מהרש"א - חידושי אגדות/בבא מציעא/פג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:מהרש"א: חידושי אגדות: בבא מציעא (מיותר) שימוש בCat-a-lot) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''א"ל תרמוש כל חיתו יער אלו רשעים כו'.''' תזרח השמש וגו' והמקרא הבא תוך הכתובים אלו הכפירים שואגים וגו' התלמוד קצר בו והוא נדרש ג"כ בענין זה שהרשעים שואגים במסתר ולטרוף העניים וכדמייתי בעובדא דראב"ש יארוב במסתר כאריה וגו' ואמר ולבקש מאל אכלם שהצדיקים לא בקשו רק על אכלם שכל עצמו של יעקב לא בקש רק ונתן לי לחם לאכול וגו' וק"ל: | |||
'''א"ל תרמוש כל חיתו יער אלו רשעים כו'.''' | |||
'''במי | '''במי שהשלים עבודתו עדי ערב.''' יום המיתה נקרא ערב אף לגבי צדיקים לפי הדמיון או מלשון ערב ותענוג עש"ה ושכבת וערבה שנתיך וגו' וק"ל: | ||
'''לאו ''' | '''לאו ''' כחיותא מתילי דכתיב בו תרמוש וגו'. ר"ל דביום מסתירים עצמם כפרש"י ולפי זה לא הוה איצטריך למדרש לעיל ויהי לילה העוה"ז שדומה ללילה אלא לילה ממש קאמר שבלילה מראים עצמם: | ||
'''עד ''' | '''עד ''' מתי אתה מוסר עמו כו'. אע"ג שכונתו היה לטובה דלא לתפוס צדיקים כדקאמר דלמא שקלת צדיקי ושבקת רשיעי מ"מ קאמר לו ריב"ק שהיה לך למשוך ידך אפילו מן הרשעים כדמסיק יבא בעל הכרם כו' ושהשיב לו קוצים אני מכלה לפי שקראו חומץ בן יין השיב לו חומץ נעשה מיין ע"י הקוצים שבכרם שנתקלקלו הגפנים על ידי הקוצים אבל כשיכלו הקוצים יתוקן הכרם ויחזור היין למוטב שלא יהא נעשה חומץ ודו"ק: | ||
'''קרי ''' | '''קרי ''' עליה שומר פיו ולשונו וגו'. פרש"י על הכובס עכ"ל וקרוב לפרש יותר שהיה מצטער על נפשו שאמר תפסוהו וכו' וק"ל: | ||
'''שהוא ''' | '''שהוא ''' ובנו בעלו נערה כו'. הזכיר לו גם בנו להגדיל עונו ועי"ל לפי שמדרך כל הרוגי השרים גם נכסיהם לשרים ואם היה לו זרע מעליא וטוב עדיין היה ראב"ש מצטער על אבוד ממונו לשרים משום דכתיב יכין רשע וצדיק ילבש כדאיתא בסוף ב"ק לגבי מסור לאנוס ודו"ק: | ||
'''ספיקות ''' | '''ספיקות ''' שלכם כך כו'. ודקאמר מדחציף כולי האי כו' אינו אלא ספיקא בעלמא ולא הוה ודאי כהנהו דניימו בחנותא: | ||
'''קרי ''' | '''קרי ''' אנפשיה אף בשרי ישכון כו'. לענין רקב וסרחון מייתי האי קרא אבל רמה שלטה בו כדלקמן דנפיק ריחשא מאודניה דאל"כ אמאי לא חשיב ראב"ש נמי בהנהו ז' דלא שלטה בהן רמה בספ"ק דב"ב כמ"ש התוס' שם מיהו ק"ק למ"ד התם דמייתי האי קרא על דוד דלא שלטה ביה רימה ודו"ק: | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:25, 7 ביולי 2023
מהרש"א - חידושי אגדות 
בבא מציעא פג ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א"ל תרמוש כל חיתו יער אלו רשעים כו'. תזרח השמש וגו' והמקרא הבא תוך הכתובים אלו הכפירים שואגים וגו' התלמוד קצר בו והוא נדרש ג"כ בענין זה שהרשעים שואגים במסתר ולטרוף העניים וכדמייתי בעובדא דראב"ש יארוב במסתר כאריה וגו' ואמר ולבקש מאל אכלם שהצדיקים לא בקשו רק על אכלם שכל עצמו של יעקב לא בקש רק ונתן לי לחם לאכול וגו' וק"ל:
במי שהשלים עבודתו עדי ערב. יום המיתה נקרא ערב אף לגבי צדיקים לפי הדמיון או מלשון ערב ותענוג עש"ה ושכבת וערבה שנתיך וגו' וק"ל:
לאו כחיותא מתילי דכתיב בו תרמוש וגו'. ר"ל דביום מסתירים עצמם כפרש"י ולפי זה לא הוה איצטריך למדרש לעיל ויהי לילה העוה"ז שדומה ללילה אלא לילה ממש קאמר שבלילה מראים עצמם:
עד מתי אתה מוסר עמו כו'. אע"ג שכונתו היה לטובה דלא לתפוס צדיקים כדקאמר דלמא שקלת צדיקי ושבקת רשיעי מ"מ קאמר לו ריב"ק שהיה לך למשוך ידך אפילו מן הרשעים כדמסיק יבא בעל הכרם כו' ושהשיב לו קוצים אני מכלה לפי שקראו חומץ בן יין השיב לו חומץ נעשה מיין ע"י הקוצים שבכרם שנתקלקלו הגפנים על ידי הקוצים אבל כשיכלו הקוצים יתוקן הכרם ויחזור היין למוטב שלא יהא נעשה חומץ ודו"ק:
קרי עליה שומר פיו ולשונו וגו'. פרש"י על הכובס עכ"ל וקרוב לפרש יותר שהיה מצטער על נפשו שאמר תפסוהו וכו' וק"ל:
שהוא ובנו בעלו נערה כו'. הזכיר לו גם בנו להגדיל עונו ועי"ל לפי שמדרך כל הרוגי השרים גם נכסיהם לשרים ואם היה לו זרע מעליא וטוב עדיין היה ראב"ש מצטער על אבוד ממונו לשרים משום דכתיב יכין רשע וצדיק ילבש כדאיתא בסוף ב"ק לגבי מסור לאנוס ודו"ק:
ספיקות שלכם כך כו'. ודקאמר מדחציף כולי האי כו' אינו אלא ספיקא בעלמא ולא הוה ודאי כהנהו דניימו בחנותא:
קרי אנפשיה אף בשרי ישכון כו'. לענין רקב וסרחון מייתי האי קרא אבל רמה שלטה בו כדלקמן דנפיק ריחשא מאודניה דאל"כ אמאי לא חשיב ראב"ש נמי בהנהו ז' דלא שלטה בהן רמה בספ"ק דב"ב כמ"ש התוס' שם מיהו ק"ק למ"ד התם דמייתי האי קרא על דוד דלא שלטה ביה רימה ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |