בנין ציון/ב/מט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית עם שיפורים חשובים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפורים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן מט | {{מרכז|'''סימן מט'''}} | ||
ב"ה בחדש אדר תרכ"ו לפ"ק | ב"ה בחדש אדר תרכ"ו לפ"ק | ||
לבני הנ"ל נ"י | ::לבני הנ"ל נ"י | ||
מה שהערת על קושית הט"א במימרא למה נשנו שנותיו של ישמעאל צדקת דדברי רש"י הם דברי המדרש רבה (סוף פ' חיי שרה) דקאמר מה ראה הכתוב ליחס שנותיו של רשע כאן אמנם כפי הנראה במדרש שם פליגי אמוראי דרבי לוי בר חמא תירץ כגמ' שלנו ליחס שנותיו של יעקב ושוב כ' המדרש עוד תירץ אחר ע"י שבא מקדקדו של מדבר לגמול חסד לאביו וזה כעין הסוגיא דב"ב שעשה תשובה בקבורת אברהם ולכן אין כאן קושיא מסתירה די"ל דגם בגמ' דילן פליגי אמוראי בזה ועל רש"י אין קושיא מסתירה דדרכו להביא מדרשים חלוקים אכן בל"ז לענ"ד י"ל דאין סתירה כלל בין סוגיא דמגילה ובין סוגיא דב"ב דאפילו עשה תשובה מכ"מ הקושיא במקומה למה נמנו שנותיו ע"פ המדרש (ריש חיי שרה) ויהי' חיי שרה זש"א הכתוב יודע ד' ימי תמימים מה הם תמימים אף שנותם תמימים פי' דימי חיים לא נקראו רק במה שחי בתמימות וכמו שפי' האלשיך ויקרבו ימי ישראל למות דכל שנותיו היו נצבים אחד מהם לא נעדר ולהיפוך הרשעים בחייהם קרויים מתים דחייהם לא נק' חיים באמת וזה מה שהקשה למה נמנו שנותיו של אותו רשע שאף שעשה תשובה לסוף ימיו עד שנאמר בו גויעה כמו בצדיקים מכ"מ הלא רוב שנותיו היו ברשעות ואיך נמנו בפסוק לשני חיים שלו ועל זה מתרץ שבאמת לא נמנו בשבילו בענין זה רק לידע כמה הי' בחיים על האדמה ומתי מת ליחס שנותיו של יעקב: | '''מה''' שהערת על קושית הט"א במימרא למה נשנו שנותיו של ישמעאל צדקת דדברי רש"י הם דברי המדרש רבה (סוף פ' חיי שרה) דקאמר מה ראה הכתוב ליחס שנותיו של רשע כאן אמנם כפי הנראה במדרש שם פליגי אמוראי דרבי לוי בר חמא תירץ כגמ' שלנו ליחס שנותיו של יעקב ושוב כ' המדרש עוד תירץ אחר ע"י שבא מקדקדו של מדבר לגמול חסד לאביו וזה כעין הסוגיא דב"ב שעשה תשובה בקבורת אברהם ולכן אין כאן קושיא מסתירה די"ל דגם בגמ' דילן פליגי אמוראי בזה ועל רש"י אין קושיא מסתירה דדרכו להביא מדרשים חלוקים אכן בל"ז לענ"ד י"ל דאין סתירה כלל בין סוגיא דמגילה ובין סוגיא דב"ב דאפילו עשה תשובה מכ"מ הקושיא במקומה למה נמנו שנותיו ע"פ המדרש (ריש חיי שרה) ויהי' חיי שרה זש"א הכתוב יודע ד' ימי תמימים מה הם תמימים אף שנותם תמימים פי' דימי חיים לא נקראו רק במה שחי בתמימות וכמו שפי' האלשיך ויקרבו ימי ישראל למות דכל שנותיו היו נצבים אחד מהם לא נעדר ולהיפוך הרשעים בחייהם קרויים מתים דחייהם לא נק' חיים באמת וזה מה שהקשה למה נמנו שנותיו של אותו רשע שאף שעשה תשובה לסוף ימיו עד שנאמר בו גויעה כמו בצדיקים מכ"מ הלא רוב שנותיו היו ברשעות ואיך נמנו בפסוק לשני חיים שלו ועל זה מתרץ שבאמת לא נמנו בשבילו בענין זה רק לידע כמה הי' בחיים על האדמה ומתי מת ליחס שנותיו של יעקב: | ||
'''מה''' שהערת על המג"א למה לא הביא ראי' מדברי התוס' מגילה (דף ל"א) דסמיכה אינו עמידה מסתמא כוונת על מה שכ' המג"א (בסי' קמ"א או סי' תכ"ב) אכן שם לא רצה לבאר שסמיכה אינו כעמידה אלא שאפילו להשען קצת אסור וגם שאעפ"י שסמיכה אינו עמידה מכ"מ גם ישיבה אינה ודברים האלה לא שמענו שכ' התוס' בשם תנחומא שאין לסמוך על הבימה אבל שסמיכה אינו עמידה אתי מפורש יותר מגמ' דזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/יט/ב|ד' י"ט ע"ב]]}} עמידה מן הצד איכא בינייהו כמו שכ' הטור ושם הביאו התוס' גם ירושלמי דאסור לסמוך בשעת קריאת התורה שוב ראיתי במדרש ילמדנו ששם לא הובא רק מה שכתבו התוס' דצריך לסדר הפרשה ב' וג' פעמים טרם יקרא בצבור אבל שאין לסמוך על הבימה לא הוזכר שם ומזה נראה שהתוס' לא הביאו זה רק לפסק והוציאו מן גמרא דזבחים ומן הירושלמי שהביאו שם. | '''מה''' שהערת על המג"א למה לא הביא ראי' מדברי התוס' מגילה (דף ל"א) דסמיכה אינו עמידה מסתמא כוונת על מה שכ' המג"א (בסי' קמ"א או סי' תכ"ב) אכן שם לא רצה לבאר שסמיכה אינו כעמידה אלא שאפילו להשען קצת אסור וגם שאעפ"י שסמיכה אינו עמידה מכ"מ גם ישיבה אינה ודברים האלה לא שמענו שכ' התוס' בשם תנחומא שאין לסמוך על הבימה אבל שסמיכה אינו עמידה אתי מפורש יותר מגמ' דזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/יט/ב|ד' י"ט ע"ב]]}} עמידה מן הצד איכא בינייהו כמו שכ' הטור ושם הביאו התוס' גם ירושלמי דאסור לסמוך בשעת קריאת התורה שוב ראיתי במדרש ילמדנו ששם לא הובא רק מה שכתבו התוס' דצריך לסדר הפרשה ב' וג' פעמים טרם יקרא בצבור אבל שאין לסמוך על הבימה לא הוזכר שם ומזה נראה שהתוס' לא הביאו זה רק לפסק והוציאו מן גמרא דזבחים ומן הירושלמי שהביאו שם. | ||
גרסה מ־23:20, 3 ביולי 2024
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה בחדש אדר תרכ"ו לפ"ק
- לבני הנ"ל נ"י
מה שהערת על קושית הט"א במימרא למה נשנו שנותיו של ישמעאל צדקת דדברי רש"י הם דברי המדרש רבה (סוף פ' חיי שרה) דקאמר מה ראה הכתוב ליחס שנותיו של רשע כאן אמנם כפי הנראה במדרש שם פליגי אמוראי דרבי לוי בר חמא תירץ כגמ' שלנו ליחס שנותיו של יעקב ושוב כ' המדרש עוד תירץ אחר ע"י שבא מקדקדו של מדבר לגמול חסד לאביו וזה כעין הסוגיא דב"ב שעשה תשובה בקבורת אברהם ולכן אין כאן קושיא מסתירה די"ל דגם בגמ' דילן פליגי אמוראי בזה ועל רש"י אין קושיא מסתירה דדרכו להביא מדרשים חלוקים אכן בל"ז לענ"ד י"ל דאין סתירה כלל בין סוגיא דמגילה ובין סוגיא דב"ב דאפילו עשה תשובה מכ"מ הקושיא במקומה למה נמנו שנותיו ע"פ המדרש (ריש חיי שרה) ויהי' חיי שרה זש"א הכתוב יודע ד' ימי תמימים מה הם תמימים אף שנותם תמימים פי' דימי חיים לא נקראו רק במה שחי בתמימות וכמו שפי' האלשיך ויקרבו ימי ישראל למות דכל שנותיו היו נצבים אחד מהם לא נעדר ולהיפוך הרשעים בחייהם קרויים מתים דחייהם לא נק' חיים באמת וזה מה שהקשה למה נמנו שנותיו של אותו רשע שאף שעשה תשובה לסוף ימיו עד שנאמר בו גויעה כמו בצדיקים מכ"מ הלא רוב שנותיו היו ברשעות ואיך נמנו בפסוק לשני חיים שלו ועל זה מתרץ שבאמת לא נמנו בשבילו בענין זה רק לידע כמה הי' בחיים על האדמה ומתי מת ליחס שנותיו של יעקב:
מה שהערת על המג"א למה לא הביא ראי' מדברי התוס' מגילה (דף ל"א) דסמיכה אינו עמידה מסתמא כוונת על מה שכ' המג"א (בסי' קמ"א או סי' תכ"ב) אכן שם לא רצה לבאר שסמיכה אינו כעמידה אלא שאפילו להשען קצת אסור וגם שאעפ"י שסמיכה אינו עמידה מכ"מ גם ישיבה אינה ודברים האלה לא שמענו שכ' התוס' בשם תנחומא שאין לסמוך על הבימה אבל שסמיכה אינו עמידה אתי מפורש יותר מגמ' דזבחים (ד' י"ט ע"ב) עמידה מן הצד איכא בינייהו כמו שכ' הטור ושם הביאו התוס' גם ירושלמי דאסור לסמוך בשעת קריאת התורה שוב ראיתי במדרש ילמדנו ששם לא הובא רק מה שכתבו התוס' דצריך לסדר הפרשה ב' וג' פעמים טרם יקרא בצבור אבל שאין לסמוך על הבימה לא הוזכר שם ומזה נראה שהתוס' לא הביאו זה רק לפסק והוציאו מן גמרא דזבחים ומן הירושלמי שהביאו שם.
כנלענ"ד הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |