אוצר:בית המדרש/מועדים/פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
(שאלה שהושארה בצ'ט האוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==אכל מצה והקיא== | ==אכל מצה והקיא== | ||
האם משהו שאכל כזית מצה והקיא את זה האם צריך לאכול שוב והמקור. {{ | האם משהו שאכל כזית מצה והקיא את זה האם צריך לאכול שוב והמקור. {{ממ|נשלח בצ'ט האוצר ע"י 'יחיאל'}} | ||
:נחלקו בדבר האחרונים, אם לענין מצה סגי בהנאת גרון {{ממ|מנחת חינוך [[מנחת חינוך/י#ב|מצוה י אות ב]]; [[שו"ת חתם סופר/אורח חיים/קכז|חת"ס או"ח סימן קכ"ז]]}}, או שצריך גם הנאת מעיו {{ממ|[[מקור חיים/אורח חיים/תנד|מקור חיים סימן תנד]]}}. ובשו"ת תורה לשמה {{ממ|[[תורה לשמה/קכה|סימן קכה]]}} חילק בין אכילה כתקנה שלבסוף הקיא שיוצא יד"ח, ובין אכילה ע"מ להקיא שאינו יוצא יד"ח. וע"ע מקראי קודש {{ממ|ח"ב סימן לד}} שהאריך בזה. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 08:48, 28 באפריל 2022 (IDT) | |||
[[קטגוריה:אוצר - בית המדרש - מועדים]] | [[קטגוריה:אוצר - בית המדרש - מועדים]] | ||
[[קטגוריה:בית המדרש - מועדים]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:53, 9 ביוני 2022
חיוב בדיקה כשאין לו בית[עריכה]
אנו מוצאים בכמה מקומות במסכת פסחים (לדוגמא, לענין שוכר ומשכיר וחזקת שאינו בדוק) שדין הבדיקה הוא דין בבית. ויש לדון באדם שאין לו בית האם יש לו חיוב בדיקה בעגלת הקניות שהוא נושא עמו לכל מקום, וכן האם יכול לברך על בדיקה זו. שואלין ודורשין (שיחה) 14:34, 5 באפריל 2019 (UTC)
בדיקת חמץ במקום שעומד למכור לנכרי[עריכה]
ידוע הדין שאף מקום שעומד למכור לנכרי יש לבודקו מחמץ אם לא מכרו במכירת י"ג. ויש לתמוה מה המשמעות של בדיקת חמץ במקום כזה הרי גם אם ימצא הוא לא עומד לבערו אלא למוכרו, וביותר שלפעמים מדובר בחמץ בעין ומה מועיל כאן בדיקה. שואלין ודורשין (שיחה) 14:33, 5 באפריל 2019 (UTC)
בדיקת חמץ בבית מצוחצח[עריכה]
לכאורה יש להבין מה המשמעות של בדיקת חמץ בבית שנקי לחלוטין בעקבות הנקיון היסודי שעשתה עקרת הבית. והן אמת שיש הנוהגים להחביא 10 פתיתים, אך אותם שאין נוהגים כן מה יאמרו. שואלין ודורשין (שיחה) 14:31, 5 באפריל 2019 (UTC)
אכל מצה והקיא[עריכה]
האם משהו שאכל כזית מצה והקיא את זה האם צריך לאכול שוב והמקור. (נשלח בצ'ט האוצר ע"י 'יחיאל')
- נחלקו בדבר האחרונים, אם לענין מצה סגי בהנאת גרון (מנחת חינוך מצוה י אות ב; חת"ס או"ח סימן קכ"ז), או שצריך גם הנאת מעיו (מקור חיים סימן תנד). ובשו"ת תורה לשמה (סימן קכה) חילק בין אכילה כתקנה שלבסוף הקיא שיוצא יד"ח, ובין אכילה ע"מ להקיא שאינו יוצא יד"ח. וע"ע מקראי קודש (ח"ב סימן לד) שהאריך בזה. מי אדיר (שיחה) 08:48, 28 באפריל 2022 (IDT)