קבא דקשייתא/עה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
(עה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
==={{מרכז|'''קושיא עה'''}}=== | ==={{מרכז|'''קושיא עה'''}}=== | ||
גרסה אחרונה מ־06:39, 29 בספטמבר 2022
|
< הקודם · הבא > |
קושיא עה [עריכה]
קשה לי על החכ"ץ (סי' ט') שדעתו שמותר לברך על אתרוג חסר ביו"ט ראשון אם אין לו אתרוג שלם מטעם דלא גרע יום הראשון משאר ימים דמברך על מצות מקדש. דחסר כשר בו.
אבל מאד מאד תמוהין דבריו דהרי מבואר בבעל המאור (ריש פ' לולב וערבה) דביום הראשון ליכא מצות מקדש וקרא דושמחתם לפני כו' שבעת ימים הפירוש עד תשלום שבעת ימים. וכה"ג כתב הריב"ש בתשו' (סי' ת"י) בפשט הכתוב (במדבר ח ב) "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" עיי"ש.
ודברי הבעל המאור מוכרחין בש"ס שם דתיקנו ביום ראשון ליטול בביתו וא"כ חסר ביום ראשון פסול לגמרי. וכן מבואר בר"ן ריש לולב הגזול בראייתו שהביא שם מבני כרכום עיי"ש להיפוך מחכם צבי. וגם מסברת המלחמות ריש מגילה נסתרין דברי החכם צבי עיי"ש בתענית אסתר והבן. באופן דדברי החכם צבי צע"ג: