שאילתות דרב אחאי/קנד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(קטגוריה:יבום, קטגוריה:חליצה) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}[[קטגוריה:יבום]][[קטגוריה:חליצה]]</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־00:43, 11 באוקטובר 2023
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא דאילו שני אחין דמית חד מינהון וברא לית ליה חייב אחיו ליבם את אשתו דכתיב כי ישבו אחים יחדיו וגו' ואי לא ניחא ליה לייבומי חליץ לה דכתיב וחלצה נעלו מעל רגלו וגו':
ברם צריך למימר אילו מאן דאמר לא חליצנא ושקלי בי דינא לכרעיה ואחתיה ואתת יבמה וחלצתיה מי שמה חליצה אי לא (א) מי אמרינן וחלצה נעלו אמר רחמנא מדעתי' או דילמא חליצה מכל מקום אפילו בעל כרחיה ואם תמצא לומר על כרחיה לא הויא חליצה מיהו חליצה מוטעת מאי ה"ד כגון שאמרו לו חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז (ב) אי נמי חלוץ לה ובכך אתה כונסה מאי מי אמרינן כיון דמוטעת היא לא הויא חליצה או דילמא כיון דמדעתיה קא עביד אע"ג דמוטעת היא הויא הליצה ואם תמצא לומר חליצה מוטעת כשירה גט מוטעה מאי מי אמרינן לא שנא גט ולא שנא חליצה לרצונו בעינן (ג) או דילמא שאני גט דבעינן לרצונו הלכתא מאי בריך שמיה דקב"ה כך תנו חכימיא במתניתא דילנא מצות חליצה בא הוא ויבמתו לפני ב"ד שנאמר וקראו לו ת"ר קראו לו הם ולא שלוחם ודברו אליו דברים שמהוגנים לו שאם היה הוא ילד והיא זקינה או הוא זקן והיא ילדה א"ל כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך אמר רב יהודה מצות חליצה קוראה וקורא חולצת ורוקקת וקוראה פשיטא דהכי כתיב (ד) הא קמ"ל אם הקדימה רקיקה לחליצה מה שעשת עשוי אמר אביי כי מיקרו ליה ליקרוהו לא חפצתי לקחתה בהדא זימנא וליקרויה לדילה נמי לא אבה יבמי רבא אמר כל אסוקי דיבורא לית לן בה רב אשי אשכחיה לרב כהנא דהוה קא מצטער לאקרויה לההיא איתתא לא אבה יבמי בחד זימנא א"ל הא אמד רבא כל אסוקי דיבורא לית לן בה א"ל (ה) מודה רבא בלא אבה יבמי אמר רבא צריכי דייני למיחזי דוקא דיבמה כד נפיק מפומה דכתיב לעיני הזקנים וירקה אמר רבא (ו) אכלה גרגישתא ורקה צריכה שתחזור ותרוק דכתיב וירקה רוק מחמת עצמה ולא רוק מחמת דבר אחר (ז) פשיטא הוא ארוך והיא גוצא צריכה שתחזור ותדוק הוא גוץ והיא ארוכה אינה צריכה שתחזור ותרוק ת"ר היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהו לה שלשה חדשים בשלמא יבומי לא מיבם לה דילמא מיעברא מראשון ונמצא פוגע בערות אחיו (ח) אלא מיחלץ תחלוץ אמרי דרחמנא אמר אם לא יחפוץ האיש הא חפץ יקח כל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה מעשה באדם אחד שבא לפני רבי יוסי ואמר לו רבי מהו לחלוץ בתוך ג' חדשים קרא עליו המקרא הזה ואם לא יחפוץ האיש לקחת הא חפץ יקח ושאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן ג' חדשים מאי טעמא (ט) אמר רב יהודה אמר שמואל דאמר קרא להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של אחרון אי בעית אימא שמא יוציא אמו לשוק אי נמי שמא ייבם אשת אחיו מאמו אי נמי שמא יפטור יבמתו לשוק אי נמי שמא ישא אחותו מאביו אי נמי שמא יוציא עבדים לחירות (י) לפיכך גיורת שנתגיירה לא תינשא עד שיהו לה ג' חדשים בשלמא כל הנשים כדאמר (יא) אלא גיורת מאי טעמא לא שמא יוציא עבדים לחירות אי נמי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה למה לי שלשה בשלמא שני חדשים לא דהיינו ספיקא אלא תמתין חודש ותנשא וליחזי אי בתמניא ילדה בר תמניא לא חיי ולא מידי והאי בר תשעה דראשון הוא אי בז' ילדה האי דאחרון הוא דאי דראשון בר תמניא לא חיי ולא מידי אפילו חדש נמי ספיקא הוא מאי טעמא דילמא לא הוה מיעברא מראשון ושהאי חד ירחא גבי אחרון והדר איעברא והאי בר שבעה ירחין דאחרון הוא ותמתין שני חדשים ומחצה ותנשא אי בשיתא ופלגא ילדה האי בר תשעה דראשון הוא אי בארבעה ופלגא ילדה בר ז' דראשון הוא אמרי הכא נמי ספיקא הוא כי נמי ילדה בשיתא ופלגא איכא למימר דאחרון הוא דאמר מר זוטרא אפי' למאן דאמר יולדת לט' אינה יולדת למקוטעים יולדת לז' יולדת למקוטעים שנאמר ויהי לתקופות הימים ותהר חנה ותלד בן מיעוט תקופות שנים מיעוט ימים שנים וליתי לב"ד וליבדקוה אמר רב ספרא לפי שאין בודקין לנשואות שלא יתגנו על בעליהן וליבדקוה כי מסגייא אמר אביי מחפיא נפשה ותמתין ג' חדשים ואפי' דמעברא מראשון תנשא אלמה תניא לא ישא אדם מעוברת חבירו ומיניקת חבירו גזירה שמא יעשה עוברה סנדל אי הכי אפילו דידיה נמי אלא אי כמאן דאמר משמשת במוך אי כמאן דאמר שומר פתאים ה' הכא נמי לא שנא אלא סתם מעוברת למניקה קיימא ודילמא מיעכר חלבה וקטלא ליה אי הכי אפי' דידיה נמי (יב) דידיה ממסמסתו בביצים ובחלב אי הכי אפילו דחבריה נמי לא יהיב לה בעל ותיבעי מיורשים אמר אביי מיכספא למיזל לבי דינא ולענין שאילתא דשאילנא קדמיכון ת"ש דאמר רבא חליצת מוטעת כשירה מעושת פסולה גט מעושה כשר גט מוטעה פסול והוינן בה גט מעושה כשר היכי דמי אילימא דאמר רוצה אני דכוותה גבי חליצה מעושה כי אמר רוצה אני אמאי פסולה הא אמר רוצה אני אלא גבי חליצה מעושת דפסולה ה"ד דלא אמר רוצה אני דכוותה גבי גט מעושה אמאי כשר הא לא אמר רוצה אני (יג) אלא אמר רבא חליצה מוטעת כשירה גט מוטעה לעולם פסול גט מעושה כשר והוא דאמר רוצה אני חליצה מעושה אמר רוצה אני כשירה (יד) לא אמר רוצה אני פסולה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |