שדי חמד/כללים/ג/עה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית - לעילוי נשמת מרנא ורבנא חכם שמעון בן חביבה בעדני זצוקללה"ה)
 
 
שורה 6: שורה 6:
<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ג]]

גרסה אחרונה מ־02:10, 17 בינואר 2023

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png עה

עה גילוח הזקן דבתער אסור ובמספרים מותר וע"פ הקבלה אסור כמבואר בש"ע יו"ד סימן קפ"א עי"ש ובדברי רבני האחרונים ראיתי להרב מרדכי צהלון הו"ד בשו"ת שמש צדקה חיו"ד סוף סי' ס"א שהביא ראיה דמדינא דגמרא שרי ממ"ש בהוריות דף י"ב ע"א ע"פ כשמן הטוב וכו' ב' טיפין וכו' וכשהיה מספר עולות ויושבות לו בעיקר זקנו וכ' וז"ל הא קמן שאהרן היה מספר זקנו אבל לא בעיקר שערות שלא להשחית הזקן וכו' עכ"ד ותמוהים דבריו לענ"ד דמלבד דמה שהבין בכונת הש"ס הוא היפך משמעות הלשון ועוד איך לא ראה דברי רש"י שם דמתרגם לה בכשהיה מדבר עם חבירו עולות וכו' ולא כשהיה מתגלח איברא דרש"י בכריתות דף ה' ע"ב (דאיתא נמי התם הך ברייתא) כתב מספר מדבר ל"א מסתפר דשקיל למיזייה ע"כ והא הו"ל לאתויי דללישנא אחרינא דגרים מסתפר ש"מ דמותר מדין הש"ס אבל מש"ס דהוריות לפום גירסא דילן מספר ודאי אין ראיה. ואני עני מזה זמ"ר היה נ"ל ראיה מהמדרש שהביא הריב"ה בטור א"ח סי' תקפ"א בנוהג שבעולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומגדל זקנו אבל ישראל וכו' ומגלחים זקנם דלכל הפחות שמעינן מהא דבמספרים שלא כעין תער מותר מן הדין והייתי תמיה שלא ראיתי מי שהזכיר המדרש הזה עד שמצאתי להרב בינה לעתים בדרוש ב' שהביא דרוש זה בשם הירושלמי בפ"ק דר"ה והביא הגירסא ואינו מגלח שערו וכו' ומגלחים שערם וכו' ולא נזכר זקן כלל עי"ש, אך הגירסא בירושלמי שלפנינו שם הל' ג' היא ומגלחים זקנם, וכן העתיקו הרא"ש בסוף מס' ר"ה ומגלחים זקנם וכו' וכתב הרב מראה הפנים כלומר מתקנין אותו ובדרך זה פי' ההיא דכריתות עי"ש ואחר זמן רב נדפס ס' רוח חיים וראיתי בסי' תקפ"א שתמה ע"ד הירוש' שהרי לישראל נאסר גילוח הזקן כדכתיב לא תקיפו וכו' ולא תשחית פאת זקנך ודוגמא לזה הוא המאמר דהוריות דף י"א גבי אהרן, וע' ש"עליו"ד סי' קפ"א עכ"ל ושוב ציין ספרי דבי רב דלא שכיחי גבאי עי"ש וי"ל בדבריו כמובן. ומתשובת הרב מוהר"י מברונא בסי' ט' נראה דמן הדין מותר לכל הפחות במספרים שלא כעין תער ועי"ש במפתחות שהכנים חפיפה תחת לספר הכתוב בפנים והרואה בתכשיטין שבפנים ישר יחזו דכל משאו ומתנו הוא על לספר. ואולי כונתו על שאר הזקן חוץ ממקום פאות הזקן, וכדרך שפי' הג' מוהר"ם מליבאוויץ צ"צ חיו"ד סי' צ"ג אות כ' הירושלמי דפ"ק דר"ה ועי"ש שהאריך מאד בענינים אלו ודעתו דאפילו במספרים שלא כעין תער אסור ובאות ח' והלאה שקו"ט להוכיח דמלבד מה שי"ל שאסור משום לתא דלאו דלא תשחית פאת זקנך הרי הוא עובר על לאו דלא ילבש גבר שמלת אשה שמייפה עצמו ונראה כבחור וכו' עי"ש שמחמיר מאד בענינים אלו מצד הדין לא מצד הקבלה בלבד, ולעומת זה אתה תחזה דברי הג' חת"ס א"ח סי' קנ"ט ד"ה אשר מלא וכו', ועיין בס' כפי אהרן דף ל' ד"ה ואחר זמן וכו' לענין אם יש בתגלחת במספרים משום לא ילבש גבר וכו', ובקובץ על יד סוף פי"ב מהלכות ע"ז, ובפחד יצחק ריש מערכת הפ"ה כתבו תוכחות מוסר על המגלחים זקנם לך נא ראה:

ולפי מ"ש בשם הרב האר"י דצריך ליזהר שלא לעקור משערות הזקן נסתפק הרב יד נאמן בדף י"ד ע"א אם מותר לסרוק במסרק דיש לחוש שמא יתלוש שערות וכתב ששמע מפי מוהר"ם בקייאס שקבל מרבו וכו' עד הרב המוסמך בנימין הלוי דאין חשש ואדרבא היה אומר שטוב וישר לסרוק הזקן בכל יום. וגם לדעת הסוברים דתספורת במספריים אסור מן הדין נראה דלסרוק שרי מדשקלו וטרו הפוסקים ביו"ד סי' ש"צ לענין אבל אי שרי, וכן בשבוע שחל ט"ב עיין בדגמ"ר סי' תקנ"א, ושערי תשו' שם אות י"א, ושו"ת הרב מוהר"י ברונא סי' י"ג מכלל דבעלמא פשיטא להו דשרי:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף