שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/טו/ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (כותרת מלוח המפתחות + קשפ חלקי + הגהה דמוכח + פתיחת ר"ת חלקי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
ט) נשאל רבין חסידא בס' כפי אהרן ח"ב סי' ח' אם נשים רוצות לעשות הסדר של ליל פסח בחבורה לעצמן על ידי אשה חכמה שיודעת לקרות ההגדה ולעשות כל הסדר על פי הדין אי שפיר דמי או לא והשיב דאף דלכאורה נראה שיכולות לעשות כן כמו בזימון | {{מרכז|<small>[חבורת נשים שרוצות לעשות כל הסדר של לילי פסח לעצמן על ידי אשה חכמה שיודעת לקרות ההגדה ולעשות כל הסדר על פי הדין אי שפיר דמי]</small>}} | ||
ט) נשאל רבין חסידא בס' כפי אהרן {{ממ|[[כפי אהרן/ב/ח|ח"ב סי' ח']]}} אם נשים רוצות לעשות הסדר של ליל פסח בחבורה לעצמן על ידי אשה חכמה שיודעת לקרות ההגדה ולעשות כל הסדר על פי הדין אי שפיר דמי או לא. והשיב דאף דלכאורה נראה שיכולות לעשות כן כמו בזימון ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/קצט#|סי' קצ"ט]] דאף שאינן מצטרפות לזימון עם אנשים מזמנות לעצמן וכן במגילה וכו' מכל מקום בסדר של פסח יש מצות רבות, יש שהן מדרבנן ויש מדאורייתא כקריאת ההגדה, וכולן מצות שהזמן גרמא ונשים פטורות ורק מטעם שאף הן היו באותו הנס באנו לחייבן. ודעת הרבה פוסקים דטעם זה לא מהני אלא למצות דרבנן ולא למצות דאורייתא. וא"כ אינן חייבות בסיפור יצי"מ בלילה הזו דהיא מצוה שהזמן גרמא. ונחלקו הקדמונים במצות שהזמן גרמא אם רשאות לקיים המצוה ולברך גם כן או דוקא לעשות המצוה בלא ברכה הוא דרשאות. ודעת מרן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקפט#|סי' תקפ"ט]] כצד זה. ומה שנוהגות הנשים לברך על שופר ולולב הוא שלא כדעת מרן וכתב מרן חיד"א בברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/אורח חיים/תרנד#כ|סי' תרנ"ד אות כ']]}} שנכון לבטל מנהגן אלא ששוב מצא להן סמך מתשובות מן השמים {{ממ|}} ובאמת שאין זה מספיק אלא שקשה לבטל מנהגן. ואם כן ברכת אשר גאלנו בלי ספק היא גם על יציאת מצרים וכיון שקריאת ההגדה היא מצוה שהזמן גרמא ואין הנשים חייבות משום דלמצוה דאורייתא לא מהני הטעם דאף הן היו באותו הנס אין נכון לעשות שלא כדעת מרן ואף שבשופר ולולב נהגו לברך הטעם בשופר הוא מפני שלא כל הנשים יכולות לבא לבית הכנסת לצאת בתקיעת השליח צבור ולולב הרי היא מצוה שבגוף ואי אפשר על ידי שליח ומיסתיין להחזיק במנהגן בדבר שכבר נהגו כן מקדם קדמתה ולא לחדש דבר מעתה לעשות לכתחלה היפך דעת מרן הבית יוסף והרי בקל יכולות לשמוע מפי האנשים לכן אין להקל להן לעשות הסדר לעצמן רק תשמעו מפי האנשים אלו תורף דברי־קדשו: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־21:50, 29 במרץ 2023
|
< הקודם · הבא > |
שדי חמד
אסיפת דינים חמץ ומצה טו
ט) נשאל רבין חסידא בס' כפי אהרן (ח"ב סי' ח') אם נשים רוצות לעשות הסדר של ליל פסח בחבורה לעצמן על ידי אשה חכמה שיודעת לקרות ההגדה ולעשות כל הסדר על פי הדין אי שפיר דמי או לא. והשיב דאף דלכאורה נראה שיכולות לעשות כן כמו בזימון בסי' קצ"ט דאף שאינן מצטרפות לזימון עם אנשים מזמנות לעצמן וכן במגילה וכו' מכל מקום בסדר של פסח יש מצות רבות, יש שהן מדרבנן ויש מדאורייתא כקריאת ההגדה, וכולן מצות שהזמן גרמא ונשים פטורות ורק מטעם שאף הן היו באותו הנס באנו לחייבן. ודעת הרבה פוסקים דטעם זה לא מהני אלא למצות דרבנן ולא למצות דאורייתא. וא"כ אינן חייבות בסיפור יצי"מ בלילה הזו דהיא מצוה שהזמן גרמא. ונחלקו הקדמונים במצות שהזמן גרמא אם רשאות לקיים המצוה ולברך גם כן או דוקא לעשות המצוה בלא ברכה הוא דרשאות. ודעת מרן בסי' תקפ"ט כצד זה. ומה שנוהגות הנשים לברך על שופר ולולב הוא שלא כדעת מרן וכתב מרן חיד"א בברכי יוסף (סי' תרנ"ד אות כ') שנכון לבטל מנהגן אלא ששוב מצא להן סמך מתשובות מן השמים ובאמת שאין זה מספיק אלא שקשה לבטל מנהגן. ואם כן ברכת אשר גאלנו בלי ספק היא גם על יציאת מצרים וכיון שקריאת ההגדה היא מצוה שהזמן גרמא ואין הנשים חייבות משום דלמצוה דאורייתא לא מהני הטעם דאף הן היו באותו הנס אין נכון לעשות שלא כדעת מרן ואף שבשופר ולולב נהגו לברך הטעם בשופר הוא מפני שלא כל הנשים יכולות לבא לבית הכנסת לצאת בתקיעת השליח צבור ולולב הרי היא מצוה שבגוף ואי אפשר על ידי שליח ומיסתיין להחזיק במנהגן בדבר שכבר נהגו כן מקדם קדמתה ולא לחדש דבר מעתה לעשות לכתחלה היפך דעת מרן הבית יוסף והרי בקל יכולות לשמוע מפי האנשים לכן אין להקל להן לעשות הסדר לעצמן רק תשמעו מפי האנשים אלו תורף דברי־קדשו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |