בנין ציון/ב/קסד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב קסד

סימן קסד

ב"ה אלטאנא יום ד' כ"ט אלול תרט"ו לפ"ק.

להרב מו"ה מאיר ליב לעבוואהל נ"י בק"ק קראקא יע"א:

כתב לי מר נ"י וז"ל אציע קושיא עצומה לענ"ד על תוס' זבחים (דף כ"ו ע"א) ד"ה ש"מ דם המובלע באיברים דם הוא וז"ל פי' בקונ' ונ"מ שחייבין כרת על אכילתו וא"א לפרש כן דהא קיי"ל בכריתות (ד' כ"א) דדם האיברים בלאו ונראה לפרש דאיירי הכא וכו' או לענין דם חטאת הניתז על הבגד עכ"ל התו'. וקשה לפענ"ד דהא הטעם דדם האיברים אינו בכרת הוא משום דאינו דם הנפש כדאיתא ברש"י כריתות שם ואמרינן בזבחים (ד' כ"ה ע"א) ובכריתות (ד' כ"ב ע"א) דאינו מכפר רק דם שהנפש יוצאה בו וא"כ דם האיברים אינו מכפר ואינו ראוי להזאה והא אמרינן בזבחים (ד' צ"ג ע"א) דדם חטאת שניתז על הבגד אינו טעון כיבוס אא"כ ראוי להזאה וא"כ גם לענין דם שניתז' על הבגד לא נוכל לפרש אם לא שנפרש דהאי ש"מ הוא קשיא בלשון תימה וא"כ גם פי' רש"י ניחא כמ"ש הפ"מ שם וא"כ מה הקשו על פי' רש"י וצ"ע עכ"ל:

תשובה

קושית מר נ"י על דברי התוס' בזבחים קושיא עצומה היא דא"ל כיון דדם האברים שלאחר שחיטה מעורב עם דם השחיטה ויוצא דרך בית השחיטה הדם שנתקבל לא מקרי ראוי' להזאה ולא חשיב דם חטאת שנתז על הבגד דז"א דא"כ גם כרת לא ליחייב אע"כ דכל הדם שיוצא דרך בית השחיטה נחשב דם הנפש וא"כ ראוי להזאה ג"כ ונחשב ג"כ דם חטאת שנתז על הבגד ועוד דא"כ הוה להו להתוס' לכתוב בפשטות שיש נפקותא אם הדם ראוי להזאה וזה באמת צ"ע דגם לפי מה שמתרץ דלמא משום שמנונית עכ"פ כמו דאמרינן בקבל ואח"כ חתך פסול משום דדם היוצא של האבר לאחר שחיטה מעורב בדם שמקבל כמו כן הי' לנו לחוש בכל בהמת קדשים ששוחט דלאחר שחיטה יתערב הדם שהי' בשעת השחיטה עדיין באברים בדם השחיטה שיוצא דרך בית השחיטה ויפסל דם שמקבל מפני תערובת דם האברים שהוא שמנונית בעלמא או עכ"פ אינו דם הנפש ואם נאמר דאותו דם בטל בדם הנפש ואפילו לר' יהודה דס"ל אין דם מבטל דם מכ"מ בטל דנחשב שמנונית א"כ יקשה דגם משום יוצא לא ליפסל אם קבל ואח"כ חתך כיון דבטל וצ"ל דבסתם שחיטה דרך הכשרו בכך שאי אפשר להשמר בכך שלא יתערב דם האברים בדם השחיטה דרך בית השחיטה אבל לענין יוצא שפיר חיישינן דבזה לא מצאנו שהכשיר הכתוב. אכן עכ"פ אי אפשר לפרש דברי התוס' כך דמשום תערובת לא הוי דם שניתז על הבגד וא"כ צ"ע ואולי י"ל דכוונת התוס' ע"פ מה דאמרינן זבחים (דף צ"ח) בעי רבא דם עולה למטה ודם חטאת למעלה מהו וכו' הדר פשטה דאין טעונין כבוס והנה אף שהגמרא הביא דין זה דוקא לענין דם עולה למטה מכ"מ הרמב"ם ה' מעה"ק (פ"א) כתב כן ג"כ לענין דם חולין וטעמו ודאי כיון דחד סברא הוא שהיכי שכבר נבלע דם בבגד אי אפשר לדם חטאת להבלע ומכ"מ מדנקט אבעיתו דוקא לענין דם ולא ג"כ לענין מים ושאר משקים צ"ל דבזה פשיטא לי' דטעון כבוס דדוקא היכי שכבר בלע דם ס"ל דאינו בולע דם עוד ולפ"ז י"ל דהתוס' ה"ק דיש נפקותא לענין דם שניתז על הבגד אם בתחלה נבלע בו דם האברים ואח"כ ניתז עליו דם חטאת דאם מים בעלמא הוא טעון כבוס אבל אם דם הוא לא טעון כבוס ועל זה משיב דלמא משום שמנונית פי' לעולם לא הו' דם אלא מים וטעון כבוס דהוי דם ע"ג שמנונית והבגד עדיין לא הוי נבלע מדם אלא ממים ושמנונית:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף