רא"ש/בכורות/ח/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מאין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
ואין ליתן לכהנת בכור בהמה ולא פדיון הבן. דאמר בפ' הזרוע דף קלא: עולא יהיב מתנתא לכהנתא אלמא קסבר עולא כהן ואפילו כהנת איתיביה רבא לעולא מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אין נאכלת ואי אמרת כהן ואפי' כהנת והכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל. אמר ליה ומטונך אהרן ובניו כתיב בפרשה. אלמא דפשיטא כל היכא דכתיב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת ובפרשת מדבר סיני כתיב ויתן משה את כסף העודפים לאהרן ולבניו ואיתקש להדדי בכור אדם ובכור בהמה טמאה{{הערה|כדברי הרא"ש כתב גם החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/שצב|מצוה שצב]]}}, שאין ליתן לכהנת משום ד'אהרן ובניו' כתיב. וכ"כ הטור {{ממ|[[טור/יורה דעה/שה|יו"ד סימן שה]]}} שיפדנו מכהן ולא מכהנת, וכן כתב הרשב"א בתשובה {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/א/תתלו|סימן תתלו]]}} בשם מורי הר"ם ז"ל: ומורי הר"ם שיחיה נשאל אם יכולין ליתן לכהנת בכור לפדותו. והשיב דלא, וראיה מפרק הזרוע והלחיים כו' אלמא דפשיטא ליה כל היכא דכתב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת, ובפרשה במדבר סיני כתב 'ויתן משה את כסף הפדויים לאהרן'. וכן פסק בשו"ת הרדב"ז {{ממ|[[שו"ת רדב"ז/ד/קצו|ח"ד סימן קצו]]}}. ועי' שו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ב/שא|יו"ד סימן שא]]}}.}} דלא כפי' רש"י{{הערה|העיר ב{{ממק|מעדני יום טוב}} {{ממ|סק"נ}} שאף שכך נמצא בכמה דפוסים ומפרשים שהעתיקו דברי הרא"ש, הרי שבדברי רש"י לא נזכר כלום מזה, והוא טעות סופר וצריך לומר 'ולא כפירוש ר"י' וכוונת הרא"ש לדברי התוספות {{ממ|[[תוספות/קידושין/ח/א|שם]] ד"ה רב כהנא}} שפירשו ביישובם השני שרב כהנא לקח סודר מפדיון הבן בשביל אשתו. ואמנם אף שבדברי רש"י בקידושין לא נמצא כן, יש לציין שעיקר דעת התוספות שרב כהנא נטל פדיון הבן עבור אשתו, הכריח רבי עקיבא איגר {{ממ|[[רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סא#ח|יו"ד סימן סא ס"ח]]}} שדעת רש"י בחולין כדעת התוספות.}} בפ"ק דקידושין דף ח. גבי הא דרב כהנא שקל סודרא לפדיון הבן דרב כהנא לא היה כהן אלא בשביל אשתו היה לוקח שהיתה כהנת: | |||
ואין ליתן לכהנת בכור בהמה ולא פדיון הבן. דאמר בפ' הזרוע דף קלא: עולא יהיב מתנתא לכהנתא אלמא קסבר עולא כהן ואפילו כהנת איתיביה רבא לעולא מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אין נאכלת ואי אמרת כהן ואפי' כהנת והכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל. אמר ליה ומטונך אהרן ובניו כתיב בפרשה. אלמא דפשיטא כל היכא דכתיב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת ובפרשת מדבר סיני כתיב ויתן משה את כסף העודפים לאהרן ולבניו ואיתקש להדדי בכור אדם ובכור בהמה טמאה דלא כפי' רש"י בפ"ק דקידושין דף ח. גבי הא דרב כהנא שקל סודרא לפדיון הבן דרב כהנא לא היה כהן אלא בשביל אשתו היה לוקח שהיתה כהנת: | |||
{{מרכז|'''הדרן עלך הלכות פדיון בכור וסליקא לה מסכת בכורות'''}} | {{מרכז|'''הדרן עלך הלכות פדיון בכור וסליקא לה מסכת בכורות'''}} | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־00:25, 22 באוגוסט 2023
|
פסקי הרא"ש - בכורות |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואין ליתן לכהנת בכור בהמה ולא פדיון הבן. דאמר בפ' הזרוע דף קלא: עולא יהיב מתנתא לכהנתא אלמא קסבר עולא כהן ואפילו כהנת איתיביה רבא לעולא מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אין נאכלת ואי אמרת כהן ואפי' כהנת והכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל. אמר ליה ומטונך אהרן ובניו כתיב בפרשה. אלמא דפשיטא כל היכא דכתיב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת ובפרשת מדבר סיני כתיב ויתן משה את כסף העודפים לאהרן ולבניו ואיתקש להדדי בכור אדם ובכור בהמה טמאה[1] דלא כפי' רש"י[2] בפ"ק דקידושין דף ח. גבי הא דרב כהנא שקל סודרא לפדיון הבן דרב כהנא לא היה כהן אלא בשביל אשתו היה לוקח שהיתה כהנת:
- ↑ כדברי הרא"ש כתב גם החינוך (מצוה שצב), שאין ליתן לכהנת משום ד'אהרן ובניו' כתיב. וכ"כ הטור (יו"ד סימן שה) שיפדנו מכהן ולא מכהנת, וכן כתב הרשב"א בתשובה (סימן תתלו) בשם מורי הר"ם ז"ל: ומורי הר"ם שיחיה נשאל אם יכולין ליתן לכהנת בכור לפדותו. והשיב דלא, וראיה מפרק הזרוע והלחיים כו' אלמא דפשיטא ליה כל היכא דכתב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת, ובפרשה במדבר סיני כתב 'ויתן משה את כסף הפדויים לאהרן'. וכן פסק בשו"ת הרדב"ז (ח"ד סימן קצו). ועי' שו"ת חתם סופר (יו"ד סימן שא).
- ↑ העיר במעדני יום טוב (סק"נ) שאף שכך נמצא בכמה דפוסים ומפרשים שהעתיקו דברי הרא"ש, הרי שבדברי רש"י לא נזכר כלום מזה, והוא טעות סופר וצריך לומר 'ולא כפירוש ר"י' וכוונת הרא"ש לדברי התוספות (שם ד"ה רב כהנא) שפירשו ביישובם השני שרב כהנא לקח סודר מפדיון הבן בשביל אשתו. ואמנם אף שבדברי רש"י בקידושין לא נמצא כן, יש לציין שעיקר דעת התוספות שרב כהנא נטל פדיון הבן עבור אשתו, הכריח רבי עקיבא איגר (יו"ד סימן סא ס"ח) שדעת רש"י בחולין כדעת התוספות.
< סימן קודם
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |