אבני נזר/יורה דעה/תד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית)
 
(תבנית ממ)
שורה 8: שורה 8:
==א==
==א==


א) '''דבר''' הפרה מבכרת שישראל קנאו בכסף ובמשיכה ולא מכר כלל. הדבר ברור שאין בזה צד היתר מחמת שלא נתן ישראל כל דמי המקח. לא מבעיא לדעת הש"ע חו"מ סי' ק"ד ס"י דמטלטלי לאו בני שיעבודא גם מיני' דידי'. דאין יד נכרי באמצע כלל. אך גם לתשו' הרשב"א המובא שם סעיף א' דמטלטלי בני שיעבודא נינהו. מ"מ כיון שביד ישראל לאכלו ולמכרו. ואז לא יהי' לגוי שעבוד חשיב כולו של ישראל כהא דב"ב (קל"ז) גבי אתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפלוני דלרשב"ג דאמר אין לשני אלא מה ששייר ראשון. חשיב כולו של ראשון ויוצא בו ראשון. ומה"ט אין מקום לדון בזה מדברי הב"ח המובא בקצה"ח סוף סימן צ"ו ע"ש:
א) '''דבר''' הפרה מבכרת שישראל קנאו בכסף ובמשיכה ולא מכר כלל. הדבר ברור שאין בזה צד היתר מחמת שלא נתן ישראל כל דמי המקח. לא מבעיא לדעת הש"ע חו"מ סי' ק"ד ס"י דמטלטלי לאו בני שיעבודא גם מיני' דידי'. דאין יד נכרי באמצע כלל. אך גם לתשו' הרשב"א המובא שם סעיף א' דמטלטלי בני שיעבודא נינהו. מ"מ כיון שביד ישראל לאכלו ולמכרו. ואז לא יהי' לגוי שעבוד חשיב כולו של ישראל כהא דב"ב {{ממ|קל"ז}} גבי אתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפלוני דלרשב"ג דאמר אין לשני אלא מה ששייר ראשון. חשיב כולו של ראשון ויוצא בו ראשון. ומה"ט אין מקום לדון בזה מדברי הב"ח המובא בקצה"ח סוף סימן צ"ו ע"ש:


==ב==
==ב==

גרסה מ־01:51, 24 במאי 2023

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png תד

סימן תד

ב"ה יום ג' ויקרא תרנ"ז לפ"ק.

שלום לכבוד הרב החריף הבקי כש"ת מו"ה יעקב יצחק נ"י אבד"ק ראספרשע.

א

א) דבר הפרה מבכרת שישראל קנאו בכסף ובמשיכה ולא מכר כלל. הדבר ברור שאין בזה צד היתר מחמת שלא נתן ישראל כל דמי המקח. לא מבעיא לדעת הש"ע חו"מ סי' ק"ד ס"י דמטלטלי לאו בני שיעבודא גם מיני' דידי'. דאין יד נכרי באמצע כלל. אך גם לתשו' הרשב"א המובא שם סעיף א' דמטלטלי בני שיעבודא נינהו. מ"מ כיון שביד ישראל לאכלו ולמכרו. ואז לא יהי' לגוי שעבוד חשיב כולו של ישראל כהא דב"ב (קל"ז) גבי אתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפלוני דלרשב"ג דאמר אין לשני אלא מה ששייר ראשון. חשיב כולו של ראשון ויוצא בו ראשון. ומה"ט אין מקום לדון בזה מדברי הב"ח המובא בקצה"ח סוף סימן צ"ו ע"ש:

ב

ב) ודברי מהר"ם זיסקינד המובא בפ"ת סי' ש"כ סק"ה. הם רק בשעדיין לא לקח בבהמה לביתו דבזה פשוט שיכול לעכב הבהמה עד שיפרע לו כל מעותיו כהא דסוף המדיר כל מה דלא יהיב לי' זוזי לא יהבי לי' חיותא. ע"כ חשיב יד נכרי באמצע. וגם זה אם הי' בא מעשה לידי הייתי מעיין בו. אך נ"ד פשוט שאין בו היתר כלל.

הק' אברהם.
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף