי' הראשון של רש"י:

ומה שהקשה מר נ"י גם על תי' המהרש"א דאין היקש למחצה לא שייך רק שנלמוד כל הפרטים שהם במלמד אבל לא שנלמוד זה מזה וזה מזה צדק בזה שכן הוא ענין אין היקש וגז"ש למחצה ברוב המקומות אכן בכריתות (דף כ"ב) דקאמר ור"ע סבר אין היקש למחצה ע"ש מוכח דגם לענין ללמוד זה מזה וז"מ אמרינן אין היקש למחצה הן אמת שרש"י שם מחק הגרסא מהך טעמא שאין זה ענין אין היקש למחצה אבל כתבתי בספרי ערוך לנר שם ליישב הגרסא הישנה שבעל הליכות עולם וכן הקרבן אהרן בי"ג מדות כתבו בפשיטות שגם ללמוד זה מזה וזה מזה הוא בכלל אין היקש למחצה ואמנם בשו"ת חות יאיר (סי' ר"ג) הקשה עליהם מדברי רש"י הנ"ל אכן בספר יד מלאכי הביא בעל הגה"ה שם ראי' מגמרא דב"ב (דף ק"כ) שללמוד זה מזה וז"מ ג"כ הוא בכלל אין היקש למחצה וכן כתבו גם התוספ' בנזיר (דף מ"ח) ע"ש ולכן להמהרש"א על מי לסמוך וכיון דלפי מה דכתבתי על פי דברי מר נ"י שלא ק' קושית המהרש"א רק לפי' הראשון של רש"י א"כ שייך ישובו דע"פ שיטה זו נאמר אין היקש למחצה כהנך שיטות דס"ל כן וע"פ דברי רש"י בכריתות שלא שייך תי' המהרש"א באמת יהי' מוכח כפירושו השני באפשר לברר:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף