רש"י/בבא קמא/כא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול והוספת קישורים בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הקטנת סוגריים) |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
'''גמ' תחלתו בפשיעה.''' דאיבעי לאסוקי אדעתיה דלמא קפצי דהא אורחייהו לקפוץ: | '''גמ' תחלתו בפשיעה.''' דאיבעי לאסוקי אדעתיה דלמא קפצי דהא אורחייהו לקפוץ: | ||
'''הניחא למ"ד כו'.''' אמוראי פליגי בה בפרק [המפקיד] | '''הניחא למ"ד כו'.''' אמוראי פליגי בה בפרק [המפקיד] {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/מב/א|ב"מ ד' מב.]]}}: | ||
'''וסופו באונס.''' דהא נפלו ונפילה לא הוה ליה לאסוקי אדעתיה: | '''וסופו באונס.''' דהא נפלו ונפילה לא הוה ליה לאסוקי אדעתיה: | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
'''לא נפל ארחי ונפול אינהו כו'.''' כלומר כיון דסוף סוף לא נפל ארחי אין סופו בפשיעה: | '''לא נפל ארחי ונפול אינהו כו'.''' כלומר כיון דסוף סוף לא נפל ארחי אין סופו בפשיעה: | ||
'''בכותל צר.''' שמעקה הגג צר ודחוק וכי הניחם בראש הגג הוה ליה לאסוקי אדעתיה דקפצי אמעקה כדרכן | '''בכותל צר.''' שמעקה הגג צר ודחוק וכי הניחם בראש הגג הוה ליה לאסוקי אדעתיה דקפצי אמעקה כדרכן {{ממ|ומן המעקה שהוא צר נפלי}} לישנא אחרינא צר משופע: | ||
'''מלמטה למעלה פטורין.''' מנזק שלם וחייב בחצי נזק דמשונין הן: | '''מלמטה למעלה פטורין.''' מנזק שלם וחייב בחצי נזק דמשונין הן: | ||
גרסה מ־20:14, 5 בפברואר 2019
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם שיף רש"ש אילת השחר |
בעלמא בור ברשותו פטור. דלא חייבה תורה אלא על בור ברה"ר וכדיליף רבי ישמעאל טעמיה התם:
בעלמא בור ברשותו חייב. הואיל והפקירו והכא מ"ט בהמה שאכלתן חייבת:
דבשלמא בור איכא למימר לאו אדעתיה. דשור לנטורי נפשיה מבור וכיון דברשות נכנס דהא הפקיר רשותו חייב בעל הבור אבל פירות כו':
הא קא חזי להו. ואפילו הוחלקה בהן פטור ואע"ג דכל תקלה בור הוא הנ"מ ברה"ר דאין לו רשות לתת שם תקלה:
ר' יוסי היינו ת"ק. דקס"ד דלאו אתוך הרחבה קאי רבי יוסי דלבעי לחיוביה דהא כתיב ובער בשדה אחר ולא ברה"ר אלא אצידי רחבה קאי דאין דרכה לאכול אלא להלך וזו שאכלה חייבת הלכך היינו ת"ק:
מחזרת איכא בינייהו. דשמעינן לר"מ דאמר בצידי הרחבה משלמת מה שהזיקה וכגון דאזלה וקמה בצידי רחבה אבל מחזרת לא וקאמר רבי יוסי אין דרכה להחזיר ראשה ולאכול אלא להלך וזו שהחזירה ואכלה חייבת:
איכא בינייהו. ר"מ סבר מתוך הרחבה לעולם פטור אלא לפי מה שנהנית ואפילו בדאילפא ור' אושעיא ואתא רבי יוסי למימר אין דרכה לפשוט צוארה על חבירתה ואין דרכה לקפוץ מדרך ולאכול אלא להלך ואית ליה דאילפא ודרבי אושעיא:
והכא בבער בשדה אחר פליגי. ואתוך הרחבה נמי מחייב ליה רבי יוסי:
ולא ברשות המזיק. שאם הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל הבית פטור:
לימא ליה מאי בעית ברשותאי. וקרא למה לי:
דאילפא ורבי אושעיא. דאמר אילפא לעיל בהמה שפשטה צוארה ואכלה מעל גבי חבירתה חייבת ודר' אושעיא דאמר בהמה הקופצת ואכלה מתוך הקופה חייבת:
מתני' מפני שהן מועדין. לקפוץ וברשות הניזק קאמר דתולדה דרגל היא:
על החררה משלם נזק שלם. דהוי שן ברשות הניזק:
ועל הגדיש חצי נזק. מפרש בגמ':
גמ' תחלתו בפשיעה. דאיבעי לאסוקי אדעתיה דלמא קפצי דהא אורחייהו לקפוץ:
הניחא למ"ד כו'. אמוראי פליגי בה בפרק [המפקיד] (ב"מ ד' מב.):
וסופו באונס. דהא נפלו ונפילה לא הוה ליה לאסוקי אדעתיה:
דמקרבי כלים לגבי כותל. טובא דליכא תחלתו בפשיעה דאי הוו קפצי לברא ממאני הוו קפצי וכי נפול להדי כותל ואיתביר מנא אנוס הוא:
שאפילו נפלו חייבין. ואפילו למ"ד תחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור:
משכחת לה בכותל רעוע. שמעקה הגג רעוע דאפילו לגבי נפילה הוי פשיעה:
דאיבעי ליה לאסוקי. בתמיה:
לא נפל ארחי ונפול אינהו כו'. כלומר כיון דסוף סוף לא נפל ארחי אין סופו בפשיעה:
בכותל צר. שמעקה הגג צר ודחוק וכי הניחם בראש הגג הוה ליה לאסוקי אדעתיה דקפצי אמעקה כדרכן (ומן המעקה שהוא צר נפלי) לישנא אחרינא צר משופע:
מלמטה למעלה פטורין. מנזק שלם וחייב בחצי נזק דמשונין הן:
אדם ותרנגול כו'. אדם אי נמי לאו אורחיה לקפוץ מלמטה למעלה חייב דאין באדם צד תמות אלא בבהמה ותרנגול דרכו לדלג אפילו מלמטה למעלה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |